מחאה מאורגנת בשירות חברות האנרגיה
חברות האנרגיה מנסות לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. מצד אחד לתמוך בחבורת "אזרחי האנרגיה" המתנגדת לחוק האקלים של אובמה ומצד שני, לקדם אג'נדה ירוקה וידידותית לסביבה. עסק ירוק
במקביל, ה-API גם ביקש מהחברות לשמור על חשאיות, מן הסתם, כדי לשוות לעצרות הללו תדמית של מחאה עממית ולא כזו שמאורגנת על ידי גופים עם אינטרס כלכלי ברור לשמר את הסטטוס-קוו. לחלק מהחברים ב-API, כמו BP ו-Shell החשאיות הזו דווקא התאימה כי הם חברים במקביל גם בארגונים שתומכים בחקיקה החדשה. איך זה בדיוק מתיישב? מי מהחברות משחקת משחק כפול ומה יעלה בגורל המחאה המאורגנת? על כך בכתבה הבאה.
תשומת הלב לאופי המאורגן של המחאה החלה עם פרסום של גרינפיס של מכתב שדלף מה-API וחשף את מהלך העניינים מאחורי ההפגנות הללו. המכתב, שנכתב על ידי ג'ק ג'רארד, נשיא ומנכ"ל ה-API, לחברות בארגון מסביר כי ה-API יארגן שורה של מצעדי מחאה של "אזרחי אנרגיה" בכ-20 מדינות ברחבי ארה"ב. הוא מבקש מכל חברי ה-API להיות מעורבים במהלך. המטרה, הוא מסביר, הינה "לשים פרצוף אנושי על ההשלכות של חקיקת האנרגיה הרעועה ולהעביר מסר ברור לסנאטורים במדינות הללו להמנע משגיאות שמצויות בחקיקה ושמקודמות על ידי מימשל אובאמה שמבקש להגדיל את המיסוי על התעשייה שלנו".
המסר בהפגנות
המסמך כאמור דלף ועורר מהומה לא קטנה. גרינפיס, אגב, ציינה שהיא איננה תומכת בחקיקה (היא חושבת שנדרשת חקיקה הרבה יותר נמרצת), אבל שהיא גם מתנגדת לנסיונות של תעשיית הנפט לחסל את החוק באמצעות מחאה עממית כביכול ולכן חשוב לה לחשוף את פרצופה האמיתי ואת העומדים מאחוריה. גרינפיס מתקמדת במיוחד בחברות ב-API שבמקביל חברות גם בארגונים שתומכים בחוק. למשל, BP ו-Shell.
BP ו-Shell חברות בארגון בשם United States Climate Action Partnership, שכולל חברות וארגונים סביבתיים שמצדדים בחקיקה סביבתית שתביא לירידה משמעותית בפליטת גזי חממה באמצעות
מנגנון ה-cap and trade, עם יעדים דומים לאלו שאושרו בחוק האנרגיה הנקייה. גרינפיס ניסתה להבין איך זה בדיוק מתיישב עם חברותן ב-API שמנסה לחסל את החוק הזה.
Shell אמרה בתגובה כי "אנחנו העברנו ל-API את עמדתנו שלא נשתתף במצעדי אזרחי האנרגיה. Shell אינה מעודדת או לא מעודדת השתתפות במצעדים... וביקשנו מעובדים שרוצים להשתתף במצעדים לעשות זאת בזמנם הפרטי." BP ציינה גם היא כי היא לא תשתתף באופן ישיר במצעדים הללו וציינה כי "אנחנו תומכים בפעולה כנגד פליטות, אם כי אנחנו מעדיפים מנגנונים של השוק כמו מסחר (בפחמן )".
התגובות הדיפלומטיות של החברות לא התייחסו כמובן לעובדה שהמימון של ה-API מגיעה מדמי חבר של החברות בו. התשלום נעשה לפי גודלן היחסי של החברות כך שגם Shell וגם BP תורמות לא מעט למימון המצעדים הללו, גם אם הן מנסות להתנער מכך. שתי החברות גם סרבו לדרישת גרינפיס לעזוב את ה-API, אבל עוד מוקדם לדעת אם העמדה הזו לא תשתנה בסופו של דבר במידה ויופעל עליהן לחץ ציבורי. יש לכך כבר תקדים – שתי החברות היו חברות בארגון ה-Global Climate Coalition שבזמנו פעל כנגד אישור אמנת קיוטו על ידי ארה"ב בטענה שאין הוכחות מספקות לכך שאנחנו אחראים להתחממות הגלובלית. אחרי שקמה מחאה ציבורית בעניין שתי החברות פרשו בסופו של דבר מהארגון, שאגב נתמך אז על ידי ה-API.
ומה לגבי חברות נפט אחרות החברות ב-API? ובכן, אקסון מובייל, שאמנם מנסה להתנער באופן נמרץ מתדמיתה האנטי-סביבתית, תומכת בחום בפעולות ה-API. אם מציצים באתר של החברה המוקדש לפעילות אזרחית, אפשר למצוא שם תחת "נושאים חמים" מכתב של ג'רארד ידידנו מה-API המסביר את התנגדותו לחוק האנרגיה הנקייה. כנראה שלמרות ההצהרות וסרטוני הוידאו המרשימים, לאקסון מובייל עדיין קשה להיפרד מהסטטוס-קוו המתגמל כל כך. מעניין מה חושבים על כך במגזין פורבס שהחליט להכתיר את אקסון מובייל כחברה הירוקה של השנה.
יש גם חברות כמו Chevron שאין להן בעיה להביע תמיכה גלויה ב-API ובמטרותיו. החברה ציינה כי "אנחנו תומכים בגישה לאומית לטיפול בפליטות גזי החממה. עם זאת Chevron אינה יכולה לתמוך בחוק וקסמן-מארקי בצורתו הנוכחית בגלל הטיפול הלא הוגן בתעשיית הגז והנפט ואמונתנו כי דלקים צריכים להשאר מחוץ למערכת ה-cap and trade". בקיצור, אין לנו בעיה שתטפלו בפליטת גזי החממה, רק לא על חשבוננו בבקשה.
אחד המסרים המרכזיים שה-API מנסה לקדם באמצעות המצעדים הללו הוא עלייה משמעותית במחירי האנרגיה כתוצאה מהחקיקה. אם פיטורים בחברות הנפט אולי פחות נוגעים לליבו של האזרח הממוצע, הרי שהטיעון הזה רלוונטי לכיסו של כל אחד ואחת. חלק מטקטיקות ההפחדה של גורמים שמרניים וארגונים כדוגמת ה-API הוא שימוש בטענה כי החשבונות של כל משפחה יגדלו באלפי דולרים כתוצאה מהחקיקה.
לעומת זאת, מחקרים של המשרד האמריקאי להגנת הסביבה (EPA) מראים שמדובר בסכום הרבה פחות משמעותי - סדר גודל של פחות מ-150 דולר לשנה למשק בית אמריקאי, כשהמחיר הזה ירד עם הזמן אם כי לא בהכרח באופן משמעותי (98-150 דולר בשנת 2050). מחקר אחר של ה-Energy Information Administrative מצא כי החקיקה תביא לגידול בטווח של 26-362 דולר בחשבונות של משקי הבית בשנת 2020.
אם הטקטיקות של ה-API נראים למישהו לא אתיים או לא מוסריים, הרי שהוא לא מחובר למציאות. מדובר כאן על מלחמה על אינטרסים כלכליים והרבה מאד כסף ובמלחמה הזו כל האמצעים כשרים. לפני מספר שבועות התפרסם לדוגמה כי לוביסטים זייפו מכתבים שנשלחו לחברי בית הנבחרים מטעמם של ארגונים שונים שנמצאים במחוז הבחירה שלהם ומתנגדים כביכול לחוק וקוראים להם להצביע נגדו. כבר ציינו בעבר כי אלפי לוביסטים פועלים בוושינגטון בנסיון להשפיע על החוק הזה עם תקציבים שמנים ואלו מנוצלים בכל דרך אפשרית בכדי להשיג תוצאות של ממש.
יהיה מעניין לראות אם קמפיין "אזרחי האנרגיה" של ה-API יזכה להצלחה כעת משנחשפו המארגנים וברור מי אלו שעומדים מאחוריו ומה האינטרסים שלהם. מחד, היית מצפה שהקמפיין ייפגע מכך והעניין בו יפחת, אבל מחד, היות וגם במדיה האמריקאית יש הרבה גורמים אינטרסנטיים שפועלים נגד החוק ושמחים לקדם כל דבר שפוגע באובאמה ובאג'נדה שלו, אני לא אתפלא אם הוא ימשיך לככב כמחאה אזרחית אותנטית.
במקביל, נראה עד מתי ימשיכו חברות כמו BP ו-Shell בפליק-פלאק שלהם בין הארגונים השונים במאמץ לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה מבלי להרגיז אף אחד בדרך. נראה שאולי צריך מצעדים של אזרחי אנרגיה של ממש שיקראו להן להחליט מה העמדה שלהן ולפרסם אותה באופן חד וברור בכדי שהחברות הללו יגלו לנו סוף סוף מה הן באמת חושבות והאם הן תומכות בחקיקה או מתנגדות לה.
נא להמתין לטעינת התגובות
