עד כאן: האזרח החברתי נאבק באלימות
לא צריך לחכות שהשינוי יגיע מלמעלה. המאבק באלימות צריך לבוא לידי ביטוי גם במעשים של בני אדם ערכיים, שרוצים לשפר את החברה שבה הם חיים. להתגייס למשמר האזרחי, להתנדב לעמותה שמטפלת באנשים אלימים, לשלוח את הילדים לתנועות נוער כדי שיצמחו להיות סובלניים יותר - ארגז הכלים החברתי לאזרחים שרוצים להיאבק באלימות
"יש אנשים שמסתובבים עם סכינים ולפעמים גם עם אקדחים ולכן לא כדאי להתערב בדברים שאתם לא מבינים", ממליץ סגן ניצב זלבה, "תמיד צריך לאמוד את הכוח שלך מול האנשים שמפעילים את האלימות. בעיקר אם האנשים תחת סמים ואלכוהול. צריך להשוות בין מספר התוקפים למספר המתערבים, ולנסות להבין האם התערבות עשויה להפחית את האלימות או לחלופין להגדיל את מספר הנפגעים. בכל מקרה, לא צריך להתערב בכל מחיר".
סוגיית ההתערבות משתנה ברגע שלאזרח יש סמכויות אכיפה וגם כלי נשק. בדיוק לשם כך הוקם המשמר האזרחי ב-1974, בעקבות דרישה של תושבים, בעיקר מצפון הארץ, שחיפשו דרך להתמודד עם אירועי הטרור שהתרחשו באותה שנה. תחילה פעל המשמר האזרחי כמסגרת ארגונית לצד משטרת ישראל, אך ב-1986 אוחדו שני הגופים. כיום מונה המשמר האזרחי 50 אלף מתנדבים.
ההתנדבות למשמר האזרחי מתחלקת לשני מסלולים: היחידות האבטחה והיחידות המיוחדות. יחידות האבטחה מתמקדות בעיקר בסיורים בתחומי היישובים וסביבם, במטרה להפגין נוכחות ולתת מענה מהיר לעבירות רכוש ואלימות. היחידות המיוחדות כפופות ליחידות המשטרתיות המקצועיות, וחלקן דורשות מהמתנדבים התמקצעות מוקדמת. הבולטת מבין היחידות בכל הקשור לטיפול באלימות היא משא"ז נוער. מתנדביה מסייעים לשוטרי מערך הנוער במניעת עבריינות ואלימות ובמניעת שימוש בסמים ובאלכוהול בקרב קטינים. הפעילות במשא"ז אבטחה מתבצעת ללא מדי משטרה, וזיהויים של המתנדבים נעשה באמצעות אפודים, תגים זוהרים ותעודת מתנדב. ברוב היחידות המיוחדות מתבצעת הפעילות במדים משטרתיים.
אז מה זה דורש מהמתנדבים? מתנדב במשא"ז אבטחה נדרש להקדיש לפחות 4 שעות פעילות בחודש. ההתנדבות ליחידות המיוחדות מחייבת בכל חודש לפחות 8 שעות התנדבות רצופות או 12 שעות במפוצל. לשירות יכולים להתנדב תושבי קבע או תושבים ארעיים בישראל ללא רישום פלילי ובכפוף לעמידה בקריטריונים הנדרשים, בבדיקה ביטחונית ובבדיקה בריאותית.
>> מעוניינים להתנדב למשמר האזרחי? הפרטים המלאים באתר המשטרה
"אני משוכנע שההתנדבות למשמר האזרחי מסייעת לחברה הישראלית ומורידה אלימות", מדגיש סגן ניצב זלבה, "זוג מתנדבים עם רכב ופנס מהבהב מורידים פוטנציאל לאלימות כבושה. באמצעות חריש עמוק והרבה מתנדבים, השיטור קהילתי מצליח להפחית אלימות". עם זאת, זלבה מאמין שלהתנדבות למשמר האזרחי יש ערך מוסף והשפעה חיובית מעבר לפעילות האכיפה עצמה. "מי שמתנדב - גם אם זה למד"א או למכבי אש - הוא אדם פחות אלים", מדגיש סגן ניצב זלבה, "עצם ההתנדבות אומרת על אדם שהוא מזדהה עם המדינה שבה הוא חי, שחשוב לו ממנה ושהוא מקבל את הערכים הבסיסים שלה. בדרך כלל אותם מתנדבים לא יהיו אותם אנשים שמסתבכים באלימות".
בכל הנוגע לאלימות והטיפול, ניתן לפנות גם לאפיקי התנדבות אחרים שאינם מתמקדים באכיפה. שני האפיקים המרכזיים בתחום הם ארגונים שמסייעים לנפגעי האלימות וארגונים שמחנכים להתנהגות לא אלימה. חלק מהארגונים דורשים מיומנויות בתחום - כמו למשל ניסיון בעבודה סוציאלית, פסיכולוגיה או קרמינולוגיה - אך אחרים מסתפקים במתנדבים עם כוונות טובות ורצון לתרום לחברה. פרטים על ארגונים נבחרים ניתן למצוא בפורטל הממשלתי שמתמקד בעיקר באלימות במשפחה. ערוץ חברה שלnrg מעריב בחר למענכם מספר ארגונים בולטים:
SOS אלימות. ארגון שעוסק בהכשרת תלמידים, מורים והורים להתמודדות בלתי אלימה עם אלימות. פעילות המרכז מתמקדת בבתי ספר ומתרכזת באלימות בית ספרית יום-יומית. תפיסת העבודה היא מערכתית והיעד - שינוי מהותי בתפיסת האחריות האישית והקבוצתית כלפי האקלים החברתי והקהילתי ומתן כלים לשם יישום השינוי. הארגון מעביר סדנאות בבתי ספר ולמורים, מקים קבוצות עבודה מקומיות למניעת אלימות בהקהילה ומפיק חומרי הסברה בנושא. ניתן ליצור קשר עם המרכז בטלפון 0544595612, בדוא"ל soscenter@gmail.com או באמצעות אתר הארגון.
עמותת על"ם. העמותה הוקמה במטרה לסייע לבני נוער במצבי סיכון ומצוקה בישראל להיחלץ ממצבם ולמצוא את מקומם כבוגרים וכאזרחים תורמים - לעצמם, למשפחתם ולחברה הישראלית. בין אפיקי הפעילות של האגודה ניתן למנות רשת מרכזי מידע וייעוץ לנוער, ניידות רחוב לנוער משוטט, תוכניות רב-תרבותיות לבני נוער בני המגזרים השונים, תוכנית שיקום תעסוקתי וחונכות אישית לנוער עובר חוק, מרכז לטיפול בילדים ובני נוער תוקפים מינית ואתר תמיכה וייעוץ באינטרנט. מתנדבים שמעוניינים לתרום מזמנם ומכישוריהם יכולים לפנות למשרדי על"ם בטלפון 037686666 או למלא טופס פנייה באתר העמותה.
אל"י (האגודה להגנת הילד). האגודה הינה מוסד ללא כוונת רווח שמתמחה בטיפול בילדים מוכים מהיבטים פסיכולוגיים, חינוכיים, משפטים וחברתיים. אל"י מפעילה קו מצוקה לקבלת פניות ודיווחים על אלימות במקרי חירום, מטפלת טיפול קליני בקורבנות, מארגנת תוכניות הסברה ומניעה בבתי ספר ותנועות נוער ומקיימת תוכניות לאוכלוסיות מיוחדות. אל"י מעסיקה כ-50 עובדים בשכר, רובם מטפלים מקצועיים, וכ-100 מתנדבים. להתנדבות ניתן להתקשר למשרד הראשי לטלפון 036091930 או באמצעות אתר האגודה.
רוב הרעיונות שהוזכרו בכתבה זאת יכולים לספק מענה בטווח הקצר, אך אלימות היא בסופו של דבר התנהגות שמוטמעת אצל בני אדם לאורך זמן. לחינוך ערכי, ששם דגש על סובלנות ועל עשייה חברתית, יש תפקיד מרכזי בהטמעת דרכי פעולה לא אלימות. גישה זו באה לידי ביטוי באופן החד ביותר בתנועות הנוער על שלל גווניהן.
מסקר דעת קהל לשנת 2006 שערכה אוניברסיטת תל אביב עלה כי תנועות הנוער נמנות על שלושת הגורמים היעילים ביותר במניעה ובצמצום של תופעת האלימות. 47% מהמשיבים בסקר ציינו כי יעילות הטיפול של תנועות הנוער היא טובה ולמעלה מזה. חניכי תנועות הנוער מקבלים כלים לפתור קונפליקטים באמצעות הידברות וחברות, שישפיעו על דרכי ההתמודדות שלהם עם הסביבה כמבוגרים. כמו כן, כאשר ילדים נמצאים בסניף של תנועת הנוער, הם מלווים על ידי מדריכים בוגרים יותר, שאמורים למנוע התפתחות של מקרי אלימות.
בתנועות הנוער יש כיום מאות אלפי חניכים, מכל חלקי החברה הישראלית: חילונים, דתיים, ערבים, עולים חדשים וכו'. שלוש התנועות הגדולות במדינה הן הנוער העובד והלומד, הצופים ובני עקיבא. פרטים על תנועות הנוער ודרכי הצטרפות ניתן למצוא באתר של מת"ן - מועצת תנועות הנוער בישראל.
נא להמתין לטעינת התגובות
