בין ציקי לצ'יקי: המשוררים נגד הגירוש
קבוצת "גרילת תרבות" הגיעה למתקן הכליאה בחולון כדי להקריא שירה ולמחות על דבריו של ראש יחידת ההגירה. ערוץ חברה מציג: שירת המחאה, רשימה חלקית
יודית שחר ומתי שמואלוף ניהלו את האירוע ויהושע סימון הנחה אותו. קבוצת "גרילה תרבות" מאמינה בחיבור בין שירה למאבקים חברתיים והשתתפה כבר במאבקי עובדים (מלצריות קופי טו גו, עובדי גן המדע במכון ויצמן, עובדי פולגת, ומרצות האוניברסיטה הפתוחה) ובמאבק נגד המלחמה (בהוצאת השירון "לצאת! אסופה נגד המלחמה בעזה" ובהקראת שירה אנטי-מלחמתית מול מגדלי אקירוב).
"הגענו להקריא אל מול המתקן שבו ממיינים, כולאים ומסלקים את משפחות הפליטים", סיפר שמואלוף, "קראנו במקום כבר עם תחילת האירוע להסדרת המעמד של הילדים ומשפחותיהם ועיגונו בחוק. ולעצור את מדיניות הדלת המסתובבת לפיה עשרות אלפי מיובאים בזמן שאחרים מסולקים באכזריות. אנו משוררות, משוררים, יוצרות ויוצרים החלטנו להשמיע את קולנו כנגד האֵימה, הסיוט, הפחד ומדיניות השנאה שאנשים אלה נאלצים לחוות יום יום".
יש לי רטייה
רטיית פלדה קשוחה שמכסה
יש לי אף פצוע בתפקיד עין פקוחה
ועין יש לי כסירת מפרש קטנה
צופה אל
ביתי בתוך ראשי
חולש כערימת קש וגבבה
במשקל רבבה.
מסמרים ונעצים, ברגים וקפיצים
אני פליטה.
הוּא בֵּן
שְׁתֵּם עֶשְׂרֵה
בִּנְמַל תְּעוּפָה
עוֹמֵד לְיַד אִמּוֹ
חוֹשֵׁשׁ
שָׂמֵחַ
עֲדַיִן לֹא יוֹדֵעַ
שֶׁכֹּל שֶׁיַּעֲשֶׂה מֵעַכְשָׁו
וְהָלְאָה
יִהְיֶה
טָעוּת.
החבר של בתי לא ירסק חלונות ראוה
אבל אתם
אתם
אתם
תלמידי כיתות יא
עוד תעלו בלהבות את הסנטר
ואז
האוליגרכיה שמקרצפת בצעירים את המדרכות
ששוטפת להם את המוח
ששולחת אותם להרוג ולההרג
שתולה אותם להתייבש כסחבה במרפסת העוני
תשתין בפחד מתחת לכורסה
ובידיים מיוזעות תוציא את הפנקס
ותכתוב לכם את הצ'ק הגדול
הצ'ק הגדול
ותקבלו בחזרה את הביצים
אני רואה את היום בעיניי
מבר כוכבא עד לקינג ג'ורג'
מפצפצים חנות חנות בנק בנק
הסנטר נדלק כמדורת חג
מאפר הכסף הנשרף בכספות
הכבוד לעבודה ההיגיון החברתי השמחה הגאוה
ואה הא הא הא הא
בא סוף לעוני קץ לשפל
המדרכות מהבילות
המזגנים מטפטפים על האספלט
בקצב מהיר
בדרום העיר
כמו פעימות הלב
של האמהות
שלא יודעות
אם מסוכן לצאת לעבוד
אם כמו קודם
ילד סביב צווארך
הוא סגולה המונעת את גירושך
האם מסוכן לצאת לעבוד
אם באמת התחיל הסיוט הזה שנקרא
יחידת עוז
עם המצודים
החיים היו קשים
תמיד ככה פה
עם הביורוקרטיה
תמיד אומרים שיהיה בסדר
ולא מבינים שהיה בסדר
ולא ממש שמנו לב
הכל עניין ארגוני
מיזוג משרדים, איכון מאגרים
גנטים, ביומטרים
ניהול תקציבים
קרקס ממשלי גדול ומדהים
של גזע ומסמכים
ניירות, צ'קלקות, סמכויות
משרד הפנים במזגנים
כאילו בחוץ בחום
אין תושבים.
(תרגם רועי צ'יקי ארד)
נוסעת באוטובוס
מאריזונה
לניו מקסיקו
לידי,
כמה מהגרים
שלושה מקסיקנים
שניים מאקוודור
אחד פרואני
אני שומעת אותם מהכסא
הם מדברים על
עבודה מבוקר עד לילה
מראשון ועד ראשון
ימי חג,
שעות נוספות
במרחק, מטרטרת רכבת משא
מאות קרונות עמוסי סחורה
אחד המהגרים נרדם
לידו גבר לבן
מצביע לעבר הקרונות בגאווה
"זו הכלכלה שלנו," הוא אומר
"הרכבת הזו היא סמל לקדמה"
המשפט מהדהד אצלי בראש
הוא לא יודע שהכלכלה
נוסעת באוטובוס
שהדיוקן הכי אנושי של הקדמה
נמצא בפַנים
המותשות, הצחיחות
של הבחור הישן לצידו
קרלה בדיליו משוררת, רקדנית וקולנוענית מקיטו, אקוודור, ילידת 1985. עובדת בימים אלה על סרט שעוסק בחיימה ריוורה, זמר-משורר רחוב אנרכיסט מאקוודור. תודה למואיז בן הרוש על העזרה בתרגום.
אֲנַחְנוּ יְלָדִים עִם שְׂעַר צֶמֶר פְּלָדָה,
הָרֵי גַּעַשׁ בִּשְׁמוּרַת הָעַיִן
וְלָשׁוֹן הַנִּזְהֶרֶת מִלְּגַלְגֵּל סְלָעִים קָשִׁים
מֵהַשָּׂפָה שֶׁל הַתּוֹרָה.
אֲנַחְנוּ, שֶׁגָּדַלְנוּ בֵּין כִּתְמֵי הַמֶּלֶט שֶׁעַל חֻלְצַת אַבָּא
לְבֵין סְמַרְטוּטֵי סְפּוֹנְגָ'ה שֶׁל אִמָּא, שֶׁנִּקְּתָה לָכֶם
אֶת חַדְרֵי הַבַּיִת וְלָנוּ אֶת
חַדְרֵי הַלֵּב,
לֹא נִשְׁכַּח אַף פַּעַם אֵיךְ בַּשִּׁיר שֶׁל בְּיָאלִיק, שֶׁלִּמַּדְתֶּם
אוֹתָנוּ בַּגַּן, בָּכָה פֶּרַח שֶׁנֶּעֱקַר מֵהַגִּנָּה,
וְאֵיךְ צִיַּרְנוּ לִכְבוֹדוֹ מִמְחָטוֹת
שֶׁמָּחוּ מִגִּבְעוֹלוֹ אֶת טַל הַבֹּקֶר.
אָז, לֹא יָדַעְנוּ שֶׁאֵלֶּה יִהְיוּ
הַמִּמְחָטוֹת שֶׁלָּנוּ.
בשישי, לפני צפירת השבת
במציבת הברון דה רוטשילד
בואכה שוק פתח תקווה,
יד נעלמה מפזרת
להקת דרורים סינים על מדשאה
מצייצים מקוצצי מקור,
אפורי נוצה, חבולי כנפיים
דרורים דרורים פעורי מקור
מלוכסני עיניים,
מארצות המחסור באתם, ולאָיִן?
עכשיו סתיו, רוח באה ממערב
הם מתקבצים מתחת לדקל דולף,
רוח קרה באה ממערב מרטיבה לקט ושכחה
כרוב ובצל שלוקטו בפאתי שוק,
רוח רעה באה ממערב במשאית גדולה
וקבלן אדם שאוסף ופורק אותם בכלובים לשבת
דרורים דרורים פעורי מקור
מלוכסני עיניים,
מארצות המחסור באתם, ולאין?
סילקו את החיידק
הזר, זה ייגמר רע, הכדורים הלבנים בדם
לא ידברו איתו, למרות
שהוא מעולם לא רצה להיות
וירוס במערכת, הוא חלם בשירתו
להיות דווקא חלק מהגוף החולה
נולדתי בחצות היום החם
בשכונת פחונים ליד אתר בניה.
מנוף ענק הרעיד את מיטתי
אמר הפקח: תבוא איתי
כדאי שתיוולד במקום אחר.
עוף מכאן, לך מכאן, עוף מכאן, לך מכאן,
קום, לך, זוז.
נולדתי בחלקת הסברסים
בעפר החרוש בסימני צמיגים.
לקחו ממני את המעדר
ונתנו לאסיאתי זול יותר
אמרו לי: תיוולד במקום אחר.
עוף מכאן, לך מכאן, עוף מכאן, לך מכאן
קום, לך, זוז.
נולדתי בחדר בצורת ביצה
הניבט אל רחוב לוינסקי הקסום.
אמר בעל בית מבושם כמהין:
עוד תפגע במחיר המקרקעין
תלך תיוולד במקום אחר.
עוף מכאן, לך מכאן, עוף מכאן, לך מכאן
קום, לך, זוז.
פתיחה של ארבע אצבעות שחורות
וראשי הקטן נשטף אור יקרות.
את טבורי קשרה המדינה
וזרקה אותי ישר לזינזאנה
תלך תיוולד במקום אחר.
עוף מכאן, לך מכאן, עוף מכאן, לך מכאן,
קום, לך, זוז.
טאטאו את עצמכן בבקשה
מגבולות תל אביב.
יש לנו יותר מדי מילים מבקשות עבודה
מילים שמוכנות לעבוד ממש
בזול, ביום או בלילה.
וניסינו הכל – קיצורים, ראשי
תיבות, בירוקרטיה מסובכת, קורסים של הכשרה זריזה.
אבל גם הפצה המונית בכרוזים מתוך הליקופטרים
לא עצרה את השטף,
איגוד המתרגמים בלם כל ניסיון להסדר.
בבקשה,
התפנו לכן בשקט.
אין לנו מקום
למילים נרדפות.
בין חדרה לגדרה נולדתי על מגש פורמייקה זול
לא ביקשתי דבר
מעולם לא חשבתי לבקש
אני נעלם בין גבולות דמיוניים
נופל בין אלף-בית לאפריקה
אין מקום בו תרגיש שלווה
כשלא אהיה בו
אין מקום חוץ מ
באוטובוס הריפוד כחול, שאריות טיפקס
גרפיקה לא מתוחכמת
או
מטוס מרעישת, דיילות מאופרות בכבדות
אין יבשה שניתקה מורידי החוק
החוק- חקוק על חזנו
דופק חזק מליבנו
בוכנות שרירות
האדמה קפה בוץ
העור יתרגל
הפה יסתגל
הזרות מורשת
מורגשת
בכם
(נוסח עברי לפי השיר מ-1948 יהושע סימון)
בחוץ היבולים והפירות מרקיבים
התפוזים עַרוּמים, מסביבם רק זבובים
מטיסים אותם אל מעבר לים
אחרי ששילמו בכופר, חובות ודם
להתראות אמדו, ויקי, וז'ונסי
אדיוס מס אמיגוס, חזוס ומרי
תישארו ללא שם במטוס בשמיים
הם רק יקראו לכם מגורשים
אביו של אבי, גם הוא נמלט מאנשהו
לקחו לו ת'כסף שעשה כל חייו
אחים ואחיות כאן עבדו בפירות
לא כולם שרדו במסע המכולות
להתראות אמדו, ויקי, וז'ונסי
אדיוס מס אמיגוס, חזוס ומרי
תישארו ללא שם במטוס בשמיים
הם רק יקראו לכם מגורשים
אנחנו כבר לא חוקיים ולא רצויים
בלי חוזי עבודה לזוז תמיד צריכים
שלוש מאות קילומטרים מהגבול עם מצרים
כמו עבריינים, כמו גנבים, אותנו צדים
להתראות אמדו, ויקי, וז'ונסי
אדיוס מס אמיגוס, חזוס ומרי
תישארו ללא שם, במטוס בשמיים
הם רק יקראו לכם מגורשים
עבדנו לכם בגבעות, ובמדבריות
עבדנו בעמקים ואצלכם בבִּקעות.
עבדנו מתחת לעצים ובין השיחים
גדרה-חדרה עבדנו בחוץ ובפנים
להתראות אמדו, ויקי, וז'ונסי
אדיוס מס אמיגוס, חזוס ומרי
תישארו ללא שם, במטוס בשמיים
הם רק יקראו לכם מגורשים
האם זו הדרך לגדל את הבננות?
האם זו הדרך לבנות את הבתים?
להיטלטל כמו משלוח בארגזים
ובסוף ללא שם להיקרא מגורשים
להתראות אמדו, ויקי, וז'ונסי
אדיוס מס אמיגוס, חזוס ומרי
תישארו ללא שם, במטוס בשמיים
הם רק יקראו לכם מגורשים
נא להמתין לטעינת התגובות
