היום: יחל משפטו של קרדזיץ' על רצח עם
משפטו של המנהיג הסרבי, שמואשם באחריות למותם של עשרות אלפי מוסלמים בבוסניה, מהווה מבחן לבית המשפט הבינלאומי בהאג

משורר ופסיכיאטר, מועל מורשע וגורו ניו-אייג' - קרדז'יץ' מואשם כי הוא אחראי לרצח עם. אחראי, בעצם, להתנהגות הברברית ביותר שאירופה ידעה מאז הנאצים. היום הוא צפוי להחרים את פתיחת משפטו ב"בית הדין לפשעים ביוגוסלביה לשעבר", גוף מיוחד שהקים האו"ם בהאג.
פרט ללכידתו ומעצרו של הגנרל הנמלט רטקו מלדיץ', משפטו של קרדז'יץ' עשוי לסמן את סופן של 15 שנות עבודתו של בית הדין. אלה 15 שנים שהתאפיינו בתערובת של הישגים לצד כישלונות, במה שהיה ניסיון חלוצי להרחיב את החוק הבינלאומי כדי שיכיל גם פשעים נגד האנושות.
המשפט צפוי להיפתח במבחן עוצמה, שבו שני הצדדים ינסו להראות מי נותן את הטון: האיש שמואשם באחריות לניסיון למחוק לחלוטין את האוכלוסייה המוסלמית במזרח בוסניה, או ההרכב של שלושת השופטים שידונו בתיק.
קרדז'יץ' ביקש לייצג את עצמו, ואחרי 15 חודשי מעצר הוא מתעקש כי עדיין לא סיים להכין את טיעוניו למשפט. לדבריו, לא הספיק לנבור בחומר הראיות של התביעה, שממלא לא פחות ממיליון עמודים. אם השופטים יהיו אלה שימצמצו ראשונים, הם יעניקו לו ניצחון פסיכולוגי מכריע ובכך יחזרו על הטעויות הגורליות - כך לדברי משקיפים מנוסים - שפגעו קשות במשפטים הגדולים הקודמים.
"קרדז'יץ' למד את הלקח מהמשפטים המוקדמים וייתכן שהוא קולט חוסר ביטחון אצל השופטים בכל הקשור להתמודדות עם טקטיקות הפרעה", הסביר סר ג'פרי נייס, עורך דין בריטי בכיר שהוביל את התביעה במשפטו של המנהיג הסרבי סלובודן מילושביץ', ראש המדינה הראשון שנשפט בגין פשעי מלחמה. "השופטים נתנו למילושביץ' להגן על עצמו. זה איפשר לו לעשות מניפולציות במערכת,
מירקו קלארין, שמתעד את עבודת בית הדין זה למעלה מעשור, מאמין שהשופטים למדו את הלקח מהכישלונות המהדהדים של העבר, ולכן הם עשויים לכפות על קרדז'יץ' מינוי של סנגור. זאת, כדי למנוע מהמשפט להפוך לקרקס פוליטי. "היה לנו אסון במשפט של מילושביץ', ועכשיו יש אסון בפתח במשפט קרדז'יץ'", אומר קלארין, "הטעות הגדולה ביותר שאפשר לעשות היא לתת לנאשם להגן על עצמו".
עבור אמיר סוליאג'יץ', מוסלמי ממזרח בוסניה שהצליח לחמוק מהטבח ביולי 1995 שבו נרצחו יותר מ-7,000 גברים , הצדק מגיע מאוחר מדי, אם בכלל. הוא תלה תקוות גדולות בבית הדין, אך התפכח. "אני מודע לכך שהם נכשלו בהשגת צדק. אבל זה ממש לא מפתיע. בית הדין הוקם על ידי אותו ארגון, האו"ם, שעמד מנגד כאשר התחוללה שואה".
קרדז'יץ' אולי עומד סוף סוף למשפט. אבל יציר כפיו, "רפובליקה ספרסקה" - הרפובליקה הסרבית - עדיין מחופרת בחצי מבוסניה, תוצר של השמדת עם, טיהור אתני ופשעי מלחמה. "היו כישלונות גדולים, לגמרי בלתי מתקבלים על הדעת", אומר מירסד טוקצ'ה שעמד בראש פרויקט בעיר סרייבו, שחקר לעומק את פשעי המלחמה.

להגנתו של בית הדין אפשר לומר כי הציפיות ממנו היו מוגזמות. לא עומד לרשותו כוח משטרה והוא אינו יכול לעצור חשודים. משאביו מוגבלים ופעילותו קרטעה בגלל בעלי תפקידים חסרי אונים - תולדה של מאבקים ביורוקרטיים פנימיים באו"ם.
אולם בטווח הרחוק, ההישגים עשויים להשאיר חותם גדול יותר מזה של הכשלים, ובייחוד שני פסקי דין בולטים. ב-2001, לראשונה , הוכרו אונס ושעבוד מיני כפשעים נגד האנושות. ב-2004 פסק בית הדין כי השמדה המונית, הפשע החמור מכל, אכן בוצעה על ידי הסרבים בעיירה סרברניצה ביולי 1995.
במשפטו של קרדז'יץ' תנסה התביעה להוכיח כי רצח עם המוני התקיים גם במערבולת הסרבית האלימה בצפון-מערב בוסניה, עם פרוץ המלחמה בבלקן ב-1992. "בית הדין אולי לא מושלם, אבל הוא עדיין הדבר הטוב ביותר שיש לנו", אומר קלארין. "הוא ייסד את העיקרון שפשעי מלחמה כבדים לא יכולים לעבור ללא עונש".
ההשפעה המרכזית כאן תהיה בגורם ההרתעה. בהשוואה ל-20 השנים הקודמות, היום יש סיכוי רב יותר שמנהיגים יחשבו פעמיים לפני שייתנו את ההוראה וידאגו שמא ההתנהלות שלהם תוביל אותם יום אחד לעמוד למשפט בפני העולם.