בדיקות הקרינה יוצאות מידי חברות הסלולר
עד היום שילמו חברות הסלולר לבודקים חיצוניים, שביצעו את מדידות הקרינה מהאנטנות. מחשש לניגוד אינטרסים, החליט המשרד להגנת הסביבה: החברות ישלמו אגרה - והמשרד עצמו ידאג לבדיקות
◄ פרשנות: קרינה במבחן
מבצעי הבדיקות אמנם קיבלו היתר למתן השירות מהמשרד-אך מי שממנה את המודדים, שוכר את שירותיהם ומשלם להם באופן ישיר הן חברות הסלולר. על נוהל בעייתי זה ועל החשש לניגוד אינטרסים מתח מבקר המדינה ביקורת חריפה בשני הדוחות האחרונים. "בנסיבות אלה עלול להיווצר ניגוד עניינים בין מחויבותם של המומחים לממונה לבין מחויבותם לחברות המפעילות אותם", כתב בדוח 2008, "ביקורת המעקב העלתה כי את הבדיקה השנתית ממשיכות לעשות חברות חיצוניות במימון חברות הרט"ן, והמשרד אינו מקיים בדיקה מדגמית של תוצאות המדידות כדי לבחון את אי-תלותם של המודדים בחברות המפעילות אותם".
בעקבות הדוחות הורה באחרונה השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, על הקמת צוות פנימי במטרה לשנות את הנוהל. הצוות, שמורכב מאנשי המשרד, יגיש את תוכנית הפעולה אחרי סוכות. לפי הנוהל החדש, חברות הסלולר ישלמו אגרה למשרד להגנת הסביבה, והוא זה שיזמין את שירותי המודדים המוסמכים וישלם להם מכספי האגרה. מטרת הנוהל החדש למנוע את ניגוד האינטרסים של המודדים, שמצד אחד צריכים להעביר תוצאות מהימנות לטובת בריאות הציבור, ומצד שני צריכים לרצות את מזמין השירות שמשלם להם.
"הצוות הפנימי של המשרד בוחן עתה את המשמעויות של הנוהל החדש, העלויות והיקף כוח האדם שיידרש להפעלתו", אומר ארדן, "הנוהל שהיה עד היום בעייתי מאוד: יותר מ-20% מההכנסות של המודדים באות מחברות הסלולר, וקיים חשש לתלות שלהם במזמין השירות. אחרי סוכות תוגש תוכנית הפעולה-ומשם אפעל לקדם אותה בערוצים הרלוונטיים".
לדברי פרופ' סטיליאן גלברג, ראש אגף קרינה ורעש, כבר בפברואר 2009 החלה הממשלה לגבות אגרות לטובת הפיקוח על מתקני התקשורת, מכוח חוק הקרינה הבלתי מייננת. "לפי התקנה, אנחנו יכולים לגבות אגרות עבור הפיקוח, אך הן לא מפרטות איך עושים זאת", אומר פרופ' גלברג, "כרגע אנו בודקים שתי אפשרויות: האחת מתייחסת לדרך שבה יועברו האגרות שמשולמות למשרד האוצר למשרד להגנת הסביבה, כך שהמשרד יוכל לממן את האופרציה הזו. האפשרות השנייה שאנו בודקים היא שכדי להזמין שירותי מודדים מוסמכים, חלה עלינו חובת פרסום מכרזים. אנחנו המדינה היחידה שעורכת מדידות שנתיות, והתהליך הבירוקרטי שמכרז מצריך הוא ארוך מאוד. השר מודע לבעיה זו, ואני בטוח שיפעל
בקרב פורום חברות הסלולר באופן מפתיע מברכים על המהלך: "אנחנו מברכים על כל מעורבות ממשלתית בהקמה, בפיקוח ובבקרה על הרשת הסלולרית". לטענת הפורום, הנוהל החדש עשוי להגביר את אמון הציבור לנוכח העובדה שהתוצאות שהועברו למשרד היו אמינות. "כך גם לגבי הנושאים האחרים: ככל שהמעורבות של הממשלה תהיה גבוהה יותר בנואים הללו,כך הציבור יאמין לנו יותר. השינוי הקורם עתה עור וגידים הוא עוד צעד קטן בפתרון מגוון הבעיות הקיימות בתחום הסלולר".
ישראל היא המדינה מספר אחת במספר הטלפונים הסלולריים ביחס להיקף האוכלוסייה: על 7 מיליון תושבים קיימים 9 מיליון טלפונים סלולריים. בנוסף, 7,600 תרנים של אנטנות סלולריות קיימים כיום בישראל, ועל כל תורן יש 3 - 4 אנטנות (אנטנה לכל כיוון). במדינות המערב קיימים מרכזים לחקר השפעת הקרינה על בריאות הציבור. אי- הקמת מרכז כזה, שמתבסס על ידע מדעי באשר לסיכון שגורמת קרינה אלקטרו-מגנטית, מחזקת אף היא את חוסר אמון הציבור ברשויות.
נא להמתין לטעינת התגובות
