מרי פיזם בחקירתה: רוז לא הילדה שלי
התובעת הציגה בפני ביהמ"ש סרטון בו אומרת הנאשמת כי בתה לא הייתה קרובה ללבה. "דמיינתי לעצמי שרוז נמצאת בצרפת", הסבירה בעדותה
מרי פיזם עם בתה רוז. צילום ארכיון: אי-אף-פי
בסרט נראית פיזם כשהיא כשהחוקר שואל אותה: "רוני לקח את רוז ואת לא יודעת איפה היא? מחר הוא ייקח את הילדות הקטנות גם". מרי התפרצה למשמע שאלה זו וצעקה: "מה פתאום!". החוקר השיב: "למה מה פתאום?" והיא ענתה "אלה הילדות שלי! אף אחד לא יעשה להן ככה!", כשהיא מדגימה באצבעה תנועה קלה של נגיעה.
בחקירתה הנגדית התברר כי שבוע וחצי לאחר היום שבו לטענתה גילתה על מותה של בתה, מרי ורוני חגגו בביתם יום הולדת לאחת מבנותיהן. "לא יצאנו לחגוג, עשינו חגיגה בבית", סיפרה מרי. "היה לי מאוד קשה להתמודד עם החגיגה הזאת. רוני אמר לי שאני צריכה להיות מספיק חזקה כי הבת לא צריכה לסבול מזה. לקחתי על עצמי את העניין וחגגנו את היום הולדת שלה".
כמו כן, התברר כי שבועיים לאחר מכן בני הזוג גם יצאו לחגוג את יום הולדתה של מרי שחל ב-13 ביולי. "יצאנו למסעדה, אבל אני סירבתי לקבל את המתנה שרוני רצה להעניק לי", אמרה מרי לתובעת. "רוני הרגיש שאני מרגישה לא טוב ובגלל זה הוא רצה שאני אשנה אווירה ונצא".
"הדחקתי את המוות של רוז"
בשלב זה התערב אחד השופטים ושאל את הנאשמת: "הסכמת לצאת איתו למסעדה, אבל לא הסכמת לקבל את המתנה?" – "לא רציתי לקבל ממנו שום דבר", השיבה מרי ששוב ספרה כי הייתה אישה וילדה מוכה.
"אני גדלתי עם אמא שתמיד התנהגה איתי לא יפה", אמרה. "היא נתנה לי להרגיש את הדיכאון שלה. לא רציתי שבנותיי ירגישו את אותו הדבר. שהן ירגישו את הדיכאון שלי.
אני לקחתי על עצמי משימה קשה ועשיתי כאילו כלום לא קרה".
התובעת שאלה אותה: "האם היא למעשה שיחקה?", ומרי ענתה "אני לא קוראת לזה משחק. אני התכנסתי בעצמי והדחקתי את המוות של רוז, דמיינתי לעצמי שרוז נמצאת בצרפת. זה אולי נראה לכם מוזר ולא מציאותי, אבל בשביל להמשיך את החיים שלי היה לי יותר קל לדמיין מאשר להתעסק במציאות".
נא להמתין לטעינת התגובות
