בניגוד לכל האינטרסים: הקיבוצים והפרטת הקרקעות

התנועה הקיבוצית החליטה בצורה מוצהרת להתנגד להפרטת הקרקעות, ובכל זאת אנשיה שכבו על הגדר כדי שהרפורמה תעבור בכנסת

אלישע שפירא | 24/8/2009 16:59 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
התנהלות התנועה הקיבוצית בכל הנוגע למדיניות הקרקעות היא כישלון צורב ולא מפתיע. החל מהיוזמה לשלב את פוטנציאל הנדל"ן הקיבוצי בהסדר הקיבוצים, עבור לעתירת "הקשת המזרחית" ("בג"צ הקרקעות"), וכלה בסדרת החלטות בעייתיות של מועצת מקרקעי ישראל, ולאחרונה, הרפורמה להפרטת הקרקעות ולמכירתן - כל אלה הם פרקים עצובים בסאגה הלא גמורה. הפרק האחרון - תרומת תנועות ההתיישבות להפרטה ולמכירה של מקרקעי ישראל - הוא אולי הקשה והמבייש מכולם.

ממשלת נתניהו יזמה והובילה את מהלך החקיקה, שיאפשר הפרטה ומכירה של קרקעות הלאום. מהלך זה מעוגן עמוק עמוק באידיאולוגיה החברתית-כלכלית ה"ניאו-ליברלית" של הימין הישראלי. מפלגת העבודה חתמה על המהלך (ללא דיון) בהסכם הקואליציוני. רק בתמיכתה ובהכשר שנתנו למהלך תנועת המושבים והתנועות הקיבוציות יכול היה הימין להעביר את החוק בכנסת. תנועת המושבים עשתה זאת בגלוי, במוצהר ובהובלת מנהיגיה. מובילי התנועה הקיבוצית עשו זאת בגמגום, בזיגזגים ובניגוד להחלטת מועצת התנועה, אך ברגעים הקובעים גם הם הטילו את משקלם על כפות המאזניים. כך קרה, ששרידי תנועת העבודה - ובהם התנועה הקיבוצית - סיפקו לנתניהו את הסחורה.

עמדתה המוצהרת של התנועה, על פי החלטה שהתקבלה במועצה ללא מתנגדים, היתה התנגדות מוחלטת להפרטה ולמכירה של קרקעות הלאום. בנוסף, החליטה המועצה (על פי הנייר שניסחנו, בארי הולצמן ואנוכי) למנוע קיפוח של הקיבוצים ושל חבריהם, במקרה שהחוק יעבור. נציגינו פעלו בסדר הפוך. הם לחמו למען החוק ולא מנעו את הקיפוח. אנשינו "שכבו על הגדר" כדי להעביר את החוק, ראו מכתבו של ולוולה לחברי הכנסת, המפציר בהם לתמוך בחוק, ואת הופעתו של איציק באדר (מנכ"ל גרנות) בישיבה של סיעת העבודה בכנסת, כדי להפציר בחבריה
לתמוך בחוק. החוק עבר והקיפוח נשאר כשהיה. אמנם נאמר שם באופן בלתי מחייב, שאפשר יהיה להעביר קרקעות לבעלות גם במגזר הכפרי, אך כצפוי, החוק אינו אומר דבר על דמי ההיוון, שהם מקור טענת הקיפוח.

כשירות לקוראים ראוי להסביר: הטענה בדבר הקיפוח מתייחסת ל"דמי ההיוון" הגבוהים, הנדרשים מהקיבוצים שרוצים לשייך את המגרשים ואת הדירות לחבריהם. דמי ההיוון המוגדלים נדרשים בעת שיוך המגרשים בתנאי חכירה לדורות (49 שנים כפול שתיים או שלוש), שהיא תנאי מוקדם לקבלת בעלות. כלומר, רק חברי קיבוץ, שישייך את מגרשיו לחברים, אשר ישלמו דמי היוון מוגדלים כנדרש, כדי לקבל חוזה חכירה לדורות על אותם המגרשים - רק הם יוכלו להעביר את המגרש מתנאי חכירה לדורות לבעלות. אתם הבנתם את זה?

לחברי הקיבוצים, כמו לכל אזרחי ישראל, די בחוזה חכירה לדורות בתנאי היוון הוגנים. אין להם כל צורך בבעלות על חלקת המגורים. בנוסף, חלוקת המשבצת לחלקת מגורים נפרדת מהשטחים החקלאיים עשויה לערער בטווח הארוך את אחיזתנו במשבצת הקרקעית הכוללת. לכן, המליצה ועדת הקרקעות של התנועה (בנייר נוסף שהוגש גם הוא למועצת התנועה) להעדיף שיוך חוזי פנימי על פני שיוך מלא המחייב הפרדה (פרצלציה) ותשלום דמי היוון גבוהים. מובילי התנועה מודעים לכל הנאמר כאן, ולמרות זאת הם טוענים להישג: "כללו גם אותנו בחוק", הם חוזרים ואומרים.

כך קרה, שלמען אזכור לא מחייב בחוק רע, שאין בו כל התחייבות לשינוי דמי ההיוון ולביטול הקיפוח של הקיבוצים, והוא אף עשוי להחליש את מעמדנו במשבצת הקרקעית הכוללת ולהביא למסחור לא מבוקר של אדמות הקיבוצים, פעלו נציגינו בניגוד לעמדת התנועה, בניגוד לאינטרס ההתיישבותי הכולל, בניגוד לאינטרס הציוני ובניגוד למטרות החברתיות של תנועת העבודה.
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

צילום: .

nrg מעריב מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

עוד ב''חברה''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים