לנטר אוויר לבד? בריגדת הדליים קוראת לכם
למרות השם ההוליוודי, המטרה רצינית. להעביר את ניטור האוויר לידיים של האזרחים. הרעיון האמריקאי, שכבר הביא לסגירת מפעלים בארה"ב ובהודו, מגיע עכשיו לישראל. אתה תהיה ארין ברוקוביץ'. לא עוצר בירוק
בשלב הראשון של הפרויקט ינחתו השבוע דליים בחמישה בתים של חברים מהשורה בקיבוץ רמת יוחנן. הדליים, בקיבולת 18 ליטר, מגיעים יחד עם שקים מיוחדים, שלתוכם שואבים אוויר מהסביבה. את האוויר הזה מובילים אחר כבוד למעבדה, שם מנותחת תכולתו. מדובר ביבוא של רעיון אמריקאי, שנהגה על ידי ארגון בשם GCM ( "גלובל קומיוניטי מוניטורינג" ), שבינתיים הפך למעצמה עולמית: אנשי הארגון מסתובבים ברחבי הכדור, מגייסים תושבים וקהילות לבריגדת הדליים ומכשירים אותם לנטר את האוויר ולהתמודד עם הרשויות. השבוע נוחתים בארץ שלושה מראשי הארגון, כדי לסייע בהקמת קהילת הדליים הראשונה בישראל. הם מגיעים לכאן אחרי שהקימו קהילה דומה בקניה.

הגרסה הישראלית של הארגון היא עמותת קס"מ ( " קהילה סביבה מנוטרת" ), שקמה באזור המפרץ בתחילת השנה. המנכ"ל, אלעד רודיאקוב, חושב שמדובר בהרבה יותר מכמה דליים: "השיטה הזו מעניקה לקהילה את היכולת לשלוט בחייה. עד היום הידע על איכות האוויר היה בלעדית בידי הרשויות. הן אלה שמספקות לנו את כל הנתונים. אתה יודע שיש אירוע של זיהום אוויר חמור באחד המפעלים, אתה רואה עשן שחור יוצא מהארובות, וכשאתה בודק במשרד להגנת הסביבה ובכל האתרים הרלוונטיים, אומרים לך שאין שום דבר. ברגע שדליי המדידה מפוזרים בתוך הקהילה, כשיש אירוע כזה רצים אליהם ומתחילים לנטר. אחר כך אפשר להשוות בין הנתונים שלנו לבין הנתונים הרשמיים, ולהבין אם מספרים לנו את האמת".
רודיאקוב נוגע בנקודה כאובה - חוסר האמון בין הציבור הישראלי,
רודיאקוב אומר שבמקומות אחרים על הכדור בריגדות של דליים כבר חוללו שינוי אמיתי: "בהודו ילדים שניטרו הצליחו להביא לסגירת מפעל מזהם, גם בארצות הברית סגרו מפעלים. הכל התחיל עם ארין ברוקוביץ', הסיפור שלה נותן השראה לכולם".