"האם המרעיבה": אל תיקחו ממני את ילדיי
בדיון בביהמ"ש העליון טענה האם כי ילדיה "רוצים בית רגיל". מנגד, הפרקליטות חשפה חשד חדש לפיו היא פגעה בילד וילדה נוספים
"כל אמא שיש לה ילדים", פנתה האישה החרדית אל השופט. "יודעת שלב של אמא זה הדבר הכי קרוב לילדים שלה. הילדים שלי עוברים ייסורים שילדים אחרים לא עוברים. לפני שנתיים היה לנו ילד חולה והם (בית החולים והמדינה - ש.מ) עשו עם הילד שלנו מה שהם רצו.
"הזמן יגיע והאמת תצא לאור. הילדים שלי סבלו מזה. הייתי באשפוזים של הילדים בבית חולים מהבוקר ועד הלילה. הילדים קיבלו את כל תשומת הלב שילדים מקבלים מאם... הכל שקר וכזב. הילדים שלי לא צריכים לסבול מה שהם עוברים.
"יום אחד הם הגיעו הביתה ושאלו איפה אמא? לאן היא הלכה? לבית סוהר. מדוע היא צריכה ללכת לבית סוהר? מה היא עשתה? כאשר חזרתי הביתה והם ראו אותי ההתרגשות שלהם הייתה גדולה. מעולם לא ראיתי אותם קופצים עלי כמו שהם עשו. הם התחילו לבכות בכי נוראי. עכשיו אני בבית ברוך השם. זה לא בית פרטי. זה הפך להיות בית ציבורי. "והילדים מתחננים, הם רוצים אמא ואבא, הם רוצים בית רגיל. מה פתאום בעלי צריך להיות עם הילדים כשאני צריכה לשבת במקום אחר? הם לא מבינים את זה. הם רוצים להיות משפחה אחת".
האם התלוננה באוזני השופט על כך שילדיה נאלצו כל אחד לעבור חקירות שנמשכו שעות. "הילדים לא ישנים בלילות", אמרה. "הבת הגדולה, בת 9.5, לא יכולה לישון כי היא פוחדת שייקחו אותי לבית סוהר. הם רק שומעים שהולכים להוציא אותם מהבית ועובר עליהם סבל נוראי.
"הנזק שהמדינה רוצה לעשות לילדים זה נזק נוראי, זה נזק שהאמא שלהם עוברת. אני מבטיחה שזה יהיה נזק בלתי הפיך. הילדים יצטרכו לעבור טיפול פסיכיאטרי. הילד שלי אמר 'אמא, אני כבר לא יכול'. למה לפגוע בילדים?
כאן פנה אל האם השופט דנציגר והרגיע אותה: "זה רק טבעי שאמא תרגיש שהילדים צריכים להיות איתה והמקום שלהם זה הבית. אבל נציגי ההגנה עושים את המיטב וגם התביעה... אינני יודע מתי אתן את ההחלטה כי מדובר בחומר רב. אני מקווה שגברתי והמשפחה יאספו את הכוחות".
פרקליטות המדינה טענה לעומת זאת, כי יש אינדיקציה ש"האם המרעיבה" פגעה בשני ילדים נוספים מלבד הילד ח', שהיא נאשמת בהתעללות בו.
בדיון בערר המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי שלא להפריד את האם מיתר ילדיה, בעת מעצר הבית שלה, טענה נציגת הפרקליטות, עו"ד יעל שרף, כי לצורך הוכחת מסוכנותה של האם די בראיות להתעללותה בילד ח', ואולם למרות זאת היא חשפה כי יש אינדיקציה בחומר לפגיעה לפחות בשני ילדים נוספים, שאושפזו בבית חולים, במשך תקופה של כשנה וחצי.
במקרה אחד מדובר בבתה הקטינה, שעברה בחודש מרץ 2008 ניתוח תוספתן, שבדיעבד נראה "מיותר" ובוצע שלא לצורך. "זה לא דבר שלא יכול לקרות אך בצירוף העובדות הזה הוא נראה מטריד", אמרה עו"ד שרף.
במקרה שני, מדובר באשפוז של ילד נוסף, בן שנתיים וחצי, בבית חולים בטענה שיש לו "חום גבוה כל הזמן". לדברי הפרקליטה, טענה האם כי לילד היה חום במשך 75 ימים ואולם בעת שאושפז, כדי לבדוק זאת, התברר שאין לו חום בכלל.
"במהלך האשפוזים בבית החולים הדסה הר הצופים, הן של הילדה והן של הילד מופיעה, ברישומי האחיות והרופאים, בזמן אמת, הוצאה של עירויים (מהגוף – ש.מ), ברמה גבוהה. אלה דברים שגם ראינו בהמשך, באשפוזו של הילד ח', שהאם נאשמת בהתעללות בו. היו גם אינדיקציות לכך שהאם מתווכחת באופן תדיר על אופן מדידת החום ונלחצת כשהאחות מודדת לבדה את החום".
עו"ד שרף טענה כי השופט המחוזי משה רביד, שסירב להפריד בין האם לילדיה, טעה כאשר התעלם מהחשד שהיא לוקה ב"תיסמונת מינכאוזן", ממסוכנותה ומכך שקשה לתת בה אמון.
במהלך הדיון טענה עו"ד שרף כי "המיתוס לפיו הילדים צריכים להיות תמיד בחזקת הוריהם הוא נכון עד שההורים פוגעים בילדים". היא הבהירה כי לא מדובר בילדים "שלוקחים אותם לאימוץ", אלא שמפרידים בינם לאם בשלב זה, לצרכי טיפול ופיקוח.
"טובת הילדים להיות מופרדים מהאם", טענה. "זו עמדת שירות המבחן ופקידת הסעד. ילד אחד כבר שילם מחיר כבד. האם נחכה לילד הבא? מישהו היה מעלה בדעתו להחזיר הביתה אב שאנס את בתו? האם צריכה לקבל טיפול ועד שלא תבין שיש לה בעיה, היא מסוכנת לילדים, מתוחכמת ואין לתת בה אמון".
הסניגורים, עורכי הדין ראובן בר-חיים ודוד הלוי, ביקשו מצדם לדחות את ערר המדינה ולקבל את טענתם שאין להפריד בין האם לילדיה. "אפילו שירות המבחן לא חושב שהאם מסוכנת לילדים האחרים", אמר עו"ד בר-חיים. "אין כל הצדקה לאקט כה אכזרי של הפרדה בין האם לילדיה. טובת הילדים מחייבת הישארותם עם האם".
הוא פנה לשופט: "האם זה סביר שהאמא, אם תהיה יחד עם ילדיה, תחת פיקוח של גורמי רווחה ונשים חרדיות, שהסכימו לשמש ערבות, תתעלל בהם?".
השופט דנציגר העיר לו: "גם אנשי מקצוע מיומנים לא הצליחו בבית חולים לאתר את הפגיעות בילד ח'. אז כיצד יוכלו מפקחות לא מיומנות לאתר זאת?". עו"ד בר-חיים השיב: "היום יודעת האם שהיא תחת זכוכית מגדלת".
הסניגור השני, עו"ד דוד הלוי ניסה לערער את טענות הפרקליטות על "אינדיקציות" לפגיעה בשני ילדים נוספים. הוא ציין כי במקרה של ניתוח התוספתן, הרופא החליט עליו לאחר בדיקת אולטרסאונד ואילו האב היה זה שאישר אותו. "איך אפשר לומר על סמך זה שיש פגיעה בילדים?" הוא הקשה.
נא להמתין לטעינת התגובות
