חברו של טופז: הוא האמין שיחזור לבמה
בתחילת השבוע נפגש יואל ריפל עם הבדרן בתאו. "על המאזניים נמצאים המחילה מצד אחד ומהצד השני חיי", אמר לו. בסופ"ש התאבד

"הוא אמר שמי שבחוץ לא יכול להבין את מה שהוא עובר. שאלתי אותו מה הוא עושה פה כל היום, והוא ענה שיש לו לוח בו הוא מוחק כל שעה שעוברת", מספר החבר הוותיק. "יותר מכל, הוא ביקש שלפני יום כיפור תהיה לו מחילה. שיסלחו לו".
הוא האמין שזה אפשרי?
"כמובן בשיקול הגיוני, שכלתני, הדבר בלתי אפשרי, אבל מבחינת דודו, האיש שבמשך 24 שעות ביממה מתבשל במיץ של עצמו, דבר כזה נראה חלום שניתן להגשים אותו. בשלב מסוים הוא ביקש להישאר איתי לבד וברוריה יצאה מהחדר. ואז הוא קם, הוריד את החולצה ואמר לי, 'אתה לא מבין יואל, הורדתי שמונה ק"ג במשך חודש. אני לא ישן, לא אוכל'. לדעתי הוא התייסר, ויותר מכל ראיתי שהוא לא יכול להתגבר על הבושה".
הוא רמז באיזה אופן שהוא עומד לשים קץ לחייו?
"הוא אמר 'על כפות המאזניים נמצאים המחילה מצד אחד ומהצד השני, חיי'. הוא אמר 'חיי תלויים במחילה שביקשתי'. זה מעבר לכפרה, הוא רצה היטהרות. הוא ראה בזיכוי מאלו שהוא פגע בהם סוג של היטהרות עצמית. זה עמד בראש סולם העדיפויות אצלו".
הוא אמר משהו על ילדיו?
"לפי דעתי ילדיו עשו כל מאמץ לבקר אותו. הוא מאוד התגאה בזה שילדיו באים אליו ועומדים לצדו. גם על האמהות של ילדיו היו לו מילים טובות".
טופז וריפל הכירו ב-1973. "הכרתי את אבא שלו, שהיה שחקן גדול, ואני זוכר שאבא שלו אמר לו 'תחתים אותו לכל החיים'. הוא צדק. אני חתום יצירתית ולא פורמלית עם דודו כל החיים. כל מה שהוא עשה מבחינה יצירתית; בכל מה שהוא יצר או הופיע במהלך השנים, תמיד הייתי לצדו".
בין היתר כתב ריפל מערכונים בתוכניות כמו "פליטת פה", "בלי חשבון", "צורה לנו", וליווה אותו בכתיבה במרבית תוכניות הטלוויזיה אותן הוביל. עם היוודע דבר מותו של הבדרן, לאחר ששם קץ לחייו בתא המעצר אתמול בבוקר, פנה עו"ד ריפל אל תיבת המכתבים שקיבל במשך השנים מטופז.
"זה יום אבל עבורי", אמר , "לקח לי זמן להתאושש. זה יום אבל על אובדן דברים יפים, על אובדן זיכרונות מתוקים. אי אפשר ביום כזה לא להימלט לנוסטלגיה". מן הערמה שלף מכתב שדודו שלח לו ב-2004. "יואל יקר שלי", כתב טופז, "לרגל 30 שנות נישואים ו-32 שנות חברות". בהמשך שזר את כל שמות המערכונים שכתבו יחד במכתב ארוך וכל כך "טופזי".
"ניסו
זו בטח הייתה גאווה להסתובב לצד הישראלי מספר אחת.
"יותר מגאווה הייתי קורא להרגשה שלי כיף. לא הסתובבנו יחד במסיבות, היינו חברים במקומות האינטימיים. היינו יחד בכתיבה, בארוחות הפרטיות בביתו או בביתי. אני תמיד אומר שאחד בנה את השני בקריירה שלו. הקריירה שלו החלה עם המערכונים שלי, שאני כתבתי ובגלל זה גם פנו אליי יותר.
"לא חשבתי על גאווה, פשוט היה לי כיף להיות איתו, דיברנו באותה שפה והיינו בראש אחד בהמון דברים. רק שהקריירה שלו המריאה לשיאים דמיוניים. היה כיף ליצור איתו. כשמופע התחיל ללכת והמערכונים היו טובים, זה היה סיפוק עצום. כל יוצר רואה ביצירה שלו ילד ולשנינו היו ילדים משותפים רבים".

אחד הדברים המזוהים ביותר עם טופז הוא האהבה העצמית הגדולה. הכרת את זה?
"חייתי עם זה וזה לא הפריע לי. הוא ידע שאני לא כמוהו ועליי הפוזה הזו לא עובדת, ולכן איתי הוא היה פחות נרקיסיסט. לכן החברות נמשכה שנים, כי יכולתי לומר לו את מה שאני חושב, והוא היה איתי אמיתי בלי משחקים של רושם".
ראית אותו פעם משתמש בסמים?
"בשנים האחרונות הקשר בינינו התרופף במקצת והוא התרחק ממני. זה כבר לא היה קשר כמו בעבר. לפני ארבע שנים עוד הספקתי לכתוב לו קצת לתוכנית שהוא העלה ואז ראיתי את הסוכרת שלו. אבל לא ידעתי על הדברים האחרים. לא ראיתי תהליך של נפילה, אם כי ראיתי אותו במשברים גדולים מאוד בעבר".
בשלושה משברים ריפל ליווה את טופז. פעם אחת היה זה ב-1981 בנאום הצ'חצ'חים הזכור, הפעמיים האחרות היו בגלל אישה. "זה היה כשהוא רצה לחיות עם נשים מסוימות ולא הסתייע לו", מספר ריפל. "הוא כאב מאוד את העובדה שעם שתיים מעשרות הנשים בחייו לא יכול היה לחיות. כשהוא היה במשבר הוא לא היה אגרסיבי או תוקפני הוא פשוט בהה. הוא היה פחות מרוכז וכשהוא היה משתף אותי הייתה לו סוג של הקלה. הדיבור אצלו היה משול להרמת מכסה מסיר הלחץ. הוא היה חייב לדבר. הייתי אומר לו, 'דודו, אני לא פסיכולוג, אני שכם".
דווקא מלכות הרייטינג בערוץ 2, לא הייתה לדברי ריפל השיא בדברי ימיו של טופז. "תוכנית היחיד שלו 'פליטת פה' הייתה השיא של חייו", משוכנע מי שכתב יחד עם טופז את מה שנחשב לאחד המופעים המצליחים והמכניסים בתולדות הבמה הישראלית. "פליטת פה הייתה מחילת הציבור שאותו דודו העליב כשאמר 'צ'חצ'חים'.
ההצבעה ברגליים, ההמונים שהגיעו למופע המצליח, היא שאמרה 'דודו אנחנו אוהבים אותך, סלחנו לך' ואנחנו מתייחסים לכך כפליטת פה. וזה היה הדבר שהיה הכי חשוב לו, האהבה הזו".
משיחותיך האחרונות איתו, הרגשת שהוא האמין שזה נגמר?
"להפך. עמוק בלבו הוא השתעשע ברעיון שיחזור לבמות ולטלוויזיה. הוא האמין שהוא יחזור. אורות הבמה והטלוויזיה היו אצלו צורך, דרך חיים ועניין מהותי עמוק ביותר".
ברגעים הזוהרים ביותר, הוא דיבר על סוף הקריירה?
"תמיד חשבתי לעצמי, שאצל כל אמן ענק שנמצא בפסגה ונוגע בשיאים, הנפילה היא מאוד קשה. דודו חי את השיאים. הוא מעולם לא דיבר איתי על הנפילה".
shabat@maariv.co.il







נא להמתין לטעינת התגובות



