ראשי » חדשות » חדשות בארץ » בארץגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

תיעוד נדיר של מנחם בגין – תמורת וודקה

ניצול שואה שביקר בעיירת הולדתו בפולין קיבל הצעה מפתיעה: תמונות נדירות של תנועת בית"ר ושל מנחם בגין – תמורת וודקה ו-10 דולר

תמונות נדירות של מנחם בגין הצעיר מבקר במעוז הבית"רי בעיירה האוקראינית-פולנית אוסטרא, שנים ספורות לפני שמרבית אוכלוסייתה היהודית הושמדה בשואה, הגיעו השבוע למרכז למורשת בגין בירושלים. זאת לאחר שנקנו מקצין לשעבר במשטרה החשאית הסובייטית בעבור 10 דולר ובקבוק וודקה אחד בלבד.

"עד כה היו לנו מהתקופה הזו שלוש תמונות בלבד של בגין, ומעט מאוד מידע על הפעילות הבית"רית באיזור", מספר משה פוקסמן, סגן יו"ר המרכז. "אפילו לא ידענו שהמעוז הבית"רי באוסטרא היה כזה חזק ומוכר. רוב התיעוד של תנועת בית"ר מאותה תקופה, תמונות, עיתונים ומכתבים, אבד כמעט כולו במהלך המלחמה. גילוי התמונות החדשות לוקח אותנו צעד גדול קדימה בהבנת התקופה ובשימור שלה. רואים בהן את מדי בית"ר ואת בגין הצעיר יחד עם נציבים נוספים של התנועה בפולין".

בגין , מזכיר פוקסמן, היה בשנות השלושים של המאה שעברה אחד מקציני הנציבות של בית"ר בפולין. לפני פרוץ המלחמה עזב לווילנה, שם נעצר על ידי הסובייטים בגין פעילות ציונית. עם שחרורו התגייס לצבא הפולני שלחם נגד הגרמנים, השתחרר והתגייס לאצ"ל.

"בגין היה מבעיר אותנו"

יליד העיירה אוסטרא בה צולמו התמונות, יהודה ברונשטיין, בן 90, זוכר בבירור את ביקוריו התכופים של בגין אצל פעילי בית"ר המקומיים. "הוא הגיע לבקר עוד כסטודנט למשפטים", נזכר ברונשטיין.

ברונשטיין הוסיף: "הקן הבית"רי באוסטרא היה גדול מאד, והמפקדים היו ברמה אינטלקטואלית גבוהה. הם לימדו אותנו עברית, גיאוגרפיה של ארץ ישראל ושירים עבריים. ערב אחד ישבנו עם קציני הנציבות, ובהם בגין, ושרנו בקולי קולות: 'שתי גדות לירדן, זו שלנו, זו גם כן'. בגין היה מגיע למסדרים, ואנחנו היינו עומדים עם המדים החומים והעניבה השחורה. הוא היה ילד רזה עם יד ארוכה ואצבע עוד יותר ארוכה, איתה היה מצביע. כשהוא נאם, הוא היה מבעיר אותנו באש"
.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט ברונשטיין ליערות, שם לחם לצד הפרטיזנים. הוריו נרצחו באחד מאירועי הטבח ההמוניים. אחרי המלחמה הוא עלה לישראל. התפנית הגיע ב-1996, כשיצא עם כמה מחבריו לביקור מולדת באוסטרא. "לא זיהינו את המקום. את הרחוב שגרנו בו 'הורידו' ואת בית הכנסת הפכו לבית מלון מזעזע.

ברונשטיין נזכר בהתרגשות ברגע שבו הגיע לקבר ההמונים, אליו הושלכו גופות הוריו ועוד כמה אלפים נוספים מיהודי העיירה. "הקבר לא היה מכוסה כולו, כך שראינו שם עצמות ושרידי אדם. לא יכולנו לעצור את הדמעות. כשחזרנו לארץ ידענו שחייבים לשנות".

ניצולי אוסטרא, ובהם גלינסקי וברונשטיין, החלו לגייס כסף כדי להקים מצבות על קברי האחים סביב העיירה. "כשחזנו להקים את המצבות, ניגש אליי גוי אחד ברחוב ושאל אם קוראים לי גלינסקי", משחזר גלינסקי. "עניתי בחיוב, והוא סיפר שלמדנו יחד בבית ספר עממי. הודיתי שאני לא זוכר אותו, והוא אמר שיש לו תמונות בשבילי".

אוצר יהודי לאומי

במפגש למחרת היום התברר כי הישיש הוא קצין לשעבר בנ-ק-וו-ד, המשטרה החשאית הסובייטית, שככל הנראה הציל את התמונות מהשמדה בשנים שכל רכוש היהודים נבזז או נשרף. "הוא הביא המון תמונות ישנות", מספר גלינסקי. "נדהמתי לראות שם שכנים, קרובים וחברים. את תמונות בית"ר העברתי לברונשטיין, הניצול היחיד של התנועה בעיירה. בתמורה קיבל ממני הישיש את מה שביקש - עשרה דולר ובקבוק וודקה".

"מדובר באוצר יהודי לאומי", מבהיר ברונשטיין, שהעביר את התמונות למרכז למורשת בגין. "לא רק בגלל בגין, שהיה איש משכמו ומעלה, אלא גם בגלל העיירה שחשבנו שנעלמה לעד ועכשיו יש לה תיעוד עולם".

את שאר התמונות ניתן לראות כיום במרכז למורשת בגין בירושלים, שיציין ביום חמישי הקרוב עשור לפעילותו. האירוע פתוח לקהל הרחב.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...