ספינות טרופות: כיצד הפכו הגמלים ממצרים למבוקשים?
מדינת ישראל לא יודעת מה לעשות עם מאות הגמלים שמסתננים ממצרים: בקהיר לא מעוניינים לקבל אותם בחזרה - ובמשרד הבריאות חוששים כי הם מפיצים מחלות מסוכנות. הפיתרון בשטח: כל גמל בלתי מזוהה נורה למוות. המוות הידוע מראש של ספינות המדבר
על פי הערכות שונות, ישראל ירתה עד כה בכאלף גמלים מצריים. "מדיניות משרד החקלאות להוציא להורג אלפי גמלים מצריים באכזריות היא שערורייה שאין כמותה", זועקת אתי אלטמן, יו"ר עמותת "תנו לחיות לחיות". " למה משרד החקלאות לא מכניס אותם להסגר ובודק את מצב בריאותם? הרי לא ייתכן שכל גמל שחוצה את הגבול נגוע במחלות. אני רוצה שבכירי השלטון המצרי יידעו על התופעה הזאת, כדי שהיא תופסק באופן מיידי. הגמלים, בארץ ובמדינות ערב מסוימות, נמצאים במצב היכחדות. מספר הגמלים בישראל ירד ב-80 אחוז".
"תנו לחיות לחיות", שמובילה את המאבק להצלת הגמלים, יזמה תוכנית שנחשפת כאן לראשונה, שמטרתה להפסיק את הרג הגמלים. העמותה הציעה להקים תחנת הסגר בסמוך לגבול, שבה יבדקו וטרינרים משתי המדינות את הגמלים. אחרי בדיקות יסודיות יוחלט את מי מהגמלים יש להמית, ואת מי ניתן להשיב למצרים בביטחון. במשרד הבריאות עדיין לא מתרגשים.
כ-700 גמלים חוצים את הגבול ממצרים לישראל מדי שנה, גבול פרוץ שאורכו 243 קילומטרים, לעתים בלי גדר. אלה גמלים קטנים יחסית לגמל הלובי או הסורי, תפוקת החלב של הנקבות נמוכה והם יכולים לשאת כמות סחורות מוגבלת על גבם. מחירם נע בין 3,000 ל-5,000 דולר.
חלק קטן מהגמלים שמגיעים לכאן אומנו על ידי סוחרי סמים ומבריחי נשק, והם
כשהגמלים נתפסים על ידי חיילי צה"ל, הם מוחזקים לרוב בבסיסים או בסמוך להם, קשורים לעץ, לרוב ללא מזון או מים, עד שמגיעים פקחי משרד החקלאות-שיורים בהם. לפני כשבוע התקשר יניב תג'ר, בעל חוות הגמלים "חאן השיירות", לאלטמן, ודיווח לה על שני גמלים סמוך לבסיס שריון בערבה. הגמלים נמצאו על ידי לוחמי מג"ב, ונקשרו לאבן בלי שסופקו להם מים ומזון. תג'ר ביקש מאלטמן לעשות כל שביכולתה להצלת הגמלים, והבטיח לאמץ אותם, לעשות להם בדיקות דם, לחסן אותם ולעשות את כל הנחוץ כדי להשאיר אותם בחיים.
אלטמן יצרה קשר עם שר החקלאות שלום שמחון, שהבטיח לטפל בסוגיה באופן מיידי. לכן הופתעו בעמותה לשמוע שהווטרינרים של משרד החקלאות מתכוונים להמית את הגמלים, בלי לבדוק אם הם חולים. אלטמן הבינה שהיא במירוץ נגד הזמן, והגישה באמצעות היועץ המשפטי של העמותה, עו"ד יהושע רוטברט, בקשה בהולה לצו מניעה בבית משפט השלום בבאר שבע נגד משרד החקלאות והווטרינרים הראשיים שלו כדי שלא ימיתו את הגמלים.
בנוסף למתקן בדיקה דו-לאומי, הציעה לשקול אפשרות להחזיר את הגמלים באופן אוטומטי למולדתם, בלי לבדוק אותם ובלי להרוג. העמותה הציעה לשכן באופן זמני את הגמלים ב"חאן השיירות", שם יהיו תחת פיקוח וטיפול וטרינרי, ואם בזה אין די-הציעה להקים ועדת מומחים בלתי תלויה, שתעריך את רמת הסיכון של הגמלים. "מה שקורה כאן זה רצח", זועמת אלטמן. "המדינה עוברת על חוק צער בעלי חיים. אני דורשת משר החקלאות, ממבקר המדינה וממשטרת ישראל לחקור את חיסול הגמלים ולהעמיד לדין את האחראים לפשע הזה".
"לבעלי חיים יש זכות מפורשת לחיות", פוסק השופט בדימוס אביגדור סלטון, "יש חקיקה כזו בגרמניה ובשווייץ. יש לגבש פתרונות מעשיים שימנעו את השמדתו של הגמל. חקיקה בסוגיה זו היא אחת הדרכים לכך. אפילו שופטי בית המשפט העליון נחלקו בסוגיה זו, אבל קבעו כי לבעלי החיים זכות לחיות בכפיפות לחקיקה מתאימה המתירה את המתתם. קל יותר להעמיס את כל המשא על גבו האומלל של הגמל".
סלטון , כמובן, חושב שאין להשמיד באופן אוטומטי גמלים משוטטים והוא מציע לחוקק חוק זכויות בעלי חיים, בדומה לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. חוק כזה, הוא טוען, ישמור על זכויותיהם של בעלי החיים, והמדינה לא תוכל לחסל גמלים שהסתננו ממצרים לישראל.
"לא ייתכן שמדינת ישראל תטען שהגמל המצרי מסוכן ונושא מחלות קטלניות בלי שיש לה הוכחה. הכל מבוסס על השערות שאין להן אחיזה במציאות", טוענת אלטמן, שנועצה עם מומחים באבו דאבי, מצרים, סוריה ולוב. "אם המדינה לא רוצה להקים תחנות הסגר לגמלים שתואיל להחזירם למצרים ולא לרצוח אותם".
אוריאל אולמן, מומחה לגמלים, לא מאמין שהם מהווים סיכון מיוחד לבריאות בעלי החיים והציבור בישראל. מדינת ישראל, הוא טוען בתצהיר, ממילא מאפשרת לעדרי הגמלים לרעות בסמוך לגבול, כך שלא ייתכן שהיא מניחה שהם מהווים סיכון מיוחד.
במשרד החקלאות, כאמור, לא מתרגשים מהמאבק של העמותה. לדברי בכיר מאוד במשרד לא ניתן לגרש את הגמלים המצריים בחזרה לארצם, בגלל שהדבר עלול לגרום לתקרית דיפלומטית עם שלטון מובארק: המצרים לא בהכרח ישמחו לקבל לשטחם גמלים שמקורם לא ברור, ועלולים להיות חולים. "אם נתחיל לגרש את הגמלים המסתננים למצרים, תהיה מלחמת עולם", טוען בכיר, "זה יגרום לתקרית דיפלומטית, ולכן אנחנו בלית ברירה נאלצים לחסל אותם, בין השאר מתוך נקודת מוצא שהם נושאים בגופם מחלות שיש בהן לסכן חיי אדם".
פרקליטות מחוז הדרום, בשם משרד החקלאות, דרשה לדחות את צו המניעה של העמותה וצירפה לדרישתה תצהיר של וטרינר מחוז הדרום במשרד החקלאות, ד"ר אליס גרוס. בתצהיר טוען גרוס שמדיניות משרד החקלאות היא להמית את הגמלים בגלל החשש שהם נושאים בגופם מחלות קטלניות כגון שחפת וקדחת. מכיוון שלא ניתן לבצע בהם בדיקות דם, גם הכנסתם לתחנת הסגר לא תועיל.
"אין אפשרות מעשית להורות על השמתם של הגמלים בהסגר לתקופה סבירה, שתוכל לשמש כמדד הערכה מקצועי לתחלואת הגמלים. יש מחלות שגם תקופת הסגר ממושכת ביותר לא תאבחן אותן למרות שהגמל נושא את המחלה, כגון שחפת, שהדרך היחידה לאבחן אותה בגמלים היא בניתוח שלאחר המוות", טוען ד"ר גרוס בתצהירו. לדבריו, מכיוון שלא ניתן לבדוק את עברם הרפואי של הגמלים, אין מנוס מלהרוג אותם.
בצעד תקדימי החליט שופט בית משפט השלום בבאר שבע, ישראל אקסלרד, להורות למשרד החקלאות שלא להרוג את הגמלים עד לדיון מקיף יותר בסוגיה. אלא שימים מספר אחרי שהתקבלה החלטתו נעלמו הגמלים שהיו תחת פיקוח משרד החקלאות מהמקום בו הוחזקו. "מוזר ששני גמלים שהיו תחת פיקוח משרד החקלאות נעלמים ביום הדיון", תהה עו"ד רוטברט, היועץ המשפטי של "תנו לחיות לחיות".
עו"ד אלון דפנה, מטעם פרקליטות מחוז הדרום, הודה בבית המשפט שהגמלים נעלמו, ואולי נגנבו, ואין לו מושג איך. בכל מקרה, טען בדיון, לבית המשפט אין סמכות לדון בבקשת העמותה. השופט אקסלרד לא קיבל את דבריו וקבע שחל איסור לחסל את שני הגמלים שנעלמו, במידה שיימצאו. בסוגייה המורכבת יותר, הבטיח, ידון בית המשפט בחודשים הקרובים.
בעמותת "תנו לחיות לחיות" לא מחכים לאף אחד, ושוקלים לשגר עשרות פעילים לאזור הגבול, כדי להבריח גמלים חזרה לסיני ולהציל את חייהם. הגמל המצרי מחכה, אם כך, להכרעת בית הדין בעניינו. אלא שנדמה שאנחנו והגמלים מצויים במלכוד, וכל החלטה שתתקבל עלולה להיגמר בבג"ץ ולהוביל לתקרית דיפלומטית בין ישראל למצרים.
דוברת משרד החקלאות ופיתוח הכפר, דפנה יוריסטה מסרה: "השירותים הווטרינריים במשרד אמונים על הגנת בריאות הציבור ובעלי החיים מפני מחלות. במסגרת זו אחראי המשרד על איסוף הגמלים העוברים את הגבול ממצרים, בשל החשש להעברת מחלות, אשר אינן קיימות בארץ ומהוות סיכון בריאותי עד כדי מוות. גמלים רבים נושאים עמם את מחלת'קדחת השבר האפריקאי', שגורמת לעיוורון ואף למוות בבני אדם. המחלות אותן עלולים הגמלים לשאת הן במקרים רבים מחלות שאין להן כל סממן חיצוני. כך שגם אם הגמלים יוחזקו בהסגר תקופה ממושכת עדיין יש סכנה ממשית בהפצת המחלות כאשר ישוחררו.
"מרגע שעוברים גמלים או בעלי חיים אחרים את הגבול ממדינות המקיפות אותנו, אין באפשרותנו להעביר אותם בחזרה למדינת המוצא, היות שלא ניתן להוכיח שבעל החיים שהגיע כשהוא אינו מסומן אכן שייך למדינה זו או אחרת. מסיבות אלו, ההחלטה להמית גמלים הנכנסים לישראל מגבול מצרים היא הכרחית. באמצעותה מגן משרד החקלאות על בריאות הציבור ובעלי החיים כאשר ערך חיי האדם עומד לנגד עיניו בראש ובראשונה".
נא להמתין לטעינת התגובות
