חידת עזה: התבשיל מעופרת יצוקה מבעבע
חמאס מתלבט לאן מועדות פניו בעוד צה"ל מתכונן לכל תרחיש אפשרי או דמיוני. האם זהו השקט, או השקט שלפני הסערה. שטח צבאי
התבשיל העזתי שמחלק את החיים לפני מבצע עופרת יצוקה ואחרי המבצע, פשוט מבעבע. החמאס שואל את עצמו האם לחזור להתנגדות הקלאסית שכוללת פיגועים נגד כוחות צה"ל והסתערות יום יומית על הגדר, או האם לחתור לכיוון קווי 67' כמדרגת ביניים בתהליך השליטה וכדי להסיר מכשולים.
במילים פשוטות: האמצעים מקדשים את המטרה הסופית שהיא השמדת ישראל. הלחץ עד כדי כך עושה את שלו שראש הזרוע הצבאית של החמאס אחמד ג'עברי, יצא לפני מספר שבועות למצרים כדי לקדם את השיחות, זאת למרות שהוא מוגדר כמבוקש מספר אחד בעזה.
החמאס קפץ לבריכה של הגדולים ועם האוכל בא התיאבון. אוטו, פלאפון, חליפות וגינונים אירופאים. מצד שני, כדי לחזק את השליטה ולהטמיע משטר דתי הוא סוגר לאחרונה בימי שישי את השווקים בחאן יונס, סג'עיה ובשאטי כדי שאנשים ילכו להתפלל.
סימן נוסף ניתן לאחר ששמות הרחובות בעזה שונו לשמות חליפים או לשמות קרובי משפחתם. החמאס יתקשה לוותר על מנעמי הבורגנות ולכן יתאים את עצמו למצב. בינתיים, הוא עסוק בלאתגר את חיילי צה"ל באוגדת עזה.
כשהם מניחים את הכוונות בין העיניים הם רואים לראשונה את לוחמי חטיבת הנח"ל בפיקודו של אלוף משנה מוטי ברוך. חובשי הכומתה הירוקה היו בדרך לעשות היסטוריה במהלך מבצע עופרת יצוקה כשדובר על כך שהם עשויים להצטרף ללחימה בעזה שזרה להם לחלוטין. אך הנושא נדחה בשל הפסקת המבצע. לפני כחודש וחצי הם הגיעו לראשונה לאוגדת עזה.
אחרי ויכוחים במטה הכללי הוחלט שהמהלך יתרום ברמה המבצעית ושכר הלימוד ישתלם. לוחמי החטיבה עברו מסע אימונים מפרך כדי לעמוד בכל הכשירויות ורף ההיערכות שדורשת גזרה עזה להבדיל מגזרות אחרות. שרוול האימונים נקבע במרכז לאימוני יבשה והגדודים עברו אותו בזה
לבנון לא דומה לעזה ולכן האימונים על מתאר דרום לבנון בבסיס האימונים אליקים שבצפון לא הספיקו. כל מפקדי הגדודים פיקדו על הטסת כוחות קטנים באמצעות מסוקי קרב ומפקדי המחלקות הפעילו מסוקי קרב בדרך למטרה, כוחות שריון וארטילריה.
בניגוד לעבר, דובר צה"ל באופן שיטתי לא מדווח על אירועי ירי על הגדר או על הנחות מטענים בסמוך לכוחות צה"ל שמפטרלים. בכך הוא מעניק מצג שווא של שקט בגזרת עזה. אולם בפועל השטח התעורר ולמרות החבטות שהעניק אלוף פיקוד דרום יואב גלנט לארגוני הטרור, הם מנסים להראות חיים ולמתוח שרירים בשל תעמולה פנימית ובשל הרצון להפגין חיים.
קצין בכיר בחטיבה, הסביר כי מדובר באתגר גדול עבור המפקדים שעסוקים כל הזמן בללמוד את הגזרה שלא הייתה מוכרת כלל עבור חטיבת הנח"ל. הנחת העבודה כעת היא שארגון החמאס מרסן את עצמו מתוך בחירה בשל התקופה ומי שיורה הם אותם ארגונים "סוררים".
מנגד, יש גרסה אחרת בפיקוד דרום שטוענת שהכל באחריות חמאס שמעדיף לא להשאיר על כל אירוע טביעות אצבע. בטח לא בעת שהוא מנהל משא ומתן מאחורי הקלעים בתיווך מצרים. אמצעי לחימה לא חסרים, בטח לא מוטיבציה לפגוע באזרחי מדינת ישראל וחיילי צה"ל כעת נותר שיקול הדעת.
החשש העיקרי לאורך היישובים בעוטף עזה היא חוליית מחבלים שתחדור את הגדר ותבצע אירוע משולב של פגיעה באזרחים כדי ליצור אפקט תודעתי. חטיפת חיילים לא נמצאת בראש סדר האיומים. "אם יקרה אירוע חטיפה יש לנו מטרה אחת לשבש אותו", הסביר קצין בכיר בחטיבה.
אל"מ ברוך מניח דגש נרחב על ההכנה המנטאלית של לוחמי הנח"ל לגזרת עזה, לאופן הפעילות המבצעית, לעזרים הטכנולוגיים שעומדים לרשות המפקדים ומחייבים בקיאות מקסימאלית, היכרות אינטימית עם השטח ביום ובלילה ודרכי פעולה מול האויב.
בינתיים, החמאס מנסה את הנח"ל. הוא יורה באמצעות מקלעים, מניח מטענים, חופר מנהרות, יורה אר-פי-ג'י ואפילו מגביר את קצב הירי לעבר חיילי צה"ל באמצעות צלפים מטווחים של 700-600 מטר. המחבלים עדיין לא פוגעים, אבל בצה"ל מעריכים שהרגע יגיע. "קשה מאוד לסגור מעגלים", הסביר הקצין הבכיר. "הם לא יורים מ-200 מטר".
האלוף גלנט ממשיך להתנהג באופן קשוח כלפי האויב בצד השני. לאחרון הכוחות שפועלים לאורך הגדר נאמר כי אם יורים עלייך אתה רשאי לפגוע בחזרה בכל האמצעים שעומדים לרשותך. החכמה היא לזהות מיקום מדויק ולהשיב באש מדויקת.
החמאס ממשיך לדגדג את הערנות של הלוחמים כשהוא שולח רועי צאן אל הגדר במטרה לאסוף מודיעין נגד הכוחות. הכל אפשרי בעזה, גם אירוע בו אותו רועה צאן תמים יהפוך למחבל חמוש מכף רגל ועד ראש.
לשם כך יש את התצפיתניות של אוגדת עזה שבוחנות כל העת דרכי התנהגות של כל מי שפועל בגזרה, בעיקר מהצד הפלסטיני של הגדר. לרוב הן גם יודעות לזהות פנים. מערכת ה"רואה יורה", מערכת נשק נשלטת מרחוק, הוסיפה מימד חשוב לתצפיתניות שמדי יום עושות בה שימוש.
בחלק מהמקרים נועד הירי לבדוק את תקינות המערכת ובחלק מהמקרים כדי להרתיע או לפגוע בדמויות חשודות במקום. השגרה בעזה עלולה להפוך ללוהטת. אירוע אחד יכול להפוך לאירוע אסטרטגי שיגרור את כל האזור. האחריות בשלב הראשון תהיה מונחת על כתפי המפקדים בנח"ל. בינתיים הם קוצרים מחמאות.
נא להמתין לטעינת התגובות
