ראשי » חדשות » יהדות

חשיפה: הדס עם תשעה עלים בצורת מגן דוד

במכון וולקני יזמו מהפכה בתחום ארבעת המינים: לא עוד הדסים משולשים וסטנדרטיים, אלא הדסים עם תשעה עלים, מראה מושלם וחוזק יוצא דופן

במכון וולקני הצליחו להשביח זן של הדסים המסוגל להצמיח תשעה עלים בכל שורה, היוצרים במשותף צורה המזכירה מגן דוד. לא ברור כיצד השוק הדתי, הידוע כשמרני במיוחד, יקבל את החידוש, אבל ללא ספק מדובר בהברקה מדעית ושיווקית.   

על פי ההלכה, כאשר קונים את ארבעת המינים, כדי שההדס ייחשב לא רק לכשר, אלא גם כמהודר, עליו לענות על מספר דרישות - משדירת הענף אמורים לצוץ שלושה עלים. קצות העלים אמורים לחפות על תחילת העלים ב"קומה" שמעליהם.

בצורה כזו כל "קומות" העלים מסתירות את שדירת הענף באופן מלא (חפייה), לאורך של לפחות 3 טפחים (כ-30 ס"מ). בנוסף לכך, על האמיר להיות קשיח, על העלים להיות גילדניים (קשוחים) ואסור שיסתעפו מהדס ענפים לצדדים.

בעבר נהגו לאסוף, בעמל רב, את ענפי ההדס מהחורש הטבעי בצפון הארץ. בתום עונת ההדסים היו שורפים את השיחים, מתוך אמונה כי השריפה מעודדת צמיחת הדסים "משולשים", לקראת העונה הבאה. אבל בשנים האחרונות גידול הדסים הפך לענף חקלאי ממוסד, מאחר ומדובר בשוק מפותח לא רק בארץ, אלא גם כולל אפשרות לייצא לחו"ל שלושה מתוך ארבעת המינים - אתרוג, לולב והדס (בשל מחירן הזול של הערבות, הנובע מתפוצתן הרחבה, לא משתלם לייצא אותן).

כעת מתברר כי במינהל המחקר החקלאי (מרכז וולקני), בראשות ד"ר שמואל זילכה מהמכון למדעי הצמח, הצליחו לפתח זן "עבות" בעל סימטריה מושלמת, הנושא פוטנציאל להצמיח 9  עלים בכל שורה, עם אמיר קשיח וחפייה מלאה. כשמסתכלים עליו מלמעלה - רואים צורה של מגן דוד. לדברי ד"ר זילכה, זן זה טופח על ידי בירור זרעים שנאספו משיחים בחצרות בתים. הריבוי שלו נעשה
באופן וגטטיבי, כך שכל שיח דומה למקור בצורה מדוייקת. 

זה הזמן להבהיר כי למען האמת, בתורה לא כתוב כי ארבעת מהינים כוללים הדס, אלא כתוב רק "ולקחתם

לכם... ענף עץ עבות" וחז"ל הסבירו כי הכוונה היא לצמח ההדס. יש המזהים את המילה "עבות" עם הדס המכונה בגמרא "אסא מצראה" - הדס מצרי שלו שבעה עלים בכל דור (בבלי, סוכה, ל"ג, ע"א). ככל הנראה, הביטוי "מצראה", מקורו במילה "מיצר", במובן של "גבול".

לאחר בחינה מדעית של שיחי הדס הנמצאים על הגבול בין ישראל למצרים, התברר כי הם חשופים יותר לאור. אז הבינו החוקרים, כי כמות גדולה של אור יוצרת בהכרח מספר רב יותר של עלים בכל דור ("שורה"), מאחר והעלים המאפשרים לצמח לקלוט ולהטמיע כמות אור גדולה.

בניגוד למינים אחרים, ההדס "העבות" ממעט להצמיח הסתעפויות ולכן אין צורך להשקיע כח אדם
רב בגיזומו. חיי המדף שלו גם ארוכים יותר והוא נשמר בצורה טובה לאחר הקטיף. יצוין כי הדס "עבות" אהוב במיוחד על ידי העדה התימנית שרואה בו הדס מהודר במיוחד בשל ריבוי העלים שבו ויופיו המיוחד.

במהלך המחקר אנשי המכון הוולקני גם גילו כי אין צורך לשרוף את ה"עבות" בתום העונה והדבר לא משפר את התפתחות העלים בשנה שלאחר מכן.

שר החקלאות, שלום שמחון אמר בתגובה כי לגידול הדסים במסגרת חקלאית יש השלכות סביבתיות חיוביות. לדבריו, אם אין צורך לשרוף ואין צורך לאסוף הדסים בחורש הטבעי - כך שהטבע יוצא נשכר. שמחון הוסיף וציין כי השבחת זן ההדסים נועדה לאפשר לחקלאים לתת מענה לצרכי השוק, או בעברית פשוטה - להרוויח יותר כסף.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...