לשמור על ילדי הגן
ביקשנו מראש העיר כבר כמה פעמים להעביר את המצבעה למקום אחר. הוא לא טרח לענות. עכשיו יחד עם כל ההורים והילדים מהגן, נלך למשרד שלו, כדי לומר לו שאנחנו לא מוותרים. טור אישי של אב מודאג
"מי זה ראש העיר?" ממשיכה הקטנה במטר השאלות הסקרניות. "אה, זה האיש שאנחנו בחרנו שיעשה שהכול יהיה בסדר במקום שאנחנו גרים. זה כמו ראש ממשלה אבל רק של העיר שלנו. את יודעת למה אנחנו צריכים ללכת להפגנה?", שאלתי אותה.
"לא אבא, אין לי מושג", היא עונה בתמימות, ואני מסביר לה שליד הגן שלה יש מצבעה, שזה מקום שצובע רהיטים בחומרים מאוד מסוכנים, והריח הלא טוב שיש בחצר הגן מגיע משם ושזה מאוד מסוכן לבריאות שלה ושל כל החברים בגן. אני מוסיף ומסביר שביקשנו מראש העיר כבר פעמים רבות להעביר משם את המצבעה למקום אחר, אבל הוא אפילו לא טרח לענות לנו. אז עכשיו, אנחנו, יחד עם כל ההורים והילדים מהגן, הולכים למשרד שלו, כדי לומר לו שאנחנו לא מוותרים ושהדבר הכי חשוב לנו זה שאת וכל החברים מהגן תנשמו אוויר נקי. "וואהו", התלהבה הקטנה מההסבר הקולח על המאבק החברתי הראשון בחייה, "איזה כיף, הפגנה...".
בשעה שמונה בבוקר, כאשר הגענו למקום, מצאנו עשרות הורים מודאגים שכבר התגודדו מול משרדו של ראש עיריית הוד השרון. "רוצים אוויר נקי" זעקו השלטים שהחזיקו ביד, "משהו פה מסריח" צעקנו אל המשרד השומם, אך כמובן שהוא לא היה שם. באורח פלא, הוא אף פעם לא שם כשיש הפגנה מחוץ למשרדו.
עברה כשעה, עד שהגיע למקום מנכ"ל העירייה, בחור צעיר ואנרגטי. " 40 שנה עובדת המצבעה באותו המקום, מה נזכרתם עכשיו?" הטיח בנו בביטחון עצמי רב, "נראה לכם שמזיזים עסק שעובד כל כך הרבה שנים תוך כמה שעות? אני יודע שאין לו רישיון עסק, מעולם לא היה לו. כן, אני גם יודע שאין לו היתר להחזיק שם חומרים מסוכנים. ברור לי שהוא פועל מתוך שכונת מגורים צפופה, אני בכלל בצד שלכם, לא שמתם לב??".
סגן ראש העיר הופיע מיד אחריו, "גם אני בצד שלכם" התגאה בחזה נפוח, "אני עושה הכול לפתור את הבעיה, אני אכנס למשא ומתן עם בעל העסק, תוך חודש, אולי חודשיים אולי קצת יותר נצליח להגיע איתו להסדר על פינוי המקום. כן, אני יודע ש- 40 שנה הוא לא עשה את זה ואדי החומרים המסוכנים מהמצבעה ממלאים את אוויר השכונה, אבל הפעם זה שונה, אני מקווה שהוא יעבור משם".
ואני, מחזיק בידיי את בתי, האוצר
"הולכים" אמרתי לקטנה שלי, "ההפגנה נגמרה להיום". "לאן הולכים אבא?" שאלה מבולבלת. "חוזרים לגן, נעשה עוד הפגנה בשבוע הבא. "ואז שאלה אותי במבט תמוה וחודר "אבל, אבא, אמרת לי שמאוד מסוכן בגן, אז למה חוזרים לשם?!"
הכותב הוא רמי שדה, אבא של נועה בת ארבע וחצי, אשר לומדת בגן לילך בהוד השרון, צמוד למצבעה.
נא להמתין לטעינת התגובות
