חשף שחיתויות ברשות המסים ואיבד את ביתו
רפי רותם, שחשף שורה של קשרים בעייתיים בין בכירים ברשות המסים לעבריינים נאלץ להלחם על שמו הטוב. אתמול הוא הפך לחסר בית
"מהלילה אני ישן פה, בגינה הציבורית", הצביע החוצה. "זהו זה. אחרי ארבע שנים בלי עבודה, נגמר הכסף. יכולתי לשתוק, בחרתי להילחם - ואם זה המחיר, אני מוכן לשלם אותו". לפני כחמש שנים פגשתי אותו בפעם הראשונה, זמן קצר לאחר שהניח על השולחן תפוח אדמה לוהט.
יחידות חקירה ומודיעין, מהחשובות ברשות המסים, נגועות בקשרים עם יעדי מודיעין ועבריינים, אמר. חקירת המשטרה הראשונה שנפתחה אז הסתיימה אמנם בתיקים סגורים, אבל החומר שנאסף במסגרתה וגם אחריה, אשר נחשף בהמשך בסדרת כתבות במעריב, הציג תמונה של סדום ועמורה.
שמואל גונן, ראש מדור חקירות, התגלה בחקירת משטרה שנפתחה בעקבות תלונה של רותם כמי שמנהל קשרים חבריים אינטימיים עם עברייני מכס בעבר וחשוב דים בהווה - תוך כדי חקירה בעניינם.
רפי עמיאל, ממונה מחלקת חקירות ומודיעין, תפקיד רגיש מאין כמותו, מחזיק במגירה תמונה משותפת לו ולמאיר אברג'יל, מופיע במסיבת יום הולדת של חברו
יואב גיספן, ראש מדור חקירות, תועד במצלמה נסתרת כשהוא מבקר בביתה של נחקרת, מסביר לה מה לומר ומתעסק איתה מינית בסלון ביתה. שלושת אלה קמו הבוקר לעבודה ברשות המסים. רפי רותם, שלא הסכים לעבור על המעשים שלהם ושל אחרים לסדר היום, ישן הלילה ברחוב.
לפני חמש שנים בחרו אנשי משרד מבקר המדינה שלא להגן עליו, כשהם נתלים בפרוצדורות משפטיות. מאוחר יותר, לאחר שנכנס לתפקידו, טען באוזניי השופט מיכה לינדנשטראוס כי במשרד דווקא התכוונו להגן על רותם. פעם ועוד פעם שמעתי אישית מהמבקר שהוא רואה ברותם חושף שחיתויות. כשרותם ביקש ממנו להעלות את הדברים על הכתב כדי שיוכלו לשמש אותו בבית המשפט, סירב.
עוד בשנת 2005, שנה וחצי לאחר שהחליט שהוא לא יכול עוד לשתוק, ניהל רותם מאבק בבית הדין לעבודה עם הממונים עליו, שביקשו להעביר אותו לתפקיד שולי ברמלה. רותם טען אז שמדובר במגמה מכוונת.
שהוא מפריע למבריחים בעלי מהלכים ביחידה, להבריח בשקט. רגע לפני שהחל ההליך המשפטי בבית הדין לעבודה, צצו לפתע בתיק האישי שלו תלונות נגדו מ-15 השנים האחרונות, שלא היו שם מעולם. רותם, שגם אויביו הגדולים שיבחו את מקצועיותו, טען שמי שנגדם יצא השתילו את התלונות בתיק בדיעבד.
חוק שירות המדינה, שבא למנוע השתלת תלונות כוזבות בתיקו של עובד, קובע במפורש כי "אין לתייק בתיקו האישי של עובד תלונות או הערות שליליות בכתב ללא ידיעת העובד, אגב מתן אפשרות לעובד להתגונן...תגובת העובד תתויק בצמוד לתלונות או להערות..." כך , במפרש.
לצד אף אחת מהתלונות האלה, שהוצגו לבית הדין, לא הייתה תגובה של רותם. רותם גם לא הועמד מעולם לדין משמעתי. קב"ט רשות המסים הודה בכך בעצמו מעל דוכן בית המשפט. גם חוות הדעת המצוינות שקיבל עד שהוציא את הסירחון החוצה, לא מסתדרות עם סדרת התלונות האיומות שצצו לפתע נגדו.
רותם ההמום ביקש מהשופטת להביא את כל ה"מתלוננים" האלה נגדו לעדות. לחקור אותם תחת שבועה. רשות המסים לא הביאה איש. השופטת ורדה סאמט קיבלה את אוסף הניירות הללו מבלי לשמוע ולו עד אחד.
סאמט תקפה את רותם גם על כך שהקליט בכירים ביחידתו. רק לאחרונה העיד ראש צוות החקירה במשטרה כי הוא בעצמו שלח את רותם להקליט אותם. פסק הדין קבע בסופו של דבר כי הרשות יכולה להעביר את רותם מתפקידו.
ערכאות הערעור סירבו להפוך את פסק הדין. כמה חודשים עברו לפני שמשה ליכטמן חשף ב"גלובס" ששני אנשי עסקים כבדים - שעלו בעדויות ובמסמכים שהגיש רותם לשופטת סאמט כמי שחרף חשדות נגדם, לא ניתן אישור לחקור אותם בשל קשריהם הפוליטיים - הם לקוחות כבדים של בעלה של השופטת. אני לא יודעת את מי בעלי מייצג, הסבירה השופטת.
רותם הגיש תביעות דיבה נגד בכירי המערכת וזימן שורה של עדים בעלי תפקידים שונים ברשות. אחד אחד הם עמדו על הדוכן ומסרו עדויות מצמררות על הדרך שבה מתנהלת הרשות. על תיקים של גורמים פוליטיים שלא נתנו להם לחקור, על התערבות של גורמים עבריינים בחקירות.
רותם עצמו הגיש בתצהירים עבי כרס עשרות תיאורים ספציפיים - עם תאריכים, שמות ומקומות - המספרים כיצד שומרים מנהלים בכירים ברשות על עבריינים. בשום הליך, גם באלה שבהם הפסיד מסיבות טכניות או אחרות, לא נסתר שום סיפור. כוכבי העדויות הללו עדיין יושבים בתפקידיהם.
חלק נכבד בסיפור הזה שייך לפרקליטות. ביום שבו החלה זו להעניק סיוע משפטי לבכירי רשות המסים שנגדם יצא רותם, היא החלה לתקוף אותו בכל הכלים. פרקליטים רצו למשטרה והדביקו לרותם חשדות שונים ומשונים. אם היה בחלק מהם גרעין אמת, הוא היה יושב במאסר עולם. פרקליטה אחת פתחה לו תיק על מבטים שנעץ בה במהלך דיון. ממש כך.
מאיש חוק הפך רותם לחשוד כרוני. שוטרים החלו מבקרים בביתו כבשגרה. פרקליטים התחמשו מפניו בבתי משפט כאילו היה אל קפונה. בפועל, לא הצליחו לייצר נגדו אפילו הליך משמעתי. לולא ראיתי כמה מהמקרים האלה בעיניי, לא הייתי מאמין.
הפרקליטות התלהבה כל כך להכות ברותם, עד שבאחד המקרים הייתה מוכנה לשתף פעולה עם פרקליטו של עבריין שהורשע בעבר בשוחד למוכסים. רותם, איש חוק בשירות המדינה, החזיק בידו קלטת שהוכיחה כיצד ניסה העבריין לתפור לו תיק שלא היה ולא נברא.
הפרקליטות שילבה ידיים עם העבריין, ויחד איתו טענה בבית המשפט שאין להציג את הקלטת מטעמי פגיעה בסודיות. הטענה התקבלה. נציגת הפרקליטות ופרקליטו של העבריין החליפו לחיצות ידיים.
15 עובדים ותיקים ברשות, שלא יכלו לשתוק, חתמו על עצומה ודרשו הקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקירת השחיתויות ברשות. מדובר בעובדים שסך הוותק של כולם במערכת עולה על 300 שנה. יועצים משפטיים, אנשי מע"מ, מכס, חוקרים, קציני מודיעין ומבקרי חשבונות. אנשים שבאו מיחידות שאינן קשורות זו לזו ועוסקים בתחומים שונים לגמרי. מדובר בפנייה חסרת תקדים. עד היום איש לא התייחס אליהם ברצינות.
כעיתונאי, ליוויתי עד היום עשרות פרשיות. המקרה של רותם לא דומה לאף אחת מהן. ישבתי בדיונים בעניינו בבתי המשפט, עברתי איתו על אלפי מסמכים, שמעתי עשרות שעות מוקלטות, נפגשתי עם שורה של אנשים מהמערכת שגמרו עליו את ההלל, שוחחתי עם קציני משטרה בכירים שסיפרו על פעילותו למיגור הפשע. "אנחנו לא יכולים להילחם בשבילו", ביקשו, "תעשו את זה אתם".
נפגשתי עבור רותם בשנים האחרונות עם עורכי דין, עם חברי כנסת ועם מבקר המדינה ואנשיו. במבחן התוצאה נכשלתי. אם יש מישהו במערכות השלטון שמעט חוש צדק עוד זורם בעורקיו, זה הרגע שבו הוא צריך לעשות מעשה. כי מקום שבו חושף שחיתויות כמו רותם נשאר ללא קורת גג, הוא לא מקום טוב לחיות בו.
נא להמתין לטעינת התגובות
