סיוע לפליטים: הטופס שקובע את יום המחר

בפרויקט החדש בו מסייעים מתנדבים לפליטי אפריקה לבקש למקלט, הם פוגשים באדם הבודד שחייו נסחפו במלחמה, המבקש להיחלץ

ד''ר הדס ירון | 20/10/2009 21:09 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
יוהאנס באיו, מי שהקים ועומד היום בראשו של המרכז לפיתוח פליטים אפריקאים (איי-אר-די-סי), נמלט בעצמו מאתיופיה לישראל. את פעילותו למען אלו המבקשים מקלט, כמוהו, הוא החל בכך שסייע במילוי הטפסים לבקשתם לקבל מקלט בישראל. מאז אמנם התרחבה פעילות המרכז, והוא כולל היום מרכז חינוכי-לימודי ומקלטים לאוכלוסיות פגיעות, אולם כעת חוזר למקום בו החל. הטפסים הללו, הוא מסביר, הם המחר של מבקשי המקלט – האופן שבו ימולאו יקבע האם אותו אדם יקבל הגנה, או יהיה מועמד לגירוש.
 
פליטים אפריקאים בחוות הנוער הציוני
פליטים אפריקאים בחוות הנוער הציוני צילום: שימי נכטיילר

בימים אלו החל המרכז לפיתוח פליטים אפריקאיים בפרויקט חדש, שמטרתו הכשרת מתנדבים שיסייעו למבקשי מקלט מאפריקה וממקומות אחרים, בתהליך הגשת בקשתם למקלט מדיני בישראל. קבוצת המתנדבים כוללת חמישה עשר מתנדבים, ישראלים ולא ישראלים, ברובם בעלי השכלה אקדמית ובכלל זה השכלה במשפטים.

הפרויקט לפיתוח פליטים אפריקאים הפך משמעותי במיוחד עם ההחלטה שהתקבלה בחודש יולי, להעביר את תהליך בירור בקשות המקלט מנציבות הפליטים של האו"ם למשרד הפנים. כעת, אנשי משרד הפנים הם האחראים על הבירור ועל ההכרעה בבקשות למקלט מדיני בישראל, ולא נציבות הפליטים של האו"ם, כפי שהיה בעבר. הפרויקט משמעותי גם כיוון שאין בישראל עורכי דין וגופי סיוע מספקים היכולים לסייע למבקשי מקלט בתהליך זה. הקליניקה לענייני פליטים באוניברסיטת תל אביב מילאה תפקיד זה במידה רבה ומשמעותית עד היום, אבל מספר המקרים שהקליניקה יכולה לסייע בהם מוגבל למדיי.
נמלטים על נפשם: ללא תעודות, ללא זהות

המקרים בהם ניתקל המרכז מגוונים וקשים. היעדר מיומנויות וכישורים מצד הפונים מעמידים אותם לעיתים קרובות במצב של נחיתות ביחס למערכת. לעיתים קרובות, גם אם לאדם יש סיבה טובה לבקש מקלט מדיני, הוא אינו מיומן דיו להציג את המקרה בצורה משכנעת ולהביא הוכחות לכך.

המדינות מהן מגיעים מבקשי המקלט לעיתים קרובות מקיימות מערכות בירוקרטיות המייצרות מסמכים בלתי אמינים שאינם יכולים לבדם להוות הוכחה בהכרח לטענתם. מבקשי

מקלט שנמלטים על נפשם, פעמים רבות אינם מחזיקים בתעודות ומתקשים להמציא כאלה.

אחד הנושאים בו עוסק המרכז הוא סיוע לפליטים מאריתריאה וסודן, שאפילו אינם זכאים להגיש בקשות פרטניות למקלט בישראל, אלא מקבלים תעודת שהייה זמנית לשלושה חודשים. פעמים רבות למבקשי המקלט אין תעודות, והם נאלצים למצוא דרכים אחרות להוכיח מי הם ומהו מוצאם. המרכז נרתם לסייע להם בהוכחת זהותם, על מנת שיוכלו לקבל מסמך הגנה זה.

לומדים מה זה פליט

תהליך הסיוע בהגשת בקשת המקלט הוא לא קל. לרבים ממבקשי המקלט סיפורים קשים, והם מלאי פחדים וחרדות לגבי המחר. חלקם מוחזקים בכלא. פליט מגיניאה בו מטפל המרכז, לדוגמה, כבר הוחזק חמש שנים בכלא הישראלי, ולאחרונה נעצר שוב. לגיניאה אין קשרים דיפלומטים עם ישראל, מה שהופך מבקשי מקלט במצבו, כמו מבקשי המקלט מסודאן, לבעלי מעמד בעייתי.

תהליך הסיוע חושף את המתנדבים לאדם הבודד שחייו נסחפו בסיפור הגדול – במלחמה וברדיפה הקבוצתית, ושמנסה להיחלץ ולצור חיים חדשים. המתנדבים אינם מטפלים באנשים אנונימיים אלא באנשים איתם נוצר קשר אישי וקרוב. לעיתים משמעות הדבר ממי שמנסה לסייע היא לעמוד גם במקום שבו גם אין תשובות ועדיין אין מחר.

המתנדבים המגיעים למרכז עוברים הכשרה, במסגרתה הם לומדים את משמעות הגדרת המושג פליט על פי החוק הבינלאומי, על המערכת הקיימת בישראל, על הגופים הקיימים ותפקידם ובכלל זה הארגון היהודי הבינלאומי היאס הפועל גם בישראל, ונציבות הפליטים של האו"ם.

המתנדבים עוברים הכשרה בידי צוות של עורכי דין מנוסים, המלמדים אותם לא רק איך למלא את טפסי הבקשה, אלא גם איך ניתן לסייע למבקשי מקלט לבסס את בקשתם למקלט מדיני וכיצד לראיין אותם וללמוד את סיפורם.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''חברה''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים