צריך מערכת חינוך ציבורית
סירובם של בתי ספר בפתח תקווה לקבל תלמידים ממוצא אתיופי ממחישה שבישראל נוצרה מערכת חינוך מקבילה שהיא בעצם פרטית אבל שתקציבה ברובו הוא ציבורי. כאלו הם גם רוב בתי הספר הייחודיים למיניהם. יש למנוע קיומן של מסגרות חינוך מפלות
"לא נוותר לבתי הספר הגזעניים בפתח תקווה", אמר בתגובה מנכ"ל משרד החינוך, שמשון שושני. דברים כדרבנות אבל בואו נראה אם יבואו מעשים כמו קנסות ובכלל שלילת רישיון מהמקומות הגזעניים הללו. די, נמאס לראות את מערכת החינוך הופכת לעוד מקום בחברה הישראלית בו נקבע גורלו של תלמיד וגורלה של תלמידה על פי יכולתם הכלכלית של ההורים, צבע עורם, מוצאם ולאומיותם.
צריך לזכור שאותו מנכ"ל של משרד החינוך היה אחראי להקמת בתי הספר הייחודיים בתל אביב. למשל, בית הספר לטבע שבו כדרך שבשגרה נשלחים תלמידים למכון קרני כדי לעבור מבחני התאמה. גם זאת בניגוד לעמדת משרד החינוך, הגורסת שאין לערוך מבחני מיון לתלמידים בבתי הספר היסודיים. אבל למה זה צריך לעניין את אותם בתי ספר מיוחדים לילדים מיוחדים שבמקרה יש להוריהם כסף?
בחוזר מנכ"ל משרד החינוך מ-2003, הנוגע לבתי הספר הייחודיים, נכתב: "...כלומר התלמידים יתקבלו אליו בתהליך המבטיח כי לא ייווצר מצב של סגרגציה חברתית מסוג כלשהו, ויהיה שוויון בסיכוי להתקבל אליו וללמוד בו. כאשר יש עודף של ביקוש על היצע, על בית הספר לתת עדיפות לילדים מקבוצות
של מצוקה. יש להביא תכניות ברורות לגבי ממדים אלה". ממש מה שעושים בתי הספר הללו.
בפסק דין, שאושר על ידי בית המשפט העליון במאי 2008 (עע"ד 8280/07), קבע בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע כי אף שבית הספר לאומנויות באשקלון שלח ילדים למבחני מיון אין לשנות את החלטה שלא לקבל ילד לבית הספר כדי לא לפגוע באלו שכבר התקבלו. גם אם משרד החינוך אוסר מבחני מיון וגם אם ההורים תובעים - עדיין בית המשפט משתמש בדרך המילוט הקלאסית שלו וקובע שהאשמה על התובעים שלא תבעו בזמן, ולכן אין בעצם מה לעשות.
דרך אחרת לסינון תלמידות ותלמידים לא רצויים נעשית בבתי הספר הדמוקרטיים, שם אין מבחנים אבל אין מספיק משאבים כדי לתת מלגות לאלו שאין להם כסף. במסגרת בתי הספר החרדיים עושים זאת באמצעות טענה של חוסר התאמה דתית, ולכן בנות מזרחיות מופרדות פיזית מהבנות האשכנזיות.
מערכת החינוך הישראלית יצרה מסגרות מופרדות על פי כל מימד חברתי-כלכלי אפשרי. הדרך היחידה להתמודד עם זה היא פשוט לא לאפשר קיומן של מסגרות מפלות, ולא אכפת לי אם יקראו לזה בתי ספר ייחודיים או בתי ספר מוכרים ולא רשמיים, ולא אכפת לי עם זה נעשה על בסיס מין, גזע, לאום או מצב כלכלי. בלי שהרוב ירגיש נוצרה פה מערכת ציבורית פרטית שפוגעת ברבים מידי והגיע הזמן להפסיק את נשף המסכות הזה. אבל בשביל זה לא מספיקות מילים צריך גם מעשים.
המאמר פורסם במקור באתר העוקץ
נא להמתין לטעינת התגובות
