בג"ץ דחה עתירות נגד החפירות בעיר דוד
תושבי מזרח י-ם טענו כי החפירות הארכיאולוגיות ליד בתיהם פוגעות בחייהם ולכן יש להפסיקן. רשות העתיקות: שיקולי העותרים פוליטיים
בדחיית העתירות הדגישו השופטים את חשיבות האינטרס הציבורי של החפירות הארכיאולוגיות למחקר ולחשיפת עברה של ירושלים. השופטת עדנה ארבל טענה, כי "הפגיעה שהוצגה בבית המשפט, ככל שפגיעה כזו אכן קיימת - היא פגיעה מינורית".
העתירות הוגשו על ידי תושבים הגרים בסמוך למקום שבו מתבצעות החפירות, ואשר טענו כי העבודות מהוות הסגת גבול ופלישה לרכושם. בתגובה טענות ברשות העתיקות כי העבודות נעשות כדין ובסמכות, וכי העותרים "הוסתו על ידי גורמים אחרים, ששיקוליהם פוליטיים ובלתי ענייניים".
אחת החפירות בוצעה בשטח 'חניון גבעתי', הנמצא מדרום לחומה הדרומית של העיר העתיקה, בסמוך לדרך העופל. בחפירה זו נמצאו שכבות רבות של עתיקות. בין היתר, נמצא מבנה שככל הנראה היא מבנה ציבורי מהתקופה הרומית המאוחרת. כמו כן, נחשפו שרידים מהתקופה האיסלאמית הקדומה, וכן שרידים מתקופת בית שני. בג"ץ קיבל את טענת הרשות שכל השרידים נחפרו בצורה מדעית, בעבודה מדוקדקת, מצולמת ומתועדת.
בחפירת ההצלה השנייה נחשף תוואי תעלת ניקוז מתקופת בית שני, לאורך עשרות רבות של מטרים. מבנה תעלת הניקוז נשתמר בצורה מרשימה מאד, וניתן ללכת לאורכו
לפי כתבי יוסף בן מתתיהו שימש המבנה כמקום מסתור לנמלטים מירושלים מפני הכובש הרומאי. לאחר סיום החפירות יהיה המקום אתר ייחודי לא רק לגבי ההיסטוריה של עם ישראל אלא גם לנצרות.
השופטת עדנה ארבל, יחד עם השופטים המשנה לנשיאה אליעזר ריבלין ואדמונד לוי, אמרה היום בנושא חפירת תעלת הניקוז מתחת למעלה סילוואן: "התמונה שהוצגה בפנינו מעלה כי הפגיעה בזכות הקניין של העותרים – ככל שפגיעה שכזו אכן קיימת – היא פגיעה מינורית".
ארבל הדגישה כי העותרים לא טענו לכל נזק שנגרם לבתיהם, וציינה כי על אף שהפעולות במקרקעין הן תת-קרקעיות, הן אינן מגיעות לבתי העותרים. "למול הפגיעה הנטענת ניצב אינטרס ציבורי משמעותי בביצוע העבודות", הוסיפה ארבל. "חשיפת צפונות העבר שהיו טמונות מאות ואלפים בשנים בבטן האדמה היא נדבך מרכזי של המחקר הארכיאולוגי".
ארבל הדגישה כי באינטרס הציבורי בביצוע החפירות הארכיאולוגיות במקום יש תועלת גם לקידום מצב התשתיות באיזור ולשיפור רווחתם של התושבים. היא פסקה כי משלא עלה בידם של העותרים להצביע על פגיעה של ממש בקניינם, אין הצדקה לפגוע או להגביל את האינטרס הציבורי בביצוע עבודות החפירה.
התושבים מסילואן, שהתנגדו לחפירה, חויבו לשלם את הוצאות המשפט ועורכי הדין של רשות העתיקות, הרשות לשמירת הטבע והגנים והחברה לפיתוח מזרח ירושלים בסך של 10,000 שקל לכל אחת, ובסך הכל 30,000 שקל.
נא להמתין לטעינת התגובות
