תנועות הנוער: להיות החלוצים לפני המחנה

לרגל שבוע תנועות הנוער מסביר מאור היומן שהתנועות הן יותר מחוויות ושירים, ולמה דווקא היום, בעולם טכנולוגי ומנוכר, תפקידן חשוב מתמיד

מאור הוימן | 19/10/2009 14:41 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
על מנת לדבר על תפקידן של תנועות הנוער בעת הזו, עלי לחזור תשע שנים אחורה, לסמינר המדריכים הצעירים של הנוער העובד והלומד שהתקיים ביער כפר החורש. 12 ימים בשטח, רוח נעורים במיטבה, משחקים, שירים, בנייה מחנאית, מפגש חברתי עם בני גילי מכל רחבי הארץ. חוויה בלתי-נשכחת.
מצעד הנוער העובד והלומד
מצעד הנוער העובד והלומד צילום: רענן כהן
זכור לי יותר מכל אלה הקלסר האדום שקיבלנו, שעליו נכתב באותיות לבנות "בסימן מורשתו של יצחק רבין ז"ל". אני זוכר את ההרגשה, אחרי חמש שנים שבהן הייתי עצוב וחסר-אונים אל מול הרצח הנורא והחלום שנלקח ממני ומחברי.

הבנתי שיש לי תפקיד. שאם אדריך בקיבוץ ואחנך את חניכי לשוויון ערך האדם, לדמוקרטיה ונגד אלימות ודורסנות, בכוחי ליצור חברה אחרת. האמנתי בכל ליבי, בלי טיפת מליצות, שיש בכוח המעשים שלי כדי לשנות את פני החברה.
לא מסתפקים בערגה

בשנים האחרונות החברה הישראלית חוצה גבולות של אלימות. אנשים נרצחים ברחובות על לא עוול בכפם, החושים מתקהים ותקיפת החלש הופכת לדבר שבשגרה. היחס הבסיסי בין אדם לזולתו הוא חשדני, מפוחד, מאוים ומאיים.
הראייה באחר כלי-שרת שאוכל לנצל לטובתי, או להבדיל, נבל המבקש לנצל אותי, יוצרת חברה של פרטים בודדים, שלעתים מתגעגעים לאתוס

המשותף, ולעתים כלל לא מודעים לכך שהיה פה פעם אחרת, שיכול להיות גם אחרת. שבאדם שמולך טמון הפוטנציאל להיות לך לחבר טוב, גם אם הוא בן עדה שונה משלך.

תנועות הנוער אינן מסתפקות בערגה למה שהיה ואבד. הן עמלות על כינון יחסים אחרים בין האנשים. איננו רואים בכך חלום רחוק, הרי גדלנו בתוכו, והוא נשמט לנו מהידיים.

מתעקשים לערכים

היום רבים היריבים המקשים על ילד לצאת מביתו: החל מהפייסבוק עבור ב-ICQ ומהמסנג'ר ועד לטלוויזיה בכבודה ובעצמה, כל אלה יוצרים ניתוק ומרחיקים את הרצון במפגש החברתי. החברה הופכת פורמלית יותר, וולונטרית פחות. אפילו בקיבוץ בו אני מדריך התחושה היא שלעיתים אף אחד לא חייב כלום לאף אחד, אלא רק לעצמו.
 

מדריכי תנועות נוער באשקלון
מדריכי תנועות נוער באשקלון צילום: אדי ישראל
דווקא במציאות הזו אנו מתעקשים לחנך לערכים. להטיל את מלוא יהבנו בטיול שיחזיר את הילדים לטבע ולאהבת הארץ ברגליים, שיעניק להם מפגש מהנה שדורש מהם להיות אנושיים וחברותיים, לשחק עם ילדים שונים מהם ולפתח מיומנויות חברתיות שלא יוכלו לרכוש בשום מקום אחר.

מקובל בימינו להתייחס לחינוך בתנועת הנוער כחינוך משלים - הילדים שרכשו בבית הספר את הערכים הבסיסיים באים לפתחם בקן ובסניף. אני חש שיחס כזה שם את תנועת הנוער במקום של "זכות" – וזו טעות.

לחתור נגד הזרם כדי לבנות מחדש

תנועת הנוער היא כללית יותר מאשר סלקטיבית. היא איננה לבני עשירים או לבני מעמד הפועלים, היא איננה לצברים או לעולים חדשים, היא איננה לתלמידים מצטיינים או לאלה שלא מוצאים את עצמם בבית הספר – אלא לכל אלה גם יחד. בכך טמון סודה, כפי שמספרת צביה לובטקין, ממנהיגות מרד גטו ורשה שצמחה והתחנכה בתנועת דרור:
 

תנועת הנוער החדשה, נועם
תנועת הנוער החדשה, נועם צילום: דוברות עיריית הוד השרון
"זהו בעצם סוד כוחה של התנועה: שידעה תמיד לתבוע מאנשיה. היא רצתה לחנך וחינכה אנשים מהפכניים, שעמדו ויכלו לעמול, בתקופות שונות ובתנאים קשים, על קוממיות העם, על קוממיות האדם בישראל ועל קוממיות האדם בכלל. רק בכוח החינוך שקיבלנו יכולנו לעבור את התקופה הזו".

אם כן – לא רק להגיע לכל בני הנוער על שלל גווניהם, כי אם לחנך את כולם. לדרוש מהצעיר ומהבוגר. לחתור נגד הזרם כדי לבנות מחדש את היסודות הדמוקרטיים של החברה הישראלית, שכבר שנים שאינם נטועים בבטחה.

במעלה המדרון החלק, להתעקש על חברת אדם ציונית, מוסרית, שוויונית, חותרת לצדק ולשלום. לזרוע תקווה בלבבות הילדים, אותה תקווה שנזרעה בי באותו סמינר בעודי נער. לשחק, לטייל, לאהוב, ליהנות, לשוחח ברצינות על מצבה של חברתנו, למתוח עליה ביקורת, לפעמים נוקבת, כדי לשנות אותה. זהו תפקידה של תנועת הנוער בעת הזו, והוא חיוני מתמיד.

מאור הוימן, "גרעין המשך", מדריך הנוער העובד והלומד בקן רביבים, חבר תנועת "דרור ישראל"

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''חברה''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים