שירי לי: כנרת, יומן מסע
הקפנו את הכנרת כולה, ניקינו בדרך את מה שיכולנו, הסברנו למי שפגשנו כמה חשוב שחופי הכנרת יהיו נגישים לכולם וקראנו לחסכון במים. מסע סביב הכנרת של נערי ונערות החברה להגנת הטבע
ירדנו מהאוטובוס בחוף גינוסר והתחלקנו לשתי קבוצות: החבר'ה של יצחק והחבר'ה של אסף. שמענו דברי הסבר מנסים אסבן, הרכז של החברה להגנת הטבע בכנרת ומיד אחר כך נחשפנו לראשונה לצמד המילים המשמעותי ביותר במסע: עומס חום.
על פי ההנחיות שקיבלנו, ההליכה באזור תהיה מוגבלת ללפני 11:00 ואחרי 21:00, מה שהותיר לנו הרבה מאוד זמן פנוי. דוגמה? בבקשה – ביום הראשון, בזמן "פגרת" הצהרים, אסף העביר לנו שיעור בקליעת צמות מכפות תמרים.
אחרי שהשיעור הסתיים ועומס החום עבר, התחלנו להתקדם לכיוון חניון לילה, שהיה ממש על קו החוף, לאורך הכנסיות באזור טבחה. את היום הראשון סיימנו עם מנת צ'ילי.
היום השני
מעירים אותנו בארבע לפנות בוקר. ארבע לפנות בוקר! אנחנו מארגנים את התיקים, בחושך, כמובן, אוכלים משהו קטן ויאללה, יוצאים למסלול. עוד לפני שהשמש יצאה והספקנו להתחמם, כבר הגענו לחצייה של הירדן, לא להאמין כמה שהנהר הזה רדוד – גם עם התיקים עלינו לא הצלחנו להירטב. מצד שני, היה די קשה לעלות על הגדה השנייה,
בהפסקה ישבנו בקצה מסלול המג'רסה, בין עצי אקליפטוס ובריכה בגובה הברכיים. לקראת אחר הצהריים הגיעו אנשי החברה להגנת הטבע ובראשם המנכ"ל החדש, אבינועם בן יצחק, לבקר אותנו. היום החום היה הרבה יותר נסבל והצלחנו אפילו להגיע לחניון הלילה, מצפון לנחל כינר, עוד באור יום!
היום השלישי
הפרוצדורה הרגילה – השכמה בארבע לפנות בוקר, משהו קטן לאכול ולדרך. היום קיבלנו דגלים, כובעים, חולצות, כפכפים וגם עצומות כדי להחתים אנשים לאורך המסע.
את השעות החמות בילינו בקיבוץ עין גב, בהרצאה על עוגנים (כן, כן, הרצאה שלמה על האבן עם החור, שזורקים למים בשביל שהסירה לא תזוז). בשעות הבאות טבלנו מעט בכינרת ואפילו שיחקנו פריסבי במים, היה פנאן.
אחרי מנוחה קלה ואכילת גלידה המשכנו מעין גב, על קו החוף, בהליכה מהירה וכיפית עד חוף רותם, שם זכינו לשירותים אמיתיים, איזה פינוק!
היום הרביעי
נכון, ארבע לפנות בוקר.
היום הוא יום חשוב כי אנחנו הולכים לפרוץ חלק משביל סובב כנרת. מה שכן, היום ממש ממש חם. אם נסחט את החולצות שלנו, מפלס הכנרת יעלה בלפחות 20 סנטימטר. בגלל מזג האוויר את השעות החמות בילינו בחדר (עם מזגן, כמובן).
בחניון הלילה של חוף של דגניה אסף, זה מקליעת הצמות בכפות התמרים, מלמד אותנו להכין חבל מעלי בננה. אחרי ארוחת ערב, שבעים ומרוצים, אנחנו הולכים לישון.
היום החמישי
היום פינוק מיוחד – השכמה בשש וחצי. כמעט יקיצה טבעית.
יצאנו לדרך, לאורך הירדן הדרומי. בדרך עברנו ליד בית המוטור, משם המשכנו לבית הקברות ליד כנרת (הקיבוץ) ועברנו הרצאה בנושא ארכיאולוגיה. אחר כך עלינו על סירות קומנדו מטורפות והוקפצנו לטבריה לזמן חופשי.
היום השישי
גם היום נתנו לנו לישון קצת יותר מאוחר – עד שש. היום היה לפנינו מסלול של כארבעה קילומטרים שבסופו חזרנו לנקודת ההתחלה, בגינוסר.
אז מה היה לנו?
מסע של שישה ימים סביב הכנרת, שמטרתו, בראש ובראשונה, להעלות את המודעות הציבורית למצבה העגום של הכנרת ולעודד את החיסכון במים. במהלך המסע, בו השתתפו כ – 60 חבר'ה, הקפנו את הכנרת כולה, ניקינו בדרך את מה שיכולנו, הסברנו לכל מי שפגשנו בו כמה חשוב שחופי הכנרת יהיו פתוחים ונגישים לכולם, ולא חסומים על ידי גדרות, מבנים בלתי חוקיים או מיזמים אחרים, ניסינו לשכנע את הציבור שנתקלנו בו כמה חשוב, במיוחד עכשיו, לחסוך במים, לאור מצבו המידלדל של האגם, שנמצא ממש מולנו, נפגשנו עם אנשים שונים הקשורים לכנרת, נשאנו איתנו לכל מקום את המסר של שמירה על משאבי הטבע הבודדים שלנו והכי הכי חשוב – הוכחנו כי הנוער בארץ הוא נוער איכותי, שיש לו מוטיבציה להיות פעיל ויוזם, לשנות ולהוביל את השינויים הסביבתיים הנחוצים.
ולסיכום, בחמש מילים: היה מסע ממש ממש חזק
הכותבת גלי גבעולי, מחוגי הסיור של החברה להגנת הטבע, בת 16, מחיפה
נא להמתין לטעינת התגובות
