מותו של טופז: הקהל קיבל את שלו

כמו אדיפוס וקריאון אלפי שנים לפניו, דמותו הטראגית של דודו טופז סיפקה לצופים מחזה על פי כללי הפואטיקה של אריסטו

שולמית אלמוג | 23/8/2009 11:37 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מימזיס הוא מעשה של חיקוי המציאות בעזרת הספרות או האמנות. כפי שלימד אותנו אריסטו, הטרגדיה היא "חיקוי של מעשים מעוררי חרדה ומעוררי חמלה" (אריסטו, "פואטיקה", הוצאת הקיבוץ המאוחד, בתירגומה של שרה הלפרין). סיפור חייו של דודו טופז יוצר מימזיס שכיוונו הפוך: חיים ומוות המחקים את הספרות, ומתנהלים כמעט במדוייק בהתאם למתווה הפואטי של טרגדיה יוונית.

הטרגדיה הקלאסית מגוללת מהפך: ממעמד רם והצלחה, לעבר אסון נורא. מהפך כזה עובר על הגיבור הטרגי, שבדרך כלל מביא על עצמו את נפילתו דרך בחירותיו האסוניות.

גיבור טרגי הוא אדם שהגורל בירך בכוח, בכישרון או בהצלחה יוצאת דופן, עד ששמו נישא בפי כול. פעולה שגויה שתוצאותיה הרות גורל מוליכה לעבר מפלתו ואובדנו. כך, למשל, ביצירתו של סופוקלס, אדיפוס וקריאון, שני מלכים שפעולות שגויות שבחרו בהם הובילו אותם לעבר נפילות כואבות.

הפעולה השגויה בטרגדיה נקשרת בדרך כלל לחטא ההיבריס (יוהרה או גאווה) המיוחס לגיבור הטרגי. היום המשמעות הרווחת של המונח היבריס היא גבהות לב או יהירות מופרזת, המעוררים אנטגוניזם נגד הלוקה בהם. אולם במקורו היווני הקדום ציין המו ?נח היבריס פשעים של ממש, ובין היתר עבירות של תקיפה ואלימות נגד הזולת.

הפעולה הגורלית המפילה את הגיבור הטרגי מתרחשת לא משום שהוא אדם מושחת מיסודו או פושע מועד. מפלתו של אדם כזה הייתה נתפסת כמובנת מאליה ומשמחת, ולא היה בה כדי לעורר בקרב הנחשפים לה חרדה וחמלה כשם שמעוררת מפלתו של הגיבור הטרגי.

הטעות הגורלית

הגיבור הטרגי נופל משום שהוא אנושי, ומועד לטעות ככל אדם. דמותו מורכבת. הוא לוקה בחולשות האנוש למרות מעמדו הרם או ההצלחה והפירסום שזכה להם. מפלתו מתרחשת בשל חולשת אופי, טעות גסה בשיקול דעת, והפרה בוטה מנורמות ידועות של חוק ושל מוסר.

עונשה של הטעות הולם את מעמדו של הטועה. הוא עוצר נשימה. הטעות הגורלית גוררת שורת התרחשויות, שבסופן מפלתו הבלתי נמנעת של הגיבור. וככל שמעמדו של הגיבור הטרגי רם יותר, מתגברים ועולים החרדה והחמלה שמעוררת נפילתו, ומתעצם הקתארזיס, שהוא התגובה הרגשית אותה חווים העדים לנפילה.

הקתארזיס הוא הזיכוך שהקהל הצופה בטרגדיה בתיאטרון זוכה לו כגמול על האימה שחווה. זהו האמצעי שדרכו מתיכים הצופים את משמעות הטרגדיה שהוצגה בפניהם אל תוך

חווית החיים האישית שלהם, ויוצאים מטוהרים ומחוזקים, מצוידים בתובנה שתשרת אותם באופן כלשהו בהמשך חייהם.
דודו טופז ודאי לא חשב על הקתארזיס שיעניק לקהל הצופים באמצעות בחירתו במוות, אבל הבחירה הזו הפכה אותו מנאשם נלעג ומבוזה לגיבור טראגי, למי שהצליח לייצר אפקט דמוי קאתארזיס, בעל כוח לגעת בקהל צופים עכשווי, ביקורתי, ציני ושבע.

מתוך הבור העמוק שחצב דודו טופז במו ידיו, הגיע הבדרן לשעבר אל פסגת היכולת לרגש. קשה לדעת כמה זמן יארך הקתארזיס הזה, מה יהיה היקף המעגלים שייצור סביבו, ואיזה רישום יהיה לו בעתיד על דמותו של טופז עצמו ועל נושאים אחרים שהפרשה מעוררת. אולם כרגע עוצמתו ניכרת מאד. את מעמדו כגיבור טראגי וכיצרן קתארזיס כבש דודו טופז באמצעות מותו.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

שולמית אלמוג

צילום:

פרופ' אלמוג היא חברת סגל הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה

לכל הטורים של שולמית אלמוג

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים