לך אל הנמלה מנכ"ל: אחריות תאגידית כלפי בע"ח
האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים יצאה לאחרונה בקמפיין הקורא לציבור להשמיע את קולו ולפנות אל קרליין בקריאה ברורה, לפיה גם במכירתו, על התאגיד ליישם את כללי האחריות התאגידית. שירה הרצנו, דוברת האגודה, מסבירה
על אף שבעלי החיים נפגעים לא פעם כתוצאה מהתנהלותם של תאגידים, טרם התגבשה עמדה ברורה לגביהם
צילום: האגודה נגד ניסויים בבעלי חיים
צילום: האגודה נגד ניסויים בבעלי חיים
בתחילה, השיח עסק בעיקר בעשייה פילנתרופית של תרומה כספית לקהילה, כנספח לתכנית העסקית ולא כחלק ממנה. כיום התחום הורחב ונהוג להתייחס למכלול של פעולות כמרכיבות את האחריות התאגידית. על אף שטרם התגבשו כללי ברזל, מקובל להתייחס לממשל נאות, שקיפות, אתיקה ניהולית, הגינות עסקית, כיבוד זכויות אדם ככלל וזכויות עובדים בפרט, שמירה על איכות הסביבה ומעורבות בקהילה כמרכיבים באחריות התאגידית. למעשה המונח אחריות תאגידית מהווה סל המאגד בתוכו את מה שנתפס כמוסרי ונאות, על אף שאינו נחשב כמטרה מסורתית של תאגיד.
בזמן שהעולם טרם התאושש מהמשבר הכלכלי האחרון, שיח על האחריות התאגידית נראה רלוונטי מתמיד. שוב נוכחנו כי התאגידים הפועלים בעולמנו הם בעלי השפעה כבדת משקל, לעתים יותר מזו של המדינות, על כדור הארץ ועל בני האדם ויתר היצורים החיים בו. מכך מתחייבת פרישה רחבה של יריעת האחריות התאגידית לכלל הקבוצות. בעוד שמקובל לכלול את בני האדם ואת הסביבה במסגרת קבוצות אלה, טרם התגבשה עמדה ברורה באשר לאוכלוסיית בעלי החיים, וזאת על אף שבעלי החיים נפגעים לא פעם כתוצאה מהתנהלותם של תאגידים.
כך, כאשר תאגידים משתלטים על שטחי פרא, חיות בר מאבדות את משכנן. דוגמה אחרת היא ניצול גופם והפרשותיהם של בעלי החיים ליצירת חומרים שונים בשימוש האדם במרבית התעשיות, החל מתעשיות הביגוד והקוסמטיקה וכלה בייצור פלסטיקים ובסלילת כבישים. בעידן בו מתגברת ההבנה כי ישנו הכרח ממשי לנטילת אחריות חברתית על ידי התאגידים, חובתנו המוסרית היא לתת יחס רציני לאינטרסים של בעלי החיים. יחסי הגומלין והקשר ההדוק בין כדור הארץ, בני האדם ובעלי החיים אך מדגישים את ההכרח בהעלאת המודעות לדאגה לבעלי החיים.
מדיניות חברתית רצויה
האחריות התאגידית יכולה לשרת גם את התאגיד עצמו בהיותה טומנת בחובה פוטנציאל של הזדמנות כלכלית לתאגיד. כאשר ישנו ביקוש למוצר בעל ערך מוסרי המיטיב על החברה והסביבה, היענות של התאגיד ופיתוח המוצר מביאים להתלכדות האינטרס החברתי עם האינטרס הכלכלי ליצירת אפקט של סינרגיה. לדוגמה, ההכרה כי יש ציבור צרכני הנמנע מלצרוך מוצרי מזון מן החי מובילה גופים עסקיים לפתח מוצרי מזון רבים ומגוונים מהצומח.
במקרים אחרים הקפדה על סטנדרטים גבוהים של אחריות תאגידית משרתת את תדמית התאגיד, ומסייעת לו להוביל מדיניות חברתית רצויה ולהיענות לדרישות רגולטוריות. כך למשל, תאגידים שאימצו מדיניות השוללת ביצוע ניסויים בבעלי חיים הקדימו את המגמה הגוברת
לפיה מדינות רבות פועלות לאיסור עריכת ניסויים בבעלי חיים בתחומים שונים. תאגידים אלה יטיבו להתמודד בשוק התחרותי מכיוון שלא ידרשו לבצע שינויים להתאמת פעילותם לחוק.
מקרה אקטואלי הוא של חברת קרליין-פריגו, שהועמדה לאחרונה למכירה. חברת קרליין מתגאה בכך שמוצריה לא נוסו על בעלי חיים מתוך מחויבות החברה לסביבה. אולם, בין הגורמים שהתעניינו ברכישתה ניתן למנות תאגידים המוכרים בעולם ככאלה שאינם בוחלים בבדיקת מוצריהם הקוסמטיים על בעלי חיים.
יישום נכון של מושג האחריות התאגידית והטמעתו מחייב כי דירקטוריון קרליין ייתן משקל משמעותי ואף מכריע לנושא בעת בחינת הצעות הרכש. מתוך תפיסה זו, האגודה הישראלית נגד ניסויים יצאה לאחרונה בקמפיין הקורא לציבור להשמיע את קולו ולפנות אל קרליין בקריאה ברורה, לפיה גם במכירתו, על התאגיד ליישם את כללי האחריות התאגידית. כצרכנים מוסריים עלינו להקפיד לקנות מוצרים שלא נוסו על בעלי חיים ואינם מכילים רכיבים מהחי. כאינדיבידואליים אחראיים עלינו לפנות אל התאגידים ולהזכיר להם את האחריות התאגידית אשר הם חבים לבני האדם, לכדור הארץ ולבעלי החיים.
הכותבת היא דוברת האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים
נא להמתין לטעינת התגובות
