הטעיות, גזענות וצביעות
אדם שגרם למותם של מאות חפים מפשע הפך לשחקן מרכזי בהאשמת ישראל בפשעי מלחמה. וגם: האם נכון להתנגד לכניסת חרדים לרמת אביב?
האם אפשר להתייחס לנתוני "בצלם" ברצינות? ובכן, יש לפחות שני חוקרים ישראלים, שעבודתם פורסמה כבר במדור זה ("כמה אזרחים נהרגו בעזה?"): ד"ר טל פבל מהמרכז הבינתחומי ויונתן דחוח-הלוי, מהמרכז הירושלמי. שניהם עשו בדיקה שמית ופרטנית. הממצאים שלהם הופכים את פרסומי החמאס וארגונים פלסטיניים, כמו PCHR (המרכז הפלסטיני לזכויות אדם) - לפרסומים מופרכים ומגוחכים.
"בצלם" טוענים שפנו לפבל, והשתמשו במחקר שלו. פבל טוען שגם אם השתמשו, הממצאים נותרו בעייתיים. שהרי ישנם מקרים שבהם הציג ראיות לכך שמדובר בפעילי חמאס, ואצלם הם הפכו לשוטרים או אזרחים. אפשר גם להבין מדוע "בצלם" לא פנה לדחוח-הלוי, שחשף בשנים האחרונות הרבה טעויות של "בצלם", ובעיקר מצא שרוב אלה שמוגדרים כ"שוטרים", הם למעשה מחבלי חמאס לכל דבר ועניין.
יש אינספור גופים שמפרסמים הבלים ובדיות. "בצלם" הוא לא הגרוע שבהם. מותר לו לשגות. הבעיה היא עם התקשורת הישראלית. היא מתמסרת בהכנעה ל"בצלם". היא אינה מעלה, בתגובה מיידית, את החוקרים הישראלים, שסותרים את ממצאי "בצלם". כל טענה אנטי-ישראלית זוכה לכותרות ולאינסוף אזכורים.
כשמתברר, לאחר זמן, שלא דובים ולא יער, אין אזכור להפרכה, או שיש ידיעה קטנה ושולית. הרושם הסופי, המטעה והשקרי, צפוי וברור: ישראל הורגת ללא אבחנה, ומבצעת אינספור פשעי מלחמה.
זה קורה בתקשורת כאן. אז מה לנו כי נלין על התקשורת העולמית.
להציל את זכויות האדם
האיש היה ממונה על חיסולים ממוקדים. גרם למותם של מאות אזרחים חפים מפשע, במסגרת ההפצצות חסרות הרחמים על ריכוזי אוכלוסייה שבהם בחרו הטרוריסטים להסתתר. הצלחתו בחיסול המטרות היא אפס. הוא הגן בלהט על הפגיעה בחפים מפשע.
הפעם לא מדובר בעוד קצין ישראלי, מאלה שאסור להם להסתובב בעולם משום ששונאי ישראל מכינים להם צווי מעצר. מדובר במרק גרלסקו, שכבר נחשף ברביעי ב"מעריב" כחובב מזכרות נאציות, והמומחה הצבאי של HRW מתברר שהוא גם יודע לנצל את חופש הביטוי האמריקני, כדי להסתובב עם חולצה שעליה סמל נאצי. איש חביב, שאולי מסמל, יותר מכל, יחד עם תאומו משמאל, ג'ו סטורק חובב הטרור, לאן התדרדר ארגון זכויות האדם החשוב בעולם.
כמה שהוא צודק. באותו ראיון מבהיר גרלסקו ש"אנשים אינם יודעים איזה תרגילים עושה הצבא האמריקני כדי למנוע פגיעה בחיי אזרחים". ומהי הפרופורציה הראויה ליחס שבין פגיעה בטרוריסטים לפגיעה באזרחים? לפי גרלסקו, מדובר בקנה מידה של אחד לשלושים. כלומר, "אם נפגעים עד שלושים איש", במסגרת סיכול ממוקד של טרוריסט, אז זה בסדר.
צריך להזכיר משהו: בפעולת חיסול הארכי-טרוריסט שחאדה, פעולה שזכתה לביקורת חובקת עולם נגד ישראל, היה מספר ההרוגים, בנוסף לשחאדה ועוזרו – 14. וזה היה המחיר הגבוה ביותר בכל החיסולים של ישראל, דבר שגרם לבכירים ישראלים להימנע מביקור במדינות שבהן הם עלולים להיעצר. אצל גרלסקו, לעומת זאת, מדובר במאות חפים מפשע
בנוסף, רוב האזרחים שנפגעו על ידי ישראל הזדהו עם הטרוריסטים והבהירו שהם מוכנים להקריב את עצמם, למען הגנה על רוצחים. במקרה של גרלסקו, האזרחים שנפגעו לא הזדהו עם הרוצחים. ההצדקה להריגתם, אם הייתה, הייתה הרבה יותר נמוכה.
כלומר, גרלסקו, לפי הקריטריונים של הגופים הבינלאומיים שרודפים אחרי ישראל, הוא לא סתם פושע מלחמה. הוא ארכי-פושע. רב-מרצחים. והנה, הפלא ופלא, אין שום צו מעצר נגדו. כלום. להפך, גרלסקו הפך לגיבור-על של אותם ארגונים. במקום צו מעצר ודרישה לחקירה בגין ביצוע פשעי מלחמה, הפך גרלסקו לאחד מבכירי HRW, הגוף שהיה צריך לדרוש חקירה.
וגם כאן האבסורד אינו מסתיים. מי חיבר את הדוח של HRW על פגיעה באזרחים על ידי הצבא האמריקאי בעיראק? קשה להאמין, אבל זה גרלסקו בכבודו ובעצמו. האיש שהיה ממונה על החיסולים, הוא האיש שעומד מאחורי דוח על פגיעה באזרחים. זה בערך כמו לתת לדן חלוץ ("רעד בכנף") לחבר דוח מטעם האו"ם על החיסולים של ישראל. האם גרלסקו האשים את עצמו בפשעי מלחמה? אל דאגה. האמריקאים יכולים להיות רגועים.
עולם מוסרי מעוות
כדאי להבהיר: הדברים הללו של גרלסקו נאמרו ב-2008, כאשר הוא כבר בכיר ב-HRW, וכאשר הוא כבר הופך למומחה הצבאי שעוסק בביקורת ישראל על פעולותיה בלבנון ובעזה.
האם המומחה הזה, שגם אשם בפגיעה המונית באזרחים, גם מאשים את הטליבאן, וגם מצדיק את הטעויות של האמריקנים – מפעיל את אותם קריטריונים בעימות שבין החמאס לישראל? שוב הצחקנו אותם. זה לא חשוב שהטליבאן אינו יורה רקטות על ניו-יורק. זה לא חשוב שהטליבאן אינו שוכן בגבולה של ארה"ב.
זה לא חשוב שההצדקות של ישראל למאבק מול החמאס, גדולות פי אלף מההצדקות של נאט"ו למאבק בטליבאן. כל זה לא חשוב. משום שכאשר מגיעים לישראל, אנחנו זוכים לסלטה באוויר ולהיפוך התוצאה. גרלסקו הופך לאדם אחר. החמאס הוא כמעט ארגון צדקה (שזוכה לגינוי שהוא לא יותר ממס שפתיים). ישראל, לעומת זאת, מבצעת פשעי מלחמה. הגמישות המוסרית של גרלסקו וחבריו מגיעה לשיאים חסרי תקדים.
איך זה שעדיין לא הוצאו נגד גרלסקו, שמודה באחריות להרג מאות אזרחים, עשרות צווי מעצר? איך זה שאיש לא שם לב שגרלסקו, אותו גרלסקו, מנפק הצדקות במקרה אחד, וכתבי אישום במקרה אחר? אז זהו. גרלסקו פיצח את הקוד. הוא הבין איך לקבל חסינות. זה כל כך פשוט. הוא מספק דוחות עוינים נגד ישראל. האיש שגרם למותם של מאות חפים מפשע, אחראי לאינספור "דוחות מקצועיים" שכוללים בעיקר הסתה נגד ישראל. במקום צו מעצר, מחכה לו רק שטיח אדום.
זה עולמם המוסרי של רבים מארגוני ופעילי זכויות האדם. אסור להתרגל. צריך לחשוף אותם, כדי להציל את זכויות האדם.
חרדים בתל אביב
חרדים מגיעים לרמת אביב, והתושבים, חלק מהם, זועמים. החרדים טוענים, כצפוי, שמדובר בגזענות. איך זה שלא מאפשרים להם להתיישב, להתנחל, להחזיר בתשובה, לשכנע בדרכי נועם שדרכם ראויה ועדיפה? באמת איך.
להגנתם של החרדים יוצאים, בין השאר, אנשי שמאל בולטים. גדעון לוי פרסם מאמר שכותרתו "אנטישמיות בתל אביב". לא פחות. השבוע זו הייתה ענת סרגוסטי, עמיתתי לפינה בתוכנית הבוקר "סדר יום" של קרן נויבך ברשת ב', שגינתה את הפעילות נגדם.
צריך לומר שני דברים לאנשי השמאל הללו: ראשית, כשמדובר ביהודים שמתנחלים בלב שכונה ערבית, הם יהיו הראשונים שיקפצו ויאמרו: פרובוקציה. וזו פרובוקציה, גם אם מדובר בהתנחלות על בסיס משפטי תקין. למשל, קניית בתים בשכונות ערביות במזרח ירושלים. אז מדוע מה שראוי לגינוי אצל יהודים, הופך לראוי ורצוי אצל חרדים? הרי בשני המקרים מדובר בשכונות או
בקהילות בעלות אופי מסוים.
וכשמגיעים אנשים בעלי אורח חיים שונה, ובעלי סדר יום שונה, דתי או לאומי, הם אינם דיירים תמימים. להיפך. הם באים עם מטרה מוצהרת של שינוי הסביבה. שנית, לכל המתנחלים הללו, בין אם חרדים, יהודים או ערבים, צריך להעמיד נייר לקמוס, שהוא מבחן הגזענות: האם הייתם מסכימים שיעשו לכם מה שאתם עושים לאחרים?
להלן תסריט הפוך: פעילי עמותה חילונית מגיעים לשכונה חרדית, רוכשים בתים, מקימים גני ילדים ומועדון תרבות, ומנסים להחזיר תושבים בשאלה. מישהו חושב שזה יכול לקרות? בחלומות. אם החרדים מוכנים שזה יקרה, אז הם צריכים להתקבל בברכה ברמת-אביב. אם אלה שמגיעים לרמת-אביב חושבים שרק להם מותר, ולחילונים אסור, אז שיעופו מרמת-אביב. הם אנשים חשוכים, וכל טענות האנטישמיות של גדעון לוי או ענת סרגוסטי הם קשקוש מתחסד של שיח הזכויות שאיבד את הצפון.
זה נכון, למען הסר ספקות, גם בעניין ערבים שמתעקשים להתנחל בלב קהילה יהודית, או יהודים שמתעקשים להתנחל בלב שכונה פלסטינית. התנגדות היא לא תמיד גזענות. להיפך, לפעמים ההתנחלות החד-צדדית הזאת - רק לי מותר, ולך אסור - היא הביטוי המובהק לגזענות.
נא להמתין לטעינת התגובות
