יד ושם מציינים 67 שנה לרצח קורצ'אק וילדיו
במוזיאון בירושלים ערכו טקס שציין את שליחתו של המחנך אל מחנה טרבלינקה ביחד עם 200 הילדים היתומים שהיו תחת השגחתו וטיפולו המסור

האנדרטה לזכרו של יאנוש קורצ'אק צילום: פלאש 90
הטקס נערך בכיכר יאנוש קורצ'אק ביד ושם והשתתפו בו עשרות חניכי תנועת מחנות העולים וניצולי שואה חברי האגודה ע"ש קורצ'אק השותפים מדי שנה לאירוע.
ד"ר הנריק גולדשמידט, או בשמו הספרותי יאנוש קורצ'אק, היה רופא, סופר, עיתונאי ומחנך
דגול. לפני המלחמה הוא ניהל בתי יתומים, הדריך פנימיות וקייטנות, הרצה באוניברסיטאות וסמינרים והרבה לכתוב.
חיבורים וספרים רבים נכתבו על אודות משנתו החינוכית, לפיה הילדות אינה תקופת הכנה לחיים, אלא חלק מהותי של החיים עצמם ולכל ילד יש להעניק מלוא הזכויות והכבוד. קורצ'אק תבע להתחשב בכל ילד לפי ייחודו, כישרונותיו וצרכיו ולא בדרך של הכללתו בקטגוריה חד ממדית.
סירב להציל את עצמו
בתקופת מלחמת העולם השנייה המשיך קורצ'אק לטפל במסירות ביתומים שהיו תחת חסותו בגטו, תוך שהוא מקפיד לשמור הן על נוהל החיים בבית היתומים והן על חינוכם של הילדים. בשלב מסוים במלחמה הוצעה לו האפשרות לעזוב את הגטו ולעבור לצד הפולני, אך הוא סירב להציל את עצמו בלי הילדים. בשלבים מוקדמים יותר הוא אף סירב לענוד סרט על בגדיו ועל כן נכלא לזמן מה בבית הסוהר.
סטפניה וילצ'נסקה ילידת 1886 פולין, סיימה את לימודיה באוניברסיטת ליאז' שבבלגיה. לאחר שחזרה לוורשה מונתה אחראית על בית יתומים יהודי. ב-1909 היא פגשה את ד"ר קורצ'אק.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הוא גויס לצבא, וסטפניה נותרה אחראית על ניהול בית היתומים שהתרחב ומנה כ-150 ילדים. ב-1919 הועברו כל הילדים לבית יתומים חדש, סטפניה שימשה בו מנהלת כללית וקורצ'אק היה מנהל ראשי.
ב-1935 היא ביקרה בארץ ישראל ושהתה בעין חרוד עד 1939. עם הכיבוש הנאצי, הצליחו אנשי עין חרוד לסדר לסטפניה אפשרות לעזוב את פולין, אך היא סירבה ועברה עם ד"ר קורצ'אק והילדים לגטו. ב-5 באוגוסט 1942 גורשו ד"ר יאנוש קורצ'אק וסטפניה וילצ'נסקה עם צוות בית היתומים וכ-200 הילדים למחנה טרבלינקה שם הושמדו כולם.