ביהמ"ש התיר לפרסם קלטת מחקירת טופז
השופט הסביר שהפרסום יכול לסייע במאבק באלימות. עם זאת, סירב לאשר פרסום 12 קלטות נוספות מכיוון "שאין לתוכנן חשיבות ציבורית"
ערוץ 10 עתר לבית המשפט בבקשה שיתיר לפרסם את קלטות החקירה של טופז, מאחר וההליך המשפטי בעניינו הסתיים בעקבות התאבדותו. הערוץ טען בפני השופט חאלד כבוב כי בפרסום קלטות החקירה יש עניין ציבורי, וכי במקרה הזה יש לעיקרון פומביות הדיון יתרון על פני זכותו של טופז לפרטיות.
"הצפייה בקלטת תוביל לכך שבפני הציבור תהיה תמונה ברורה ומהימנה יותר של העובדות ותינתן לציבור הזדמנות להתרשם", טען הערוץ בבית המשפט. "בהצגת החקירה יש חשיבות מכרעת".
התובעת במשפטם של טופז ויתר הנאשמים בתקיפת אנשי התקשורת, עו"ד ענת בן-זאב מפרקליטות מחוז תל אביב, התנגדה לבקשת ערוץ 10 וטענה כי פרסום הקלטות יוביל לפגיעה בילדיו של טופז.
"בתיק שלנו הכל פורסם, הכל היה באינטרנט ובטלוויזיה, ונדמה שהמנוח חי וקיים לפחות מהבחינה התקשורתית", אמרה. "אין בתיק הזה שום סיבה, אין משהו מיוחד או קלטות שצריך לחשוף לעיני הציבור חוץ מאשר לגרום כך פגיעה ביורשי המנוח".
גם עורכי דינו של טופז, ציון אמיר וברוריה לקנר, הביעו את התנגדותם לפרסום קלטות החקירה. עו"ד אמיר אף היה תקיף מאוד כלפי ערוץ 10 והשמיע ביקורת חריפה: "מאחורי הבקשה התמימה הזאת מסתתר משהו אחר - תרבות של רייטינג, תרבות של מציצנות שלא לצורך. בין זה לבין ערך של זכות הציבור לדעת אין ולא כלום במקרה הקונקרטי
השופט כבוב התיר לפרסם קלטת אחת מחקירה שהתנהלה ב-2 ביוני, ודחה את הבקשה לפרסם את כל 13 הקלטות שהוגשו לבית המשפט. בקלטת שהותרה לפרסום נראה טופז בשעת בוקר, כשהוא מכחיש את מעורבותו בתקיפות וכעבור מספר רגעים, בעקבות תרגילי חקירה, הוא מודה כמעט בכל מה שמיוחס לו.
לטענת השופט כבוב, בשידור קלטת זו יש חשיבות ציבורית "משום שיש בו תיעוד של הכאה על חטא מצד טופז, בקשת סליחה מאותם קרבנות, הדגשת הסבל שנגרם לו עקב הנזק שהוא גרם למתלוננים, חוסר יכולתו להבין את פשר מעשיו ובקשת סליחה מפורשת מכל אותם קורבנות".
"דווקא כאשר מדובר בעבירות אלימות כה קשות, שתוצאתן בלתי נסבלת, ומשום שמדובר בתופעה שמימדיה למרבה הצער גדלו בשנים האחרונות, של שימוש באלימות לצורך פתרון סכסוכים, הרי יש בהצגת הקלטת שמתעדת באופן בלתי אמצעי את צערו הרב של טופז על עצם ביצוע מעשים נלוזים שכאלה, אולי כדי לחזק את מלחמתה של החברה באלימות הגוברת והבלתי נסבלת שהפכה למרבה הצער לתופעה שהיא נחלת הכלל", כתב השופט בהחלטתו.
השופט כבוב הסביר כי "אם יהיה בעת שידור קלטת זו כדי להניא אחרים מלבצע מעשים שכאלה, ולשקול פעם אחר פעם תוצאות מעשים שכאלה לאחר שהם נעשים, הרי די בכך כדי לענות אחר האינטרס הציבורי, המוגן במקרה זה, של מלחמה באלימות".
את דחיית הבקשה לפרסם קלטות נוספות נימק השופט בחוסר החשיבות של תוכנן. "במהלך חקירתו זו, כמו גם יתר חקירותיו, שיתף טופז פעולה עם חוקריו, הביע נכונות למסור את כל אשר על לבו, אך אין בתיעוד החזותי כל ערך ייחודי מעבר לתמליל שמצוי ממילא בידי הצדדים, כך שלמעט אותו עניין של רצון להציג את הנ"ל במערומיו וברגעיו הקשים, אין ולא כלום", הסביר כבוב.
השופט הוסיף כי "יתכן ויש עניין בהצגת כל חומר החקירה הנוגע לנ"ל, אך אין זה הערך שנשקל על ידי בית המשפט באופן בלעדי ובלבדי, וכאשר בית המשפט נוכח לדעת שהערך היחידי שקיים בתיעוד זה הינו תקשורתי בלבד במשמע שיתכן ולציבור יש עניין לראות את טופז ז"ל ברגעים קשים שלו, שעה שהוא נמצא במצב נפשי קשה – הנטייה תהיה להעדיף את הכלל שאין להתיר הצגת תיעוד זה ברבים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם