זה היה ביתי: דניאלה וייס נזכרת בהתיישבות בסבסטיה
מגורים באוהלים, שירותי שדה, מקלחת בתוך שוקת ומאות אורחים בשבוע. דניאלה וייס כותבת על התקופה בה שימשה כמורה הראשונה בשומרון
דניאלה וייס. צילום: אריק סולטן
בתקופה ההיא התחיל להתגבש הרעיון של יישוב השומרון ביהודים, ובהנחיית הרב קוק התיישבנו על אדמות מדינה או על אדמות שרכשו יהודים מערבים. בהתתחלה גרנו באוהל על גבעה בסבסטיה, יישוב שהיה מורכב כולו מאוהלים. רחצנו את הילדים במים קרים, בשוקת או אבוס כזה. המבוגרים התרחצו פחות.
בעלי ואני היינו מה"זקנים" בחבורה, וכל דבר שעשינו היה מלווה בהמון מחשבות על אידאולוגיה. באוהל שלנו היו שירותי שדה, ולכל האוהלים היה מטבח משותף. בהתחלה לשבתות בסבסטיה הגיעו בערך אלף חברים ותומכים.
אף על פי שהיה חורף והגבעות בשומרון חשופות, הקור לא הציק לי. בשבועיים הראשונים על הגבעה פגשנו את שמעון פרס, שהיה אז שר הביטחון. הוא אמר לנו לעזוב, אבל למחרת כבר נחתם הסכם שנשארים. לי הייתה הבנה שאני באתי לשומרון ושכל הסיפור הזה של רמת גן מאחוריי.
נשים בסבסטיה צילום: יעקב סער, לע''מ
ההורים שלי התרגשו מאוד, ובאו לבקר אותנו. כאב להם לראות את הבת שלהם בתנאים קשים כל כך.
אחרי זמן קצר עברנו למחנה "קדום", בהתחלה שוב לאוהלים, ואחר כך לצריפים. לדעתי, זה היה ועודנו אחד האירועים המכוננים מאז מלחמת ששת הימים. הנחתה אותי תחושת שליחות גדולה מאוד, ולא ראיתי את הקושי הפיזי. אני מנסה לראות איפה בהיסטוריה החלום והחזון הפכו למציאות בזמן קצר כל כך, ואני לא מוצאת.
הגענו עם הרבה מאוד ילדים קטנים, והקמנו ישר מוסדות חינוך, אני הייתי המורה הראשונה בשומרון. הילדות שלי שמחו מאוד על המעבר מהעיר, פתאום היה להן טבע להתרוצץ בו. היינו
כל הזמן מארחים חברים, מכרים, פוליטיקאים ואנשי תקשורת, והיה קשה מאוד להכניס אורחים כל כך הרבה זמן. היה ויכוח אם להמשיך בהכנסת האורחים כי היה צריך להכין המון מזון. אחרי אספת חברים והצבעה החלטנו להפסיק את המטבח הציבורי.
אני לא מתרגשת מחילוקי הדעות שיש בישראל בנוגע להתנחלויות, כבר מזמן למדתי שכל מה שקשור בעם ישראל מצוי בוויכוח מתמיד. שום דבר לא יבוא לנו בקלות, זה מאבק. קראתי לא מזמן את "האדם מחפש משמעות", ואמרתי שוויקטור פרנקל המחבר היה צריך מפעל חיים של הגות כדי להעביר את הרעיון שבלי משמעות אין חיים, ואצלי זו הלכה למעשה.
הכותבת היא מראשי גוש אמונים, ילידת בני ברק (1945)
נא להמתין לטעינת התגובות
