מאסר לצעירים שהונו בעלי יחידות נופש
ביהמ"ש גזר 3 שנות מאסר ו-20 חודשי מאסר על צעירים שהורשעו כי הונו בעלי יחידות דיור להם הבטיחו כי יפעלו למכירתן, אך גנבו את הכסף
על פי כתב האישום, באמצעות ההונאה הצליחו השניים לשלשל לכיסם סכום של שלושה מיליוני שקלים. הם הורשעו במסגרת הסדר טיעון לפיו קיבלו במרמה כספים מ-300 בעלי יחידות נופש, לאחר שהבטיחו להם כי ימכרו עבורם את יחידת הנופש באמצעות שיווקם באירופה.
תמורת שיווק זה שילם כל מתלונן סכום שנע בין 10,000 ל-20 אלף שקלים. בפועל, הנאשמים שלשלו את הכסף לכיסם, ולמעשה לא עשו דבר כדי לשווק את יחידות הנופש.
כמו כן, הנאשמים הקימו חברת קש ופנו לאותם אנשים עמם התקשרו למכירת יחידות הנופש, והציעו להם לקנות קרקע בהונגריה. הנאשמים הציגו מצג שווא כאילו יש בידם קרקע בשטח 15 אלף מ"ר, בעוד ששטח הקרקע האמיתי היה פחות מ-7,000 מ"ר.
קשיים כלכליים והחיסכון בזמן בית המשפט הביא לעסקת הטיעון
סנגוריהם של הנאשמים, עורכי הדין ירון רפפורט וגיל פרידמן, טענו בבית המשפט כי הסדר הטיעון אמנם מקל עם הנאשמים, אך ישנם קשיים ראייתיים בהוכחת האישומים. כמו כן, עורכי הדין ציינו כי עסקת הטיעון חסכה זמן ניכר לבית המשפט, משום שניהול התיק היה עורך זמן ממושך בשל העובדה שיש למעלה מ-300 מתלוננים ועדים נוספים שהיה צריך להביא לעדות בישראל.
התובעת, עוד מוריה גרין, אמרה לבית המשפט כי "אמנם האינטרס הציבורי לעבירות מרמה בהיקף כזה הוא מיצוי ההליך הפלילי והגברת ההרתעה בדרך של הימנעות מהטלת עונש מקל מדי, אולם בהסדר יש חיסכון
בזמן שיפוטי ומשאבי תביעה".
השופט דוד רוזן מתח ביקורת על ההסדר וקבע: "לו היו מורשעים הנאשמים בסיומו של משפט הוכחות היה דינם שונה בתכלית השינוי לחומרה". יחד עם זאת, בשל הקשיים הראייתיים והחיסכון בזמן השיפוטי הוא אימץ את הסדר הטיעון במלואו.
השופט הטיל על רוזנברג שלוש שנות מאסר בפועל, שנה מאסר על תנאי ופיצוי כספי. ואילו על מרציאנו הוא גזר 20 חודשי מאסר בפועל, שנת מאסר על תנאי ותשלום פיצוי כספי. בית המשפט ציין כי הרשעת הנאשמים בעבירות תאפשר לכל המתלוננים להגיש מיד תביעות אזרחיות בהתבסס על ההרשעה.
נא להמתין לטעינת התגובות
