מבצע פרפר: פרויקט ספירת הפרפרים יוצא לדרך

עם היעלמות השטחים הטבעיים יחד עם שינויי האקלים - הפרפרים הרגישים לשינויים הם הראשונים להיפגע. 14 מהם הוגדרו כמינים מוגנים. יוזמה חדשה תנסה ללמוד את היקף התופעה והשפעותיה

אלכס דורון | 17/8/2009 12:23 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
כאשר וולפגנג אמדאוס מוצרט כתב את "אני צייד הפרפרים" ונסים אלוני כתב את "הכלה וצייד הפרפרים" בכיכובו של יוסי בנאי – הם לבטח לא נתנו דעתם לכך שמינים רבים מאד מבין החרקים הצבעוניים והיפהפיים הללו ימצאו בסכנת הכחדה.  אבל זה קורה עכשיו – עקב היעלמות השטחים הטבעיים יחד עם שינויי האקלים והפרפרים שהם מהיצורים היותר רגישים לסביבה הם מהראשונים להיות מושפעים מהתופעה העולמית.
דנאית. הראשונים מקרב היצורים החיים להגיב לכל שינוי
דנאית. הראשונים מקרב היצורים החיים להגיב לכל שינוי צילום: סתיו טלל


לא בכדי חתם באפריל האחרון השר היוצא להגנת הסביבה, גדעון עזרא, על תקנה, ראשונה מסוגה בישראל, למתן הגנה על 14 מינים נדירים של פרפרים, מקרב 140 המצויים כאן. בידי מדעני החרקים העוסקים הצטברו נתונים לפיהם, אחד מה-14, פרפר ושמו לבנין המרואה, כבר נעלם כליל מן הארץ ונעשים מאמצים גדולים להשיבו.

נוכח הצורך לקבל אומדן למצב הטבע, החלה באפריל השנה, אגודת חובבי הפרפרים בפרויקט ניטור ארוך טווח עלפני כל הארץ ומעין ספירת מלאי של אוכלוסיית הפרפרים בישראל. נשיא אגודת חובבי הפרפרים הוא מחבר מגדיר הפרפרים הישראלי דובי בנימיני ויחד איתו מובילים את התוכנית  ד"ר גיא פאר (כיום בפוסט-דוקטורט במכון למחקר סביבתי באוניברסיטת לייפציג) וד"ר רחלי שוורץ-צחור.

בשבוע שעבר, בכנס מדענים בלייפציג שיתף ד"ר פאר את עמיתיו בניסיון שהצטבר בנושא מחקרי וסביבתי זה. לדבריו, ידע נרחב על מצב הטבע מתקבל מתוכניות הניטור במיוחד בבריטניה, הולנד וגרמניה. וכיום תוכניות דומות מאפשרות למדעני החרקים לחלוק מידע בין 13 מדינות, לרבות סין ואוסטרליה.

"לתוכנית הניטור של אוכלוסיית הפרפרים בישראל יש חשיבות רבה משום שהפרפרים הם 'ביו-אינדיקטורים', סמנים סביבתיים, והראשונים מקרב היצורים החיים להגיב לכל שינוי, אפילו הקל ביותר המתחולל בסביבה, במצב הצמחייה, בוודאי לשינויי אקלים", סיפר ד"ר פאר בראיון טלפוני מיוחד ל-nrgמעריב. "באנגליה למשל, עקב ההתחממות הגלובלית,  הם עלו יותר צפונה ובארצות הברית, שינויי האקלים גרמו להכחדה ניכרת של אוכלוסיות הפרפרים הדרומיות".

פרפר בסכנת הכחדה בחרמון

14 מיני הפרפרים שהוכרזו כמוגנים בידי המדינה – מהלך מקביל לזה שנעשה לגבי פרחים וצמחי בר – נושאים, כפי שזה קורה תמיד עם פרפרים, שמות ייחודיים, אפילו קצת מוזרים, למי שאינו מעורה בתחום: זנב סנונית המכבים, הספרית החמשן, הספרית ערבתית, כחליל הבקיה, כחליל הגליל, כחליל הקדד, כחליל הקרקש, כחליל קליאופטרה, כתום כנף הדופרית, לבנין המרואה, נימפית הברוניקה, נימפית פרסית, נימפית הקוציץ ונימפית צפונית.
 

זוג לבנינים משויישים
זוג לבנינים משויישים צילום: גיא פאר
המין שנעלם לגמרי מנופי ארצנו הוא לבנין המרואה, פרפר נפוץ באפריקה, אך נדיר מצפון לסהרה.  "חייו קשורים לעץ המרואה, שהוא מין עץ נדיר", מסביר ד"ר פאר ומוסיף ש"רק עשרה פרטים ממנו היו לפני קום המדינה באזור עין-גדי, ומאז ששה התייבשו ומתו. באחרונה נעשו מאמצים רבים באזור הזה ובנאות הכיכר לנטוע אותו מחדש. בצד הירדני של דרום ים המלח, במיוחד באזור מעיין גור א-סאפי מצויה אוכלוסיית עצי-מרואה ושם אכן עוד אפשר למצוא את זן הלבנין הזה".

מין
אחר – הספרית החמשן – מאויים עתה עד כדי היעלמות, עקב תוכנית ההרחבה של אתר הסקי בחרמון ופעילות צה"ל באזור. "את פרפרי החרמון אפשר למצוא ב'דולינות', עמקים קטנטנים בדרך-כלל בגודל של כמה מטרים, ברכס העליון של החרמון. למרבה המזל רוב האזור הזה אסור כיום לביקורי מטיילים, כך שיתכן שההספרית תחזור. אבל אתר הסקי כבר הרס את מרבית בתי הגידול שלה. יש לנו בעיה דומה עם הספרית ערבתית, מין נדיר המופיע רק בישראל ובירדן", אומר ד"ר פאר.

מדינה על גבול מדבר

חוקרי הפרפרים מדגישים כי תוכנית הניטור הישראלית מעניינת כיום את מדעני החרקים בעולם משום שישראל היא מדינה על גבול מדבר כך שכאן אפשר ללמוד הרבה מאד על תהליכי הגירה של מיני בעלי-חיים מכל הסוגים, שנגרמים בהשפעת שינויים הפכפכים שמתחוללים, או יתחוללו, בתבניות מזג האוויר והאקלים.
 

זנב סנונית
זנב סנונית צילום: גיא פאר
אגודת חובבי הפרפרים בישראל מנסה עתה לגייס מתנדבים שיצטרפו לתוכנית הניטור. לדברי ד"ר פאר, "בגרמניה, במבצע דומה גויסו 4,000 מתנדבים נלהבים הנוהגים לצאת לטבע מדי פרק-זמן קבוע, לצעוד לאורך מסלולים שסומנו עבורם, למלא כל מיני טפסי תצפיות, למנות, לדווח ולצלם. "באנגליה 'ספירת אוכלוסיות פרפרים' , הוא תחביב שתפס תאוצה מאז 1976. עשרות אלפי מתנדבים משתתפים בו".

בישראל סומנו מאז אפריל השנה 14 מסלולים, באורכים של מ-300 מטר ועד קילומטר. המתנדבים מתבקשים לצאת למסלול פעם בשבועיים, באופן שגרתי, כלומר לשהות של לא יותר מ- 45-30 דקות בלבד. הם מקבלים לפני כן תדרוך מקצועי ונעזרים ב"מגדיר הפרפרים הישראלי", ברשת-פרפרים ובמצלמה. "יש לנו כרגע מחסור בכוח אדם ואנחנו גם מחפשים מתאם-מרכז לפרויקט", ציין ד"ר פאר.

◄ להתנדבות ניתו ליצור קשר בכתובת דוא"ל זו

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

דעות וטורים

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים