טלוויזיה נהדרת, אנשים יותר רגועים

בלי מנהלי הפקה, בלי חברות הגברה ובלי משרדים לקידום יחסים צהובים. התקשורת בארה"ב מתארגנת בשתיקה להעלאת המורל הלאומי

אייל גפן | 11/9/2009 16:41 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
אחרי שבוע מאד לא רגוע בניו-יורק, אני מתכוון לא רגוע במובן המאד רגוע של המילה ואחרי שפה ושם יצא לי לעבור ברחובות המרכזיים ולהיכנס לחנות ולרכוש מחוסר ברירה איזה חולצה מתוצרת מיוחדת במחיר מבצע, וגם בגלל שהייתי רעב פה ושם לסעוד במסעדה או שתיים שפעם היה בלתי אפשרי לקבל בה מקום, ואחרי שראיתי טלוויזיה והצצתי בכותרות של העיתונים נהיה לי קצת אביך באזורים האפלים של המוח.

מסתמנת איזה סברה שהמיתון בארצות הברית כבר לא מה שהיה פעם. מדברים שהכלכלה פה מתחילה להרים את הראש ופה ושם אפשר לתפוס איזה מנהל בנק או ברוקר שמחייכים.

מהקצת ימים שהייתי ומלא מעט שיחות עם אנשים שאיבדו נתח משמעותי מכל מה שהיה להם זה לא בדיוק מה שמדברים או כותבים החברים בתקשורת. אחד מהחברים הקרובים שיש לו כמה בתי קומות לא נמוכים אמר לי שמתחילה להסתמן פה איזה קונספירציה שמתבשלת בין הממשל לתקשורת. הוא אמר לי שמעל פני השטח עוד רואים שהכל שקוע.

אז נכון שהארץ הזאת היא מקור היושר והנוהל המתוקן וזה לא יכול להישמר אם לא שומרים על זה מכל משמר, אבל כנראה וזה על פי דבריו של חברי אין ברירה אחרת. יש פה כנראה מין התארגנות בלי מנהלי הפקה, ובלי חברות הגברה, ובלי משרדים לקידום יחסים צהובים, התארגנות שבשתיקה לעזור ולהרים לעם את הראש.


יכולות הריסון

התקשורת על כל גווניה מעמדת לנו את סדר היום. אנחנו מוצאים בה נקודת חיבור כמעט יחידה בעיקר בגלל העובדה שהיא אמורה להיות כלב השמירה שלנו.

מבחינתנו גם אם כל מיני פרנסים ונתבעים ונאשמים מאשמים באופן נוקב וגורף את התקשורת בהתנהלות חד צדדית המשוואה נשארת אותה משוואה, ויכול ויש לה לפעמים טעויות, ואם יש לה כאלה היא משלמת כמו כולנו.

החבר אמר לי שחלק מהאחריות של התקשורת באמריקה זה לשמור על הקיים. לנגח את האסור אבל לא לייצר דרמות שקופצות קפיצת ראש אל מעבר לפרופורציות. הוא אמר לי שהחיים המשותפים של התקשורת והעם הם חיים אידיאלים וכמעט אף אמריקאי

לא יוצא ומאשים את התקשורת, הוא מקשיב לה הוא מפנים את הטמפרטורה שהיא מנסה לייצר, הוא מאמין לה שהיא לא חד צדדית.

מאז ומתמיד אני מעריך מהקצת שאני יודע את האחריות שהתקשורת האמריקאית נושאת על כתפיה. אני מעריך את היכולות שלה לרסן את המרוץ המטורף ואת התחרות שיש בין הגופים הלא מעטים שם על היבשת. מבחינתם המטרה לא מקדשת את האמצעים.

אני מעריך את הזהירות שהיא נוקטת ובעיקר אני מעריך את הקרדיט שהיא נותנת לאינטליגנציה של קוראיה ומעודדת הקשבה. היא החליטה באופן גורף שלא לצלם תקריבים של זוועות, להיזהר ולשמור מכל משמר על צנעת הפרט.


שיח תקשורתי אחר

מהלך השהות שלי בתוך התפוח קניתי כמה פעמים ידיעות אחרונות ופתאום ההבדל היה כל כך בולט. הכותרת שצורחת מהעמוד הראשון, גודל האות בקומפוזיציה של הפרימינג והניסוח נראה משם פתטי וחסר כוח.

הסב-טקסט שלה כל כך ברור וכל כך נחות ולא משנה מה היא אומרת, היא בעיקר צווחת ומשתלחת ובועטת ומעיקה. והכי מכל רוצה את הכמה גרושים שלך לפני שאתה בונה על אופציה של קבלת אינפורמציה ממקור אחר. היא לא משאירה אופציה לרגע מחשבה, היא לא מספקת נקודת חיבור, היא באה לספק איזה ריגוש מיידי ואחרי זה, שנלך לחפש את החברים שלנו.

החבר הקרוב שלי, כבר מזמן לא קונה עיתונים ישראלים,  אמר לי שאין לו יכולת להתמודד עם הפאניקה שהעיתון גורם ולא כי הוא טומן את ראשו במדרכות של השדרה החמישית, הוא פשוט התרגל לסוג של שיח תקשורתי אחר לגמרי.

ומבחינתו אם התקשורת האמריקאית קמה לעזור ולשפר את המצב רוח הלאומי הוא מכבד את זה ולא חושד בזה.

נו טוב.

שבת שלום,
אייל גפן   

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אייל גפן

צילום: .

בן 60, שחקן, במאי, מפיק. אחרי לא מעט שנים הבנתי, החיים זה עכשיו!

לכל הטורים של אייל גפן

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים