מנהיג הכושים העבריים לבג"ץ: תנו לי אזרחות
נשיא הקהילה מדימונה בן עמי בן ישראל אמר כי משרד הפנים סירב לבקשותיו מבלי לנמק את הסיבה. "השיקולים נובעים משנאת זרים", טען
הכושים העבריים מדימונה צילום ארכיון: דודו גרינשפן
בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין יסמין קשת ואילן שרקון, טוען בן ישראל כי למרות סיכום שהושג לפני כשנתיים עם משרד הפנים נדחתה בקשתו לאזרחות.
על פי ההסכם שגובש אז, חלק מחברי הקהילה יוכלו לבקש לקבל אזרחות ישראלית מבלי לוותר על אזרחותם האמריקאית, וזאת כדי שלא תישלל זכותם לפנסיה בארה"ב.
"קיבלתי סירוב בלתי מנומק וכל מה שנאמר לי הוא שבקשתי נדחתה 'על פי המלצת הגורמים'. אבל אינני יודע מי הם 'הגורמים', מה המלצתם ומדוע סורבה בקשתי", אמר.
בן ישראל מציין, כי עמדת משרד הפנים תמוהה עוד יותר לאור העובדה שהוא ובני הקהילה האחרים כבר קיבלו בשנת 2003 תושבות קבע בישראל, ואז לא העלו הרשויות כל טענות באשר לזכאותו.
אוהבים את ישראל בכל לבבם
העותר מספר כי קהילתו, שהגיעה לישראל בסוף שנות ה-60 (ונודעה בשמה "הכושים העבריים") מונה כיום כ-2,700 איש ומנהלת "אורח חיים ייחודי ומיוחד, התואם את אמונתה". כל בני הקהילה הם טבעונים, צמים כל שבת כדי לטהר את הגוף, חיים חיי קהילה, "אוהבים את ישראל בכל לבבם ורואים עצמם כחלק בלתי נפרד מהמדינה". כיום, אף משרתים, לדבריו, כ-150 מבני הקהילה בצבא.
נשיא הקהילה, שהוא כיום כבן 70, זועם על סירוב משרד הפנים ומאשים כי "התנהגות משרד הפנים נובעת
משיקולים זרים, שנאת זרים והיא נגועה בחוסר סבירות קיצוני". הוא מזכיר כי למרות שבני הקהילה קיבלו מעמד קבע בישראל, ובעיקר בשל התחלפות תכופה של שרי פנים, "נהג משרד הפנים באופן מפלה וגזעני כלפי בני הקהילה במשך כל השנים, וזאת, ככל הנראה, בשל צבע עורם".
"משנותרתי ללא אזרחות ישראלית, לאחר למעלה משש שנים של תושבות קבע בישראל, ולאחר למעלה מ-40 שנה של עמידה בראש הקהילה בארץ, איני רואה מנוס אלא לבקש את התערבות בג"ץ", אומר בן ישראל.
נא להמתין לטעינת התגובות
