גת ענקית מהתקופה הביזנטית נחשפה באפולוניה
גת רחבת מימדים נחשפה באתר אפולוניה ארשוף, שליד הרצליה. נוסח הכתובת והממצאים שהתגלו מרמזים כי הגת הייתה בבעלות שומרונית בתקופה הביזנטית
גן לאומי אפולוניה יח"צ
ד"ר אורן טל מהמכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב, המנהל את החפירות באתר הסביר כי הכתובת אמנם נחשפה כבר בעונת החפירות הקודמת באוגוסט 2006, אך רק עתה ניתן לדעת במדויק מה היה המכלול האדריכלי בו היא שימשה. לדבריו, כתובות הקדשה מסוג זה מוכרות בעיקר ממבני פולחן (בתי כנסת) שומרוניים כך שייתכן שהגת שנחשפה שולבה במבנה ציבורי והייתה בו פעילות פולחנית.
בור התסיסה שבגת (כ-3 מטר קוטרו וכ-2.25- מטר עומקו) הוא מהגדולים שנחשפו בארץ. מהעדויות הארכיאולוגיות שנחשפו בחפירה ניתן לקבוע כי פעילותה הופסקה במחצית הראשונה של המאה ה-6 לספירה. ייתכן שבהקשר למרד השומרונים שארע בשנת 529 לספירה. כמו כן, הגת נפגעה מרעידת אדמה, ככל הנראה של שנת 749 לספירה, לאחר שיצאה מכלל שימוש.
אתר בסכנת הכחדה
בחשיפת הגת, הנמצאת בחלקו הצפוני של האתר, השתתפו 25 סטודנטים לתואר ראשון של החוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום של אוניברסיטת תל-אביב. בנוסף לגת נחפרו עוד ארבעה שטחי חפירה, בהם התגלו שרידים מתקופות שונות.
המבצר הצלבני מהווה את המכלול האדריכלי המרשים ביותר באתר. השנה התרכזו החפירות בחלקו המערבי, כנגד המצוק החופי והתגלה חלק מאולם תת קרקעי, שבו נעשה שימוש משני
לאחר חורבן המבצר בשנת 1265.
החפירות במבצר הם המשך ישיר להכרזת האתר גן לאומי (גן לאומי אפולוניה) בשנת 2001, הכרתו כאחד ממאה אתרי מורשת עולם שבסכנת הכחדה על ידי ה-World Monuments Fund בשנת 2004, והכללתו ברשימת מבצרים צלבניים שהם מורשת עולם על ידי UNESCO בשנת 2006.
בנוסף, במרכז האתר, החלה חשיפתו של מבנה רחב מידות שבאחד מחדריו התגלתה רצפת פסיפס לבנה.
תוצאות החפירות נותנות הבנה טובה יותר של האתר
במגדל הפינה הדרום-מזרחי של חומת העיר התחתונה הצלבנית, נחשף מערך הביצורים מהתקופה הצלבנית ומהתקופה הערבית הקדומה זה על גבי זה, כששניהם בנויים למעשה על שרידים אדריכליים מן התקופה הביזנטית.
החפיר באפולוניה צילום: חגי יוחנן, רשות הטבע והגנים.
בחלקו הדרומי של האתר התגלה מטמון מטבעות ברונזה מהמאות הרביעית-החמישית לספירה. המטבעות נמצאו בתוך בור פסולת מהמאות השישית-השביעית לספירה.
לדברי ד"ר טל, תוצאות החפירות של העונה האחרונה מאפשרות הבנה טובה יותר של האתר לאורך כל תקופות קיומו וההיסטוריה היישובית והחברתית של התקופה הביזנטית הקדומה והצלבנית המאוחרת.
עונת החפירה הנוכחית היא ה19- במספר, והינה פרי שיתוף פעולה בין אוניברסיטת תל-אביב לבין קבוצת חוקרים מאוניברסיטת בראון במימון חלקי של ה-National Scientific Fund ובסיוע רשות הטבע והגנים.
נא להמתין לטעינת התגובות
