דרישת שלום מבית המקדש
1800 שנים לאחר שבבית שערים נחצבו בסלע מערות קבורה מעוטרות במנורות המקדש, הן נחשפו לעין הציבור
בבית שערים העתיקה פתוחות כיום לציבור כעשר מערות קבורה מתקופת המשנה - מהמאות השלישית והרביעית לספירה, ובהן כ-600 משכבי קבורה. באגף החדש שנפתח אתמול, שבע מערות, בהן כ-600 ארונות קבורה (סרקופג'ים) ומשכבי קבורה נוספים, בהם נקברו יהודים שבין היתר הובאו לאתר, לאחר מותם, ממקומות מרוחקים כגון תדמור שבסוריה וצור שבלבנון.
בתוך המערות נחרתה בסלע שוב ושוב מנורת המקדש, המסל היהודי החשוב ביותר באותן שנים. בנוסף למנורות נחרתו במקום תבליטים ותחריטים של פרשים, קונכינות, ארון קודש וציורי חריתה של גלדיאטור יהודי, דמויות אנשים, ספינות, ורדות (רוזטות) צבעוניות וכתובות רבות מלוות תבליטים המציינים את שמות הנקברים במערה. אחד מהם הוא של הגלדיאטור גרמנוס בן יצחק התדמורי (מתדמור שבסוריה).
ד"ר צביקה צוק, הארכיאולוג הראשי של רשות הטבע והגנים הסביר, כי שבע המערות שבמתחם החדש נקראות על שם הממצאים הייחודיים שנחשפו בהן: מערת הגהינום, מערת האיש ומנורתו, ארון הקודש (הגלדיאטור) מערת הפרש, מערה 2 הסגורה עדיין לציבור, הסליק ומערת המוזיאוליאום.
בזו האחרונה נמצא לוח שיש המציין את השם של בית שערים ביוונית, "ביסרה", ומכאן האישור לזיהוי הסופי של שם האתר. במערה אחרת ניתן לראות את ציור הצוללן: אדם הפוך - כשפניו לקרקע ורגליו נשואות אל על. "הוא מסמל את המעבר מהחיים האלה לעולם הבא", הסביר ד"ר צוק.
באחת
במקורות, וזו היתה הסיבה לכך שהמקום הפך לבית קברות מרכזי בתקופת המשנה ויהודים רבים בקשו להיקבר לצדו.
לדברי ד"ר צוק, האיזור החדש נחפר בשנים 1936-40, על ידי פרופ' בנימין מזר, אך במשך שנים עמד
מוזנח. בשלוש השנים האחרונות, רשות הטבע והגנים, בסיוע רשות העתיקות, שימרה את המקום ופיתחה אותו על מנת לפתוח אותו לציבור, תוך שמירה על בטיחות המבקרים. העבודות כללו ניקוי המערות מסחף ומפולות אבנים שורשי עצים וטחב.
הכניסה לתוך המערות נותנת תחושה של זמן שעצר מלכת. רק בעזרת פנס ניתן לראות, בתוך אפלולית
המערה את הציורים המהממים שעל הקירות. הסיור נעשה בתוך מבואות מפולשים של מערות אליהם ניתן להגיע בעזרת סולמות חדשים וגרמי מדרגות עתיקים בני 1800 שנים. עשרות ארונות הקבורה והכוכים החצובים בסלע מעוטרים בנוסף לתבליטי מנורת שבעת הקנים, גם על ידי אלמנטים מתרבויות אחרות כמו קונכיות.
האגף החדש נמצא בימים אלה בשלבי פיתוח ותיחזוק, לקראת פתיחתו לקהל הרחב, באביב. פתיחתו התאפשרה בזכות תרומה של יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, שבביקורו במקום, בקדנציה הקודמת שלו,
התרגש מכך שבית שערים היה מקום מושבו של הסנהדרין, וכי מי שהיה קבור במקום הוא מקבילו לתפקיד מלפני 1800 שנה, יו"ר הסנהדרין, רבי יהודה הנשיא המכונה "רבי".
"מקום מושבו של הסנהדרין הוא מעין "אתר הבית" של כנסת הישראל", אמר אז. משנודע לו על הקשיים התקציביים המונעים חפירות וחקר האתר, דאג לתקציב של כחצי מליון שקל למטרות חפירת מכלול המערות במקום.
נא להמתין לטעינת התגובות
