קרב אבוד: על ההסברה בקמפוסים בארצות הברית

שר החוץ ליברמן, לידיעתך: בין האחראים להלך הרוח האנטי ישראלי בקמפוסים האמריקאים – מרצים יהודים

שלום ירושלמי | 19/10/2009 5:11 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
חבר טוב שלי, ד"ר אלי שי, מרצה לספרות עברית ומיסטיקה משיחית, חזר לפני כמה שבועות משהות של חצי שנה באוניברסיטת אילינוי שיקגו (UIC). הוא העביר שם במשך חצי שנה קורס על הדיאלוג ההיסטורי בין האיסלאם והיהדות. ההתקפה הברוטאלית של סטודנטים ערבים ופלסטינים על ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שהרצה באוניברסיטת שיקגו השכנה, לא הפתיעה אותו. התהליכים באוניברסיטאות בארצות הברית הולכים בכיוון הזה, הוא אומר, אבל יש עוד כמה תופעות שראוי לשים אליהן לב.

רוב מוחלט של הסטודנטים בקורס של ד"ר שי היו מוסלמים מרחבי אסיה. הקבוצה האיכותית והאינטליגנטית מכולם, הוא אומר, הייתה של הסטודנטים הפלסטינים, רבים מהם אזרחים אמריקאים.

שי הופתע מרמת העניין, ההשתתפות והמוטיבציה שהם גילו במהלך הקורס אצל מרצה ישראלי דווקא. הציונים שלהם היו הגבוהים ביותר. האחוז הגבוה של הסטודנטים המוסלמים, הערבים והפלסטינים עולה כל הזמן. החיבור שלהם עם האווירה הפרוגרסיבית נראה אופנתי וטבעי, מול מדינה כמו ישראל שנראית היום כובשת וריאקציונרית. שי טוען כי את רוב העידוד לפעילותם שואבים הפלסטינים מכמה מרצים יהודים מפורסמים, שטוענים כי השואה שימשה כמניפולציה ציונית וכי ישראל היא מדינת אפרטהייד.

אחרי יום עיון שקיימו שניים מהמרצים, פרופ' נורמן פינקלשטיין ופרופ' אדם שפירו, תקפו הסטודנטים הפלסטינים את שי במילים קשות ונחרצות הרבה יותר. "המרצים היהודים העניקו לפלסטינים לגיטימציה הרבה יותר חזקה", אומר שי. דרך אגב, שיתוף הפעולה בין היהודים והפלסטינים לא מצטמצם לתחומי הקמפוס. הם עובדים יחד בחטיבת זכויות המהגרים ונגד הגזענות. הבעיה היא שישראל נדחקת גם בעניין הזה לצד האחר של המשוואה.
הסחף לכיוון הפלסטיני מתמיד

דווקא הקורס שהעביר שי בשיקגו פתח צוהר לכיוונים אחרים. הדיאלוג הדתי בין האיסלאם והיהדות, הוא אומר, שונה מהדו שיח הפוליטי על התנחלויות וזכות השיבה, שסופו להתרסק ולהיכשל. האסכולה היהודית שאימצה את המיסטיקה המוסלמית הסופית בעבר הדהימה את הפלסטינים.
 
שי העביר שיעורים על הרמב"ם שכתב יצירות קלאסיות בערבית ועל הפילוסוף היהודי באחיר איבן פקודה מספרד, מחבר "חובות הלבבות". שניהם פעלו בתוך התרבות המוסלמית והתמזגו בה. שי הוקסם מהתגובות שקיבל. "כאשר הצד המוסלמי רואה שמכבדים את המסורת שלו, הוא נפתח לדיאלוג", הוא אומר.
 
ובכל זאת, המצב בינתיים נראה לד"ר שי אבוד.

הסחף לכיוון הפלסטיני מתמיד. סטודנטים שהם ציבור אנטי ממסדי עובדים בקלות מול ישראל שנראית ממסד קולוניאליסטי. מן הצד השני התגובה מיושנת, אין יחסי ציבור לעמדה הישראלית, אין חשיבה מקורית, אין חשיפה אינטליגנטית של החמאס, אין ביקורים בשדרות, אין גם עבודת שטח.
 
שי אומר כי בקמפוס פועל ארגון בית הלל של הסטודנטים היהודים, אבל הם לא מרגישים בנוח לצאת למדשאות עם עמדות מיעוט שמסובכות בפלונטר. "בית הלל עושה מדי פעם קבלת שבת", הוא מסכם. "זה לא יכול לשנות את השיח באוניברסיטה. אנחנו מועדון גפילטע פיש מול אימפריה של ביקורת ושנאה". לתשומת לבך, שר החוץ ליברמן.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

שלום ירושלמי

צילום: .

פרשן פוליטי ב"מעריב", נשוי ואב לשלושה, תושב ירושלים. בוגר האוניברסיטה העברית במדע המדינה. מרצה על פוליטיקה בארץ. אוהד הפועל י-ם בכדורסל

לכל הטורים של שלום ירושלמי

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים