מה זה פה, שוק? 20 הערות לסיכום פסטיבל מיפ

הפרזנטציה של ג’רי סיינפלד אכזבה, מכירת "הבועה" ל–BBC עוררה התרגשות, פורמט השידוכים המחשמל של "רשת" עורר התעניינות שיא, והטרנד ברור: שעשועוני ריאליטי אתגריים לכל המשפחה. אחרי ארבעה ימים מטורפים בפסטיבל מיפ, שוק הטלוויזיה הגדול בעולם, אפשר לסכם: היה משתלם

רייטינג
מטין בילמן, קאן | 17/10/2009 8:10 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
1. נתחיל מהסוף. בפסטיבל מיפקום 2009 הוצגו, כמדי שנה, מאות פורמטים של תוכניות טלוויזיה. אחד הפופולריים שבהם היה “Choosing My Religion”. שם מעולה. איך זה עובד? טוב ששאלתם: רב, כומר, קאדי ונזיר בודהיסטי מנסים לשכנע קבוצת אתאיסטים להצטרף לדת שלהם. נחדד את הנקודה: אנשי ארבע קבוצות הדת הגדולות בעולם מנסים לשכנע אנשים להמיר את אמונתם למען הרייטינג. אם זו לא תחילת שקיעתה של האנושות, אני לא יודע מה כן.

2. אחרי ארבעה ימים של פגישות, מסיבות, מינגלינג ובהייה בקירות (כן, אחרי 19 פגישות רצופות, בהייה בקיר לבן - מצרך נדיר בין כותלי היכל הכנס - היא ניקוי הראש האולטימטיבי) אפשר להתחיל לסכם את פני הטלוויזיה עכשיו ובחצי השנה הקרובה: אין חדש תחת השמש. או שכן? המממ, תלוי איך מסתכלים על זה.

3. זו כבר הפעם השלישית שלי בפסטיבל מיפ כמנהל הפיתוח של ארמוזה פורמטס ואני עדיין נדהם מההשקעה האדירה של כל המעורבים בו למשך ארבעה ימים בלבד: גודל הביתנים, הצבעוניות, הכסף שנשפך על מתנות מדליקות לקונים פוטנציאליים, שלטי חוצות ומסכי ענק. אבל בעצם זה הרי כל כך הגיוני - אם סף הגירוי של הצופה הפשוט הוא כל כך גבוה, אז בטח ובטח של המגרים עצמם.

4. הגענו לקאן עם חמישה פורמטים: “גם להם מגיע” (שאנחנו אוהבים להציג כפאנל קומי שיוצא מכלל שליטה ומונהג על ידי מוגבלים שכלית), “לאהוב את אנה” הדרמטית והאיכותית ולא פחות משלושה פיילוטים טריים. כל סוף השבוע הוקדש לניתוח יסודי ומדוקדק של הפורמטים: איך מוכרים אותם, מהי הזווית הנכונה לשוק הזה, איך מתעלים על המתחרים? אנחנו, כמו כולם, יודעים פחות או יותר מהם הפורמטים החמים לשוק ומהן המגמות המשפיעות: תוכניות דייטינג חוזרות לתודעה, שעשועונים מבוססי ריאליטי ומשימות פיזיות ובעיקר תוכניות לצפייה משפחתית, כאלה שעושות טוב על הלב אבל לא עולות הרבה כסף. כאילו לא אמרתי כלום.

5. ביום ראשון אנו הולכים לישון מותשים. וזה עוד לפני שהתחיל השוק. לא ממש יודעים למה לצפות. אנחנו באנו הכי מוכנים שאפשר. מעכשיו זה כבר לא תלוי רק בנו.

6. בוקר יום שני. המבול מתחיל. פגישות פגישות פגישות. מתשע בבוקר ועד אחת בצהריים אני לא קם מהכיסא, וגם לא ממש מרים את הראש מצג המחשב. חמשת שותפיי לחברה עוברים חוויה דומה. כל המפיקים ומנהלי התוכניות והרכש של כל הערוצים מתרוצצים מביתן לביתן כדי לקבל זכות ראשונים על הפורמטים החדשים בשוק, בוחנים במהירות וביסודיות ורצים לדווח ישר למנהליהם ולמקבלי ההחלטות.

7. העולם מת על פורמטים ישראליים, גם אם הוא לא קונה באותו רגע. הם נושכים, הם מקוריים, הם ממש לא הולכים בתלם והם הולכים עד הקצה. הסופרלטיבים אינם שלי, אגב, אלא של כל האנשים שנפגשים איתנו.

8. “Heaven or Else”, שעשועון ריאליטי שיצרו גילי גולן והראל יוספזון, לוקח שני אנשים תמימים מהרחוב ומציב בפניהם אפשרות להשתתף ביום שכולו משימות צוברות כסף. יש מלכוד: מי שיענה ראשון על שאלת הטריוויה בתחילת היום ילך לגן עדן, שם ימתינו לו משימות כיפיות ומפנקות, ואילו האחר ילך למקום הרבה פחות נחמד, שם כל משימה תהיה סיוט גיהינומי. הקהל פה מת על זה.

9. אנחנו מציגים גם את הפיילוט של רשת “יש עוד אלף כמוך”, תוכנית שידוכים שבה יש לבחורה יפהפייה שש שעות לספיד־דייטינג עם 20 בחורים. ברגע שנמאס לה באפשרותה לחשמל את הבחור שאיתה ולעבור הלאה. הבאנו איתנו את המכשיר המחשמל ואנחנו מציעים ללקוחותינו לנסות. זה מעורר התלהבות. עמרי מרכוס, יוצר הפורמט, יושב עם אחד ששואל אותו אם זו המצאה של צה”ל. עמרי לא מאשר וגם לא מכחיש.

10. בשעה שבע אנחנו מסיימים את הפגישות שלנו ומסכמים: הפורמטים שלנו מעוררים עניין, עסקאות עדיין אין אבל זה הגיוני, ואנחנו חייבים לאכול ומהר.
קוקטייל הפתיחה של פסטיבל מיפקום 2009.

11. בערב, בדרך למסיבה במועדון של “21C”, המגזין הנחשב ביותר בתעשייה, אני פוגש את ליאת פלדמן ואילנית סימן טוב מערוץ 10. הן יושבות עם אורן גזית מרשת ועם האחים המפיקים עדי וגילי גולן. כאן בקאן כל הישראלים חברים וזה די מחמם את הלב.

12. כולם מדברים על ההופעה של ג’רי סיינפלד, מוקדם יותר היום, שבמהלכה הציג הקומיקאי את הפורמט החדש בהפקתו: “The Marriage Ref”. הרעיון הוא שזוגות נשואים נשפטים על מעשיהם זה כלפי זה. אבל “הציג” זו אולי מילה מוגזמת. אחרי בילד־אפ של חצי שנה, חרושת שמועות ומפיק־על אחד, כל מה שהיה לסיינפלד להראות זה קטע קצר מהתוכנית. לא פרומו מושקע, לא פרק מלא, רק קטע קצר. זה לא מנע מקברניטי קשת לרכוש את זכויות ההפקה של התוכנית בחטף לפני שרשת וערוץ 10 יכלו להגיש הצעה טובה יותר. וקשת ממש לא לבד. האמונה ביכולותיו של סיינפלד לייצר את הלהיט הבא היא גדולה. ימים יגידו אם היא קונקרטית.

13. לא רק סיינפלד הגיע לקאן. גם מאט גריינינג,

יוצר “משפחת סימפסון”, שחגגה את השנה ה־20 שלה, הגיע לקבל את מפתח העיר; ליסה קודרו הגיעה עם פורמט חדש שהפיקה בשם “Who Do You Think You Are”; ג’ואן ריברס - שהיא הדבר בעל דופק הכי קרוב שתמצאו לבובת שעווה - באה לקדם את “הגריל” של MTV; יש סלבז, וכהרגלם הם מעוררים התרגשות ונחשולי פפראצי.

14. לגילי גולן, שהפיק את "Heaven or Else” ואת “משדרגים”, זו הפעם הראשונה במיפ, והוא נלהב כמו ילד מהגודל ומהעוצמה של כל מה שסביבו. בצדק. הוא מצטלם עם סיינפלד ומקבל ציור חתום של ליסה סימפסון לבנות שלו.

15. הרחובות שטופים באנשים הנכונים והחשובים, והמועדון שנמצא ממש על חוף הים משדר את הזוהר שנחוץ לכנס כזה. אנחנו מנופפים לשלום גם לארז טל, שמסתובב עם צוות צילום ברחבי העיר ומצלם סרט על ההצלחות הישראליות באירופה. הוא כבר מכיר את ההרגשה. אין אדם שמבין בזה יותר ממנו לאחר הצלחת “הכספת”. הוא חוקר ומתעניין ובטח מהרהר על הפורמט הבא שהוא הולך להמציא.

16. כמה בקבוקי יין לאחר מכן אני מוצא את עצמי מתעורר ליום השני ולאווירה אחרת לגמרי. הקונים, לאחר יום ראשון של גישושים, מגיעים מוכנים יותר. הם שמעו על הפורמט המחשמל שלנו. הפרומו של “יש עוד אלף כמוך” מוקרן ראשון בכנס Fresh TV, שנחשב למנבא טרנדים בעולם הטלוויזיה, והשמועה על השעשועון מתפשטת בקצב מהיר. זה מחשמל, ממש כמו שג’ון טרבולטה שר ב”גריז”.

17. גם “מצחיקים מהחיים” - תוכנית שבה סיפורי אנשים מהרחוב מעניקים השראה למערכונים - זוכה לעניין רב. באמצע היום ניגש אליי אבי ארמוזה ואומר שאפשר להודיע רשמית על העסקה הכי משמעותית שלנו עד כה: מכרנו את “הבועה” ל־BBC והיא תעלה לשידור בחורף הקרוב. העסקה התבשלה כבר כמה חודשים, אך היה חשש שפרטיה ידלפו לשוק, וההחלטה הייתה להוציא את הידיעה לכל העולם במקביל. אני מתיישב לכתוב אותה. זה מרגש.

18. למחרת מתפרסמת הידיעה בעיתונים המקצועיים וכולם באים לפרגן ולהתעניין. יום אחד לפני סוף הכנס ואנחנו כבר מתחילים להרגיש את העייפות המצטברת, מתקיימים על אדרנלין של לוח זמנים מטורף שמשאיר אותנו בעניינים. עסקאות מתחילות לקרום עור וגידים, האופטימיות גוברת, ובאופן די מדהים כבר מתחילים לחשוב על המיפ הבא. ככה זה עם טרנדים - הם מתחלפים מהר מדי אבל הם יחזרו בעוד כמה סיבובים. הדבר החם הבא כבר היה כאן.

19. היום האחרון קצר יותר. מ־16 אלף האנשים שהיו בשלושת הימים הראשונים נשארו הרבה פחות והאווירה נרגעת. מנהלי הרכש והתוכניות כבר דיווחו לממונים עליהם מה יבעיר את המסך. סדר היום לחודשים הקרובים הוכתב. בשבועות ובחודשים הקרובים ייחתמו העסקאות, בייבלים עבי כרך יעשו את דרכם למקומות שונים בעולם - מאנגליה ועד מלזיה, מספרד ועד יפן. אפשר לנשום.

20. היפנים, אגב, מתים על הפורמטים הישראליים. הטירוף שלנו הוא אמנם לא אותו סוג של טירוף, אבל אולי הוא קיצוני באותה מידה. כאשר חיים מנור קנה את האופציה להפיק את “I Survived a Japanese Gameshow”, תוכנית שבה נוסעים אנשים להתמודד בשעשועונים יפניים ביזאריים, הוא בטח לא דמיין שתצוץ התוכנית שבה דווקא היפנים יסעו להתמודד בשעשועונים ברחבי העולם. אבל זה קורה. דמיינו יפני בגרסה הישראלית של “מפרץ האהבה”. הוא לא ישרוד שעה.

21. אנחנו עולים על המטוס ואני מנסה לישון, אבל הראש מתפוצץ ממחשבות ועסוק בסקירת הפגישות מארבעת הימים האחרונים. 20 פגישות ביום, 80 פגישות בסך הכל, וזה עוד לפני שדיברנו על מינגלינג, ארוחות בוקר וצהריים, סיגריה עם קונה פוטנציאלי מאבו דאבי. בדרך הביתה אני מדליק את הטלפון ומיד מקבל שיחה מחברת הפקה ספרדית שרוצה לסגור עסקה. אני שואל אותו אם הוא בכלל נחת במדריד וראה את האישה והילדים. הוא אומר שיש לו זמן. העיקר שנסגור עכשיו. 0

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''תקשורת''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים