יוצאים להגן על נחל בצת

לתושבי הגליל המערבי נמאס שהורסים להם את נחל בצת. הוותיקים נזכרים בעצב איך בילו בעבר על גדותיו. שאיבות של חברת מקורות הביאו לפגיעה קשה בטבע ובחי. השרכים, הפטריות והטחבים שחיו בקרבת המים נעלמו לחלוטין. כעת הם יוצאים למאבק למען הצלתו

עדי חשמונאי | 7/9/2009 22:35 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
אחרי שנים של דיונים מול רשות המים מחר (ג') צפוי להתקיים כנס חרום של תושבי קיבוץ אילון, תושבי יישובים בגליל המערבי, עמותת "שלוש השקמים" למען איכות הסביבה בגליל המערבי, החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים במטרה לצאת למאבק ציבורי למען הצלת נחל בצת.

"לפני כעשר שנים מעיינות כרכרה מהן הנחל קיבל את מימיו הפסיקו לשפוע והתייבשו", מתאר בכאב יהודה פלד, חבר קיבוץ אילון הסמוך לנחל וממובילי המאבק. "נחל בצת הוא נחל האיתן הכי צפוני בישראל והקיץ של אותה שנה היה הראשון בו הפסיק הנחל לזרום. עד אז הזרימה של הנחל בעונת הקיץ, הגיעה עד שישה קילומטרים מהמעיינות. זה קרה כתוצאה מהגברת השאיבה של מקורות שהורידה את מפלס האקוויפר".


צילום: רשות הטבע והגנים
נחל בצת. בעבר ה ילדים היו יורדים לנחל ומתרחצים בבריכות צילום: רשות הטבע והגנים

בעקבות ייבוש הנחל ובצעד חסר תקדים ב – 2001 החלה חברת מקורות להקצות לנחל מים שזרם באמצעות צינור. "הכמות שמוזרמת לנחל היא בקושי שליש מהכמות שהוא קיבל בעבר באופן טבעי", מסביר הלל גלזמן, הממונה על ניטור הנחלים ברשות הטבע והגנים. "בשל הפגיעה הקשה בטבע ביקשנו ב – 2004 לצמצם את השאיבות. התגובה הייתה שאין מספיק מים במשק. בינתיים הבריכות התייבשו, רוב הדגים נעלמו ומתו, גם הסרטנים, חלזונות המים וחיפושיות המים נכלמו לחלוטין", מעיד בכאב.

אוכלוסיית החי והצומח הייחודית

הצטמצמה מאוד. השרכים, הפטריות והטחבים שחיו בקרבת המים נעלמו לחלוטין. היום רואים תעוקה של מחסור במים על עצי הדולב. רואים את זה בעקבות תופעת השלכת המוקדמת שמופיעה כבר באוגוסט במקום באוקטובר נובמבר. לדברי גלזמן, המצב הזמני הפך לקבוע, הקצאת החרום אינה מספיקה לאורך זמן ומצבו של הנחל מתדרדר. "אנחנו יודעים שיש תוכניות להקים מתקן התפלה באזור שומרה הסמוכה, אנחנו מבקשים שיקדמו את התוכניות מהר על מנת להפסיק את השאיבה מהמעיינות ולהציל את הנחל מכליה".


לא כדאי לקפוץ ראש

עמרי רז (67) הנמנה עם הילדים הראשונים של קיבוץ אילון מסתכל היום על הנחל כלא מאמין. "כשהקיבוץ עלה לקרקע הנחל זרם עד אחרי המשאבה", הוא מספר בגעגועים "חברי הקיבוץ עבדו במערכת של תעלות הבטון כשהמגפיים שלהם היו עם חורים. הם אמרו שהמים בלאו הכי נכנסים, אז צריך גם חורים כדי שהמים יצאו". רז נזכר שבתור ילדים הם היו יורדים לנחל ומתרחצים בבריכות. היו שם המון מים ונהגנו לקפוץ ראש מאחד הסלעים. "היום ממש לא כדאי לקפוץ שם ראש", יודע לספר רז.. לטענת מובילי המאבק לפני שלוש שנים הייתה הסכמה עם רשות המים להחזיר את השפיעה למעיינות לטווח הרחוק ולהגביר פי שלושה את הקצאת החרום לנחל בטווח הקצר.

"בשלוש השנים האחרונות הם גררו רגליים ולא ביצעו את מה שסוכם", אומר פלד, "הם גם לא הגבירו את הקצאת החרום לנחל אבל בעיקר לא קידמו פתרונות ארוכי טווח. הגענו לקיץ הזה וראינו שהעסק פשוט על סף קריסה מוחלטת. לכן החלטנו לצאת למאבק הציבורי". "אני שואל את עצמי איזה מן טבע אנחנו רוצים להוריש לדורות הבאים", מוסיף גלזמן בכאב "האם זה טבע של צינורות, של ברזים ושיברים. שכל פעם שצריכים מים אז אפשר לסגור את השיבר, או להשאיר לנו שמורות טבע חיות שמתקיימות על המים הטבעיים".

מרשות המים נמסר בתגובה: "כידוע אנחנו בעיצומו של משבר מים החמור ביותר שידעה ישראל. למרות הקשיים, רשות המים ממשיכה להזרים מים לנחל בצת על מנת לסייע גם לו לעבור את התקופה הקשה ולא להתייבש לחלוטין פתרונות לטווח הבינוני והארוך וביניהם הקמה של מתקני התפלה נוספים ותגבור הקיימים מתבצעים ותוך מספר שנים ייצבו את משק המים לכל המגזרים".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

דעות וטורים

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים