מפת האיומים החדשה: חיזבאללה עולה דרגה
השקט היחסי בשטחים ובגבול הצפוני מתעתע. חרף הניצחון הזמני על הטרור, חיזבאללה וחמאס מנצלים את הזמן כדי להתחמש מחדש. שטח צבאי
במערכת הביטחון חשבו שאוסמה בן-לאדן וחקייניו יערימו קשיים על קהילת המודיעין בישראל ויצליחו לשחזר את ההצלחה שנחלו בפיגועי ה-11 בספטמבר בארה"ב, אך לא כך הם פני הדברים.
לעת עתה שורר שקט לאורך גדר המערכת בגבול הצפון, וכך גם בגבול עזה, אך מאחר שבאופן טבעי מנסים ארגוני הטרור לשמור על גבול חם כדי להתיש את הצד השני, כך נוהג חמאס, אירועי ירי לעבר צוותים העוסקים בעבודות הנדסיות לאורך הגדר עם הרצועה הם דבר בשגרה.
בגדה המערבית המציאות שונה. מצד אחד, כוחות צה"ל מבצעים מעצרים מדי לילה ומכסחים את הדשא שלב אחרי שלב, ומצד שני מנגנוני הביטחון הפלסטיניים חודרים למקומות שאליהם צה"ל אינו מגיע, ועושים זאת בעוצמה רבה, לעתים אף ללא פרופורציות, מתוך ניסיון להרתיע את חמאס.
קצין בכיר בצה"ל קובע כי ארגוני הטרור בגדה המערבית הובסו, אם כי מדובר בניצחון זמני ומקומי בלבד. מה שבטוח, בפועל מדובר בתקופה רעה לארגוני הטרור. הם אינם מצליחים להוציא לפועל פיגועים איכותיים. יש שקט יחסי בעזה, גם בגדה המערבית ובלבנון. במטכ"ל מסבירים את השקט הזה בהרתעה שלדבריהם יצר צה"ל במלחמת לבנון השנייה ובמבצע עופרת יצוקה.
שלוש שנים אחרי מלחמת לבנון השנייה, מערכת הגיוס של חיזבאללה אינה מפסיקה לפעול, אך טרם השלימה את החוסרים בשורותיה. בניגוד לאנשי חיזבאללה שניהלו את מלחמת המוחות מול צה"ל בדרום לבנון, בעת בקדמה לנסיגה, המגויסים החדשים של נסראללה חסרי ניסיון מבצעי של ממש.
מאות אלפי פליטים שאיבדו את ביתם במתקפה הישראלית על לבנון טרם שיקמו את חייהם. ההרס הרב
בפועל, לאחר חיסולו של מורנייה, חיזבאללה נותר ללא רמטכ"ל. אנשי הארגון עדיין עסוקים בחיפוש אלטרנטיבות למנהיגם הצבאי המת, וארגון צבאי, כידוע, אינו יכול להתנהל כראוי ללא מפקד, שלא רק דחף ויזם, אלא גם רקם מזימות ברמה בינלאומית.
ומה השתנה בצד הישראלי? אמצעי הלחימה של צה"ל הפכו למדויקים יותר. כשיידרש הצבא לפעול שוב, הוא יעשה זאת במסה קריטית שתבהיל את הצד השני. במבצע עופרת יצוקה נטשו חוליות שלמות של לוחמי חמאס את העמדות שעליהם הופקדו ונמלטו למרכזי הערים. המתקפה הבאה תהיה חזקה וממוקדת יותר, אומרים בצה"ל.
המודיעין כיום הוא הרבה יותר נקודתי ואיכותי. ראש אגף המודיעין, האלוף עמוס ידלין, ביצע חריש בתחום המודיעין, ערך באגף רה-ארגון והטמיע את מסקנות המלחמה כדי שהמודיעין יהיה ממוקד וכדי שהמידע האיכותי יגיע עד אחרון הלוחמים. במערכה הבאה מפקדי המחלקות לא יילחמו עם מפות שצולמו שנים קודם לכן.
המשימה שהציב לעצמו ידלין היא משימה מורכבת. באופן מעשי, המצב בשטח השתנה. בעבר היה נדרש צה"ל לאתר את מיקומה של דיביזיה מצרית ולברר להיכן היא נעה. כיום, כוחות צה"ל צריכים לאתר את המשגר הבודד שמסתתר מאחורי בית ספר או בלב פרדס סבוך.
גם משמעותו של התמרון כתגובה אגרסיבית לכל התפתחות שתאיים על מדינת ישראל השתנתה. בעבר דרש הדרג המדיני מצה"ל לכבוש טריטוריה כדי לנכס למדינה נכסים.
כיום הטריטוריה היא אמצעי, ולא מטרה. בדרך להשגת היעדים נדרשים בצה"ל לאתר מטרות בזמן אמת, ולדאוג לאוכלוסייה בעורף, שנקלעה בעל כורחה לשדה קרב המשולב במגוון של איומים. המענה המיידי לכך היא ההתרעה באמצעות צופרים ושימוש בכלי תקשורת.
שלוש שנים אחרי מלחמת לבנון השנייה, יש לזכור שללא לגיטימיות בינלאומית יהיה מאוד קשה להצדיק יציאה למלחמה. צריך לבנות את הלגיטימיות בכל עת, גם בשגרה, ולתחזק אותה. אף אחד לא יודע מה יוליד יום. חיזבאללה פועל ברמת מידור גבוהה ביותר, וכך גם חמאס. ההפתעות עוד בדרך, ולאף אחד אין שליטה על כך. גם לא לטרור.
נא להמתין לטעינת התגובות
