בג"ץ: אפשר לכנות את ההתנתקות "גירוש"
בית המשפט דחה היום את העתירה לאשר את שידור הפרסומת של מוזיאון גוש קטיף בירושלים והבהיר שאין להתיר פרסומות פוליטיות
מפוני גוש קטיף הולכים לעבר מעבר ארז כמחאה על 1000 ימים מההתנתקות צילום: אדי ישראל
השופט אליקים רובינשטיין קבע בהחלטתו: "הביטוי 'גירוש' לגיטימי כשלעצמו בעיני הרוצים להשתמש בו כדי לתאר פינוי כפוי של אדם מבית שאליו נכנס באישורים כדין, ולא פלש אליו. מילון אבן שושן לשנות ה-2000 ב2007 מגדיר גירוש כ'שילוח, הרחקה בכוח, גזרת גלות'. ואולם, עסקינן בהקשר משפטי, שבו למתנגדים לביטוי 'גירוש' רואים אותו כמנוגד לתפיסה מדינית שהם מאמינים בה, ועל כן הוא בעיניהם שגוי, ואף לטעמה של העותרת הוא נחלת חלק מן הציבור הפוליטי, כאמור, וחלקי ציבור אחרים משתמשים בביטויים אחרים. דבר לנו אפוא עם ביטוי טעון שבשדה שנוי במחלוקת, והעותרת אינה חולקת על כך. על כן הנושא בא בגדרי האיסור שבכללים עליהם אמונות שתי הרשויות".
באותה נשימה רובינשטיין מתח ביקורת חריפה על העובדה שרשות השידור והרשות השנייה הסכימו לשדר את התשדיר בתנאי שהעותרת תשתמש במילה פינוי במקום גירוש. רובינשטיין קבע כי התשדיר כולו הוא בעל אופי פוליטי שנוי במחלוקת ועל כן לא ברור כלל מדוע שקלו הרשויות מלכתחילה להתיר אותו. "האם הם חשבו על התמורה הכספית, האם עשו כן כדי שלא לבוא במחלוקת עם גופים פוליטיים?... פרסומת מסחרית ומחלוקת פוליטית, הם על פניהם, על פי הוראות הדין, תרתי דסתרי, והרי לא בפרסום מוצר או שירות אנו עוסקים כאן".
לבסוף קבע השופט רובינשטיין כי חופש הביטוי יקר לכל חפץ דמוקרטיה ושוק דעות חופשי, ואולם במגרש הפרסומות שאינו מגרש שיוויוני, אין לתת בפרסומת דריסת רגל לנושאים פוליטיים. יש לפרש בצמצום כל דריסת רגל כזו על ידי בדיקה בשבע עיניים. עם זאת, השופט רובינשטיין הדגיש בהחלטתו כי מדובר בנושא השנוי במחלוקת שלא היה מקום מלכתחילה לאשר את התשדירים שעסקו בו. כך לטענתו היה וכך יש לנהוג בגופים מימין ומשמאל, מרכז, דתיים, חרדים, חילונים, ערבים או כל גוף אחר.
נא להמתין לטעינת התגובות
