מדוע אסור לשווק בישראל חומר הדברה אורגני?

אתם לא יכולים ליהנות משירותיו של "אורנג' גארד", תרסיס אורגני נגד תיקנים. דווקא המשרד להגנת הסביבה לא מתיר לייבא ולשווק אותו בישראל. לא עוצר בירוק

אביב לביא | 9/10/2009 17:16

האויב התגודד על השיש במטבח. ג'וקים קטנים, חומים, זריזים, ששמם הרשמי הוא "תיקן גרמני", ושבשנים האחרונות כבשו את ארונות העץ הישנים שלנו. שלפתי את המכל הלבן, וכיוונתי אל מרכז החבורה. כשהמטח הנוזלי נחת הם נסו על נפשם, אבל לא הגיעו רחוק. אחרי שפיניתי את גיא ההריגה נותר במטבח ניחוח עז של תפוז. למעשה, של פרדס שלם, גדוש תפוזים בשלים על סף הריקבון. ציינתי לעצמי שזה עדיף בהרבה על הארומה הכימית הכבדה של תכשירי ההדברה המוכרים, מה עוד שבתוך דקות הריח התפוגג בלי להשאיר עקבות.

"אורנג' גארד", חומר הריסוס שיריתי, מפיץ ריח תפוזים מסיבה פשוטה-הוא מופק מקליפות תפוזים. למרות זאת, ולמות האפקטיביות שהפגין במטבח שלי, לא תוכלו ליהנות משירותיו בטווח הנראה לעין: המשרד להגנת הסביבה לא מתיר לייבא ולשווק אותו בישראל. כבר שנה וחצי מתדפק ארז אהרון, מנכ"ל חברת "הדברה אורגנית" מהרצליה, על דלתות המשרד, ובפיו בקשה צנועה: לאפשר לו לייבא חומר הדברה טבעי שנמכר בהצלחה בארצות הברית. בידיי נמצא המוצר האמריקאי המקורי, שמאושר על ידי כל הגורמים המוסמכים שם, כולל ה-EPA - הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה.

על התווית האמריקאית נכתב באותיות גדולות: "פורמולה מבוססת מים. מותר לשימוש בסביבת מזון, בני אדם וחיות מחמד, בבית ובגינה". על העטיפה יש גם אזהרות. בראשן: לא לרסס לתוך העיניים, ולהרחיק מהישג ידם של ילדים. אחרי הכל, התכשיר מבוסס על מיצוי הרסס החריף המצוי בקליפות תפוזים. אין לכם שום סיבה לרצות את החומר הזה בתוך גלגל העין, כשם ששום בר דעת לא סוחט לתוכה קליפה של תפוז.

מתייבש על המדפים במחסן

אהרון קיווה לשווק את התכשיר בארץ עם תווית שמהווה העתק מדויק של הגרסה האמריקאית. הוא ער לכך שהמודעות בציבור לסכנות חומרי ההדברה הכימיים - רעלים מסוכנים שחלקם חשודים כמחוללי סרטן-נמצאת בעלייה מתמדת, והאמין שמוצר טבעי, לא רעיל וידידותי לסביבה יהפוך ללהיט. אחרי 17 חודשי פגישות והתכתבויות, אין לו אישור לשווק את התכשיר-לא עם התווית האמריקאית, ולא בכלל.

כבר בתחילת הדרך הובהר לו שיידרש להוסיף לתווית סימן גולגולת-אות ועדות לסכנה הנשקפת מהתכשיר. אחר כך נדרש לספק הוכחות מחקריות לפיהן החומר הפעיל (דה לימונן) אינו רעיל גם אחרי התחמצנות. את הרשויות האמריקאיות, כאמור, הסוגיה הזו לא הטרידה.

מותר לשער שהתהליך התעכב גם בגלל טעויות בירוקרטיות שעשה אהרון עצמו. מדובר בחברה קטנה, שאין לה הניסיון

והמנגנון המשומן של תאגידים שברזומה שלהם מאות תכשירי הדברה פעילים. אבל השורה התחתונה לא מחמיאה, בלשון המעטה, למשרד להגנת הסביבה. תפקידו של המשרד לקדם את האינטרס הירוק, ואם יש שחקן חדש שמעוניין לשווק מוצר ידידותי לסביבה, אפשר לצפות מהמשרד שייקח אותו בידו ויסייע לו לצלוח את מסלול המכשולים. במבחן התוצאה, תכשיר הדברה שמבוסס על קליפות תפוזים ועושה חיל באמריקה, מתייבש על המדפים במחסן בהרצליה, בעוד אזרחי ישראל ממשיכים להרעיל את עצמם, את בתיהם ואת הסביבה בתכשירים מבוססי זרחנים אורגניים.

בתגובה לפנייתי העביר המשרד להגנת הסביבה את התשובה האחרונה, הקנטרנית משהו, שנמסרה לארז אהרון ובה סקירה של השתלשלות האירועים שהביאה לכך שהתכשיר שלו נותר מחוץ לחוק. הוא לא השתכנע; קשה לומר שאני כן.