מולנר ערער לעליון: לא עשו עמי משפט צדק
העבריין שנחשב ליעד מס' 1 של המשטרה ערער לביהמ"ש על הרשעתו בנשיאה והחזקה של אקדח ועל העונש שנגזר עליו. "העונש כלל לא סביר"
עמיר מולנר בהקראת גזר דינו צילום ארכיון: חן גלילי
"לא ידעתי לפני בואי לשם, כי מישהו יביא למקום אקדח, ואין כל ראיה לכך שקשרתי קשר לבצע פשע כלשהו", טוען מולנר. הוא הוסיף כי סרטי מצלמות האבטחה בחצרו של ראובן מלמדים כי הוא לא השתתף, "לא בדיבור ולא בהתנהגות", בהטמנת האקדח.
זאת, בניגוד לפסק דינו של בית המשפט המחוזי שקבע כי הוא וכל הנאשמים האחרים בפרשה ידעו על האקדח והשתתפו בפעולה להטמנתו.
מולנר: המעצר גרם לי סבל רב
אשר לגזר הדין, טוען מולנר כי בית המשפט החמיר עמו יתר על המידה. הוא מצביע על כך שהנאשם אהרון הרשמן, שעל פי סרטי הצילום, הוא זה שהביא את האקדח למקום, קיבל שנת מאסר בפועל בלבד, ואילו אלי ראובן, בעל הבית שנטל חלק פעיל ביותר בהטמנת האקדח, נידון רק ל-15 חודשי מאסר ובנוסף, הנאשם יצחק אלפי, שנטל חלק פעיל באירוע, קיבל גם הוא שנת מאסר בלבד.
"החלטת בית המשפט להטיל עלי 32 חודשי מאסר, תוך הפעלת מאסר על תנאי, אינה עושה צדק עמי", טען מולנר. "ראשית,
על פי הנצפה בסרטי הצילום, אין כל דמיון ולו הקלוש, בין עשייתי לבין שלושת הנאשמים. שנית, הטלת מכפלת העונש ולמעלה מכך עלי, משום שלא הודיתי באשמה - אינה סבירה".
מולנר קובל כי בית המשפט לא נתן כל משקל לעובדה שהוא ריצה עד כה עשרה חודשי מעצר, בתנאים קשים ביותר של הפרדה מוחלטת, הגובלים לטענתו בסבל פיזי ונפשי רב, "והכל משום התדמית הציבורית שלי, שמשטרת ישראל עושה רבות לטיפוחה, תדמית שאינה הולמת את גיליון הרשעותי והאישומים שהוגשו נגדי".
נא להמתין לטעינת התגובות
