162,979 מול 1: השיתופיות בברצלונה ניצחה את הקפיטליזם של מנצ'סטר
ברצלונה ומנצ'סטר יונייטד אולי משחקות שתיהן כדורגל, אך מאחוריהן ניצבים מועדונים שמתנהלים בצורה הפוכה לחלוטין. השדים האדומים הם חברה כלכלית פרטית, שעד לפני ארבע שנים עוד נסחרה בבורסה. אלופת אירופה, מנגד, שייכת ל-162,979 חברים שמשלמים 116 יורו לשנה ומשתתפים בבחירת נשיא המועדון
מנצ'סטר יונייטד כבר אינה מועדון ספורט, אלא חברה כלכלית פרטית, שהכניסה (לפני תשלומי המס) כ-160 מיליון דולר בשנה האחרונה. בשנת 1990 הפך המועדון לחברה הנסחרת בבורסה. איש העסקים היהודי-אמריקני מלקולם גלייזר, הבעלים הנוכחי, החל ברכישת מניות הקבוצה בשנת 2003, והשלים את ההשתלטות עליה באביב 2005, כשהוא מוחק אותה מהבורסה. עסקת ההשתלטות הייתה ממונפת מאוד, כאשר 1.4 מתוך 1.5 מיליארד הדולרים נלקחו כהלוואה, שתמורתה מושכנו כל נכסי המועדון, כולל האצטדיון וחוזי השחקנים. באופן זה, רוב תשלום הרכישה אמור להיות ממומן בסופו של דבר מרווחי המועדון.
חלק מאוהדי הקבוצה, שחששו שהמאמצים למקסם את הרווחיות יבואו על חשבון ההשקעה בקבוצה ויפגעו בקשר שלה עם הקהילה המקומית, הקימו את Football Club United of Manchester. מדובר במועדון כדורגל בבעלות האוהדים ובניהול דמוקרטי, שאמור לייצג את רוח המועדון האמיתית של מנצ'סטר יונייטד ואמור לפעול גם לצמצום המסחור הגובר של ענף הכדורגל, הנובע בעיקר מן השליטה שיש לחברות הטלוויזיה על קביעת מועדי המשחקים.
לאוהדי היונייטד היה ממי ללמוד. אוהדי קבוצת ווימבלדון הקימו מועדון כזה בשנת 2002, בעקבות ההחלטה חסרת התקדים של הנהלת המועדון שלהם "להעביר אותו דירה" מלונדון לעיירה מילטון קיינס, במרחק של כמעט 100 ק"מ. אבל ישנה גם דוגמה בולטת יותר.
ברצלונה היא, ביחד עם ריאל מדריד, אחד משני מועדוני הספורט הגדולים בספרד. בנוסף לקבוצות הכדורגל והכדורסל הידועות שלה, היא מפעילה קבוצת משנה, קבוצות מקצועניות בכדוריד, הוקי גלגליות וכדורגל באולמות, וכן שמונה קבוצות חובבים בתחומים שונים, החל מבייסבול ואתלטיקה, ועד כדורסל נכים.
אך ברצלונה אינה מועדון ספורט מקצועני רגיל. המועדון נמצא בבעלותם של 162,979 חברים וחברות, שמשלמים דמי חברות שנתיים של 116 יורו. בתמורה לכך, הם מקבלים הנחות והטבות ברכישת כרטיסים, אבל גם את הזכות לבחור ולהבחר להנהלת הקבוצה. פעם בארבע שנים הם בוחרים את נשיא המועדון.
הקבוצה צפויה להכניס השנה רווח נקי של כ-15 מיליון יורו. בניגוד למנצ'סטר יונייטד, ברצלונה לא תשלם דיווידנד ל"משקיעים" בה. חברי המועדון, שהם גם בעליו, יודעים שהכנסות המועדון ישמשו להשקעה חוזרת בהצלחת קבוצות הספורט שלו. אכן, כמאמר הסיסמה של הקבוצה: Més
הבדל נוסף בין שתי הקבוצות נוגע לשאלת הפרסום על חולצות השחקנים, שמהווה אחד ממקורות המימון העיקריים של קבוצות הכדורגל המקצועניות. על החולצה של היונייטד מתנוסס הלוגו הגדול של חברת AIG ששילמה בעבורו 26.6 מיליון דולר לעונה, וכבר הודיעה שלא תחדש את החוזה כשיפוג במאי 2010, לאור הקשיים הפיננסיים אליהם נקלעה.
מנגד, ברצלונה נמנעה לאורך שנים מפרסום בחזית החולצה שלה, עד שהחליטה בשנת 2006 להוסיף לחולצה את הסמל של Unicef, סוכנות האו"ם למען ילדים, והתחייבה לתרום לה 0.7 אחוז מתקציב המועדון.
מאז שהוקמה בשנת 1899 על ידי השוויצרי האנס גאמפר, בשיתוף פעולה עם אנגלים וקטלאנים, מייצגת קבוצת הכדורגל של ברצלונה זהות המשלבת מרכיבים של קטלאניות ושל בינלאומיות. הקבוצה הפכה לשגרירה הידועה ביותר של מחוז קטלוניה, ששאף לאורך השנים לשמור על אלמנטים של זהות עצמאית בתוך ספרד או בנפרד ממנה.
בזמן מלחמת האזרחים העיר ברצלונה היתה מעוז של הדמוקרטים. נשיא הקבוצה נרצח בראשית המלחמה, ובשנות ה-40' וראשית שנות ה-50', נוהלה הקבוצה על ידי נשיא שמינה השלטון הפאשיסטי של פראנקו. תקופה זו תרמה רבות להיווצרות יריבות עזה מאוד, הנמשכת עד היום, בין ברצלונה לבין ריאל מדריד, הקבוצה שנתמכה על ידי השלטון הפאשיסטי. בתקופה זו נעשה ניסיון לדכא כל סממן של זהות קטלאנית, ונאסר השימוש בשפה ובדגל. יציעי האצטדיון הביתי של ברצלונה הפכו אז למקום היחיד בו ניתן היה, בחסות האנונימיות של ההמונים, לעשות שימוש פומבי בסממנים אלה. כך הפכה הקבוצה למייצגת האחרונה של הזהות הקטלאנית.
מצב דברים זה נמשך גם בספרד החופשית של היום. הקבוצה ממשיכה להקפיד על שימוש בשפה הקטלאנית בכל פרסומיה הרשמיים, סרט הקפטן מעוצב בצבעי הדגל הקטלאני והמועדון הביע תמיכה פומבית בשאיפות להרחיב את סמכויות האוטונומיה של המחוז. המועדון אף זכה בפרס הגבוה ביותר שמעניקה ממשלת קטלוניה, והוא תומך בפעילותה של נבחרת קטלוניה. במישור הבינלאומי מתבטאת סיסמת המועדון במעורבות מוגברת בפעילויות חברתיות שונות להגברת הסולידריות, באמצעות תרומה לסוכנויות האו"ם, קידום משחקי ראווה למען השלום ותמיכה במדינות מתפתחות.
למרות הזהות הקטלאנית החזקה, לא התקיימה בקבוצה התנגדות לשיתוף שחקנים ספרדים, ולמעשה במשך שנים רבות התבססה הקבוצה על שחקנים רבים ודומיננטיים שאינם קטלאנים. דבר זה אינו מובן מאליו: אתלטיקו בילבאו, המועדון הבאסקי הבכיר, נמנע מלקבל לשורותיו שחקנים זרים ואף ספרדים.
ברצלונה נהנתה גם מתזמון טוב: בתחילת שנות ה-90, בעת שעליית הטלוויזיה המסחרית ושידורי הלווין הזרימו לענף הכדורגל סכומי כסף עצומים, שאיפשרו לו חשיפה עולמית נרחבת, הציגה ברצלונה את "קבוצת החלומות שלה": באימונו של כוכב העבר ההולנדי יוהן קרוייף, זכתה הקבוצה בארבע אליפויות ספרד רצופות וכן באליפות אירופה הראשונה של המועדון. תקופה זו היא שהפכה את ברצלונה באופן סופי למועדון על, עם קהל אוהדים גדול בכל העולם, והכנסות גבוהות שמאפשרות לו להתמודד ברמה הגבוהה ביותר.
אחד החששות הגדולים של אוהדי מנצ'סטר יונייטד היה מפני העברת המועדון, שצמח בעיר תעשייתית באנגליה, לידיו של משקיע זר מארה"ב, שזר לתרבות הבריטית ובפרט לתרבות הכדורגל. מן הבחינה זו, מצבה של ברצלונה בטוח: היא מקפידה לשמור על שילוב של שחקנים ספרדים וקטלאניים במועדון, כשהאחרונים זוכים לרוב לאהדה גבוהה במיוחד והופכים לסמלי המועדון.
אמנם שלישיית החלוצים הפנטסטית של ברצלונה הורכבה השנה מצרפתי, קמרוני וארגנטיני (הנרי, אטו ומסי, שכבשו לבדם 72 שערי ליגה - רק שתי קבוצות בליגה כבשו יותר שערים מהם!), אבל צמד "המוחות" שניהלו את הקבוצה במרכז המגרש היו צ'אבי הקטלאני ואינייסטה הספרדי, שניהם משחקים בקבוצות הכדורגל של ברצלונה מילדות. קפטן הקבוצה הוא הקטלאני קרלוס פויול, שהצטרף לקבוצת הנוער של ברצלונה.
את התמונה סוגר הקטלאני ז'וזף (פפ) גוארדיולה, מאמן הקבוצה: הוא נולד בפרבר של ברצלונה ושימש כקפטן ב"קבוצת החלומות" של תחילת שנות ה 90. את קריירת האימון שלו התחיל בשנה בעברה בקבוצת המילואים של המועדון, אותה העלה ליגה. העונה, בעונתו הראשונה כמאמן ראשי, ולאחר מספר עונות שבהן כשלה הקבוצה בהשגת מטרותיה, הוליך גווארדיולה את הקבוצה לעונת שיא, בה זכתה באליפות ספרד, בגביע הספרדי ובליגת האלופות, תוך הצגת כדורגל התקפי נפלא ובלתי-נשכח.
אבשלום בן-צבי הוא חבר קבוצות הבחירה של המחנות העולים ואוהד כדורגל. המאמר פורסם במקור בכתב העת "חברה", שיוצא באחריות ארגון יסו"ד - ישראל סוציאל-דמוקרטית
נא להמתין לטעינת התגובות
