הישרדות, גרסת המציאות: הקשר בין ריאליטי לאלימות
החברה סופגת לתוכה את העקרונות המנחים של תוכניות הריאליטי ובכך גם הופכת לאלימה יותר. כי כשכולנו יריבים, המכה עצמה היא רק דרך לבטא את זה
צבי הנינג'ה יח''צ
הפולמוס בין חוקרי התקשורת כנראה לעולם לא יגיע לידי מיצוי בשאלה האם גילויי אלימות בתוכניות טלוויזיה הופכים בני אדם לאלימים יותר, או שמא משמשים דווקא כמקור לפורקן? כנראה שגם וגם. חלק מהצופים ילמדו שאלימות זאת הדרך לפתור קונפליקטים, אחרים יתעלו את כל האגרסיות שאגרו במהלך היום אל עבר הגיבורים המסוקסים שמתקוטטים על המרקע - וימשיכו לחיות חיים אדיבים ומנומסים. אם להמיר את הגישות מרמת הצופה אל עבר הרמה החברתית אפשר לומר שמצד אחד אותן תוכניות מעלות את סף האלימות, אך בו זמנית גם מרסנות את האלימות שכבר קיימת.
הבעיה המרכזית מתחילה במקום שבו האלימות והכוחניות מוצנעות. הדוגמאות הבולטות הן תוכניות הריאליטי. הן אינן מראות לצופים קטטות אלימות או דקירות, אבל מטמיעות אצלו תפיסות בעייתיות בנוגע להתנהלות אנושית. זה מתחיל בכללים עצמם של התוכנית, ונגמר באופן שבו ההפקה דואגת למסגר את העלילה ובסצנות שהיא בוחרת להבליט, לעומת אלו שנזרקות לפח הזבל של חדר העריכה.
התחרות. בלי תחרות, אין תוכנית. "באתי ליהנות, ללמוד על עצמי ולהכיר אנשים חדשים", אומרים מעת לעת המתחרים היותר מודעים לעצמם, וזה לפחות מעיד שהם מבינים שברדיפת הבצע אחרי הפרס והחשיפה יש משהו פסול, לא מוסרי. אבל באומרם דברים אלה הם משקרים לצופים, ואולי גם לעצמם: הם באו להתחרות, ובעיקר לנצח.
ההדחה. אין תוכניות ריאליטי ללא מודחים. ההדחה היא הדרך היחידה לנצח. היא הדרוויניזם החברתי בייצוגו המזוכך ביותר, וצריך להתנהג בהתאם. מתמודד יקר, זכור: אם לא תדיח את חברך הוא ידיח אותך קודם. את מי מדיחים? הטקטיקה פשוטה: מתחילים בחלש ובשונה, וממשיכים במי שיכול לסכן אותך.
הטקטיקה והמניפולציה. היום תתחבר אליו, ומחר תבגוד בו ותחבור לאויב של אתמול. אם תצליח להתנהל בחוכמה ולעשות את זה, הרי שדרכך לניצחון סלולה. לשקר, לרמות, לבגוד, לרכל? המטרה מקדשת את האמצעים. תהייה מוכן ללכלך על עמיתיך? תקבל זמן מסך. תתנהג באדיבות? כנראה שלא הבנת את המשחק (ואת החיים. קריצה).
המגזריות. ריאליטי שמלוהק טוב לרוב יכיל כמה שיותר ייצוגים: המושבניק היפה, הצפוני המלוקק, התימני, השמן והבחורה. כמעט כמו חסמב"ה, אבל עם כניסה גם לערבים. לפעמים הייצוגים יהיו מורכבים יותר - מושבניק שמן ממוצא תימני, וערבייה משכונת הווילות של שפרעם - אבל לעד אי אפשר יהיה להתנתק מהתחושה שהמאבק אינו רק על הפרס הגדול, אלא מלחמה מגזרית שמהווה מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית.
מחברה סולידרית לאוסף של פרטים
הישרדות. צילום: גיא קרן
טקטיקות ומניפולציות על פני כנות ושיתוף.
אז אמנם הצופים לא ייצאו מהבית אחרי שהם ראו הישרדות ויתנו אגרוף לבן אדם הראשון שנקרה בדרכם, אבל יש לבחון את ההשפעה של תוכניות המציאות לעומק ולאורך זמן: הם יוצרות את התשתית הערכית לאותה אלימות. כי הרי מה זה לתת אגרוף קטן בקטטה במקום בילוי, לחתוך מישהו עם האוטו או אפילו לטנף בטוקבקים בצורה אלימה ומכוערת - העיקרון המנחה שהוא שכולנו יריבים, והמכה עצמה היא רק דרך לבטא את זה.
נא להמתין לטעינת התגובות
