שומרים על דמותה המוסרית של המדינה
דלתות של עובדים זרים היו נפרצות בלילה, פליטים היו נגררים במדרגות, בני אדם היו נעצרים באוטובוסים. כך היתה נראית ישראל בלי פעילי זכויות האדם. תשובה לראש יחידת עוז
שוו בנפשכם כיצד הייתה נראית מדינת ישראל לו נתנו אזרחיה ופעילי ארגוני זכויות האדם ליחידת עוז למלא מלאכתה באין מפריע: דלתות בתי מהגרי עבודה ופליטים בדרום תל אביב היו נפרצות בלילות ואנשים נגררים במורד המדרגות למעצר. לובשי מדים היו אוספים בני אדם באוטובוסים. אבות ואימהות הנתפסים על ידי לובשי המדים, היו נאלצים להחליט אם לקחת עמם את ילדיהם לבית הכלא, בדרך לגירוש למדינות אותן ילדים אלו מעולם לא ראו. מלאכתם של אנשי יחידת עוז קלה: הם עוצרים כל מי שהנו צפוף פיגמנטים מידי, או מלוכסן עיניים מידי, ועליו חובת ההוכחה ששהותו בישראל חוקית.
אך רב רובם של הפליטים האפריקאים צפופי הפיגמנטים ומהגרי העבודה מלוכסני העיניים אינם יכולים להוכיח ששהותם בארץ חוקית: רשויות מדינת ישראל עושות כמיטב יכולתן על מנת להבטיח זאת. מדינת ישראל מונעת מפליטי סודן ואריתריאה, המהווים כ-75% מאוכלוסיית מבקשי המקלט בישראל, גישה למערכת המקלט שלה ומקפידה כי למשך שנים ארוכות מעמדם יהיה "משוחרר ממעצר בתנאים מגבילים", ללא אשרת עבודה או אמצעי קיום - כל זאת בניגוד חריף לאמנות עליהן חתמה.
לפי נתונים שפרסמה נציבות הפליטים של האו"ם ושנמסרו לה על ידי רשויות מדינת ישראל, בתום שנת 2008, נמצאו במדינה קרוב ל-15 אלף מבקשי מקלט. 9,137 מהם נמצאים במצב "דמויי-פליטות" - אנשים הנמצאים מחוץ למדינת מוצאם והחשופים לסיכונים דומים לאלה של פליטים, אך מסיבות פרקטיות או אחרות שאלת מעמדם כפליטים לא נבחנה (כל אזרחי סודן ואריתריאה). עוד עולה מן הדו"ח כי
90.4% ממבקשי המקלט האריתראים והסודנים בישראל הם אכן פליטים.
מדוע אם כן מספרים לנו ראש ממשלת ישראל לשעבר אהוד אולמרט, שר האוצר שלה יובל שטייניץ, ראש רשות ההגירה היוצא יעקב גנות וראש יחידת עוז ציקי סלע כי 99% ממבקשי המקלט הם בעצם מסתנני עבודה? האם אינם יודעים מהם הנתונים האמיתיים אותם דיווחה ממשלתם לנציבות הפליטים של האו"ם?
מדינת ישראל מוסיפה ומביאה ללא הפסק מהגרי עבודה בעלי אשרה לעבודות סיעוד וחקלאות בעיקר, אך היא גם שוללת מהם את מעמדם החוקי כשמעסיקם על פי חוק נפטר, עובד למוסד סיעודי או עונת הקטיף מסתיימת. לפני למעלה משלוש שנים קבע בג"צ שמדיניות זו אינה חוקית ומהווה "מעין עבדות מודרנית". בנובמבר 2008 אף קבע בית המשפט העליון שהמדינה מבזה את בג"צ בכך שאינה משנה מדיניותה, אך דבר לא השתנה. לא תמיד מצליחים מתנדבי "מוקד סיוע לעובדים זרים" למנוע את גירושם של קורבנות מדיניות זו אותם הם פוגשים באופן קבוע בבתי הכלא טרם גירושם מהארץ.
למאבק נגד גירושם של 1,100 ילדי מהגרי העבודה הצטרפו גם חברי כנסת, שופט בדימוס, חתני פרס ישראל, אנשי חינוך בכירים ואף נשיא מדינת ישראל. האם ניתן לטעון שכל אלו מעונינים בהשמדתה של מדינת ישראל? האם נער שחזה באנשי עוז גוררים פליט בנחישות ובמרי ליבו לא הצליח לשלוט בדבריו וכינה את הפקחים "נאצים" הינו עבריין? ההשוואה בהחלט אינה במקומה אך מן הראוי שראש יחידת עוז יפנה את חיציו כלפי העבריינים האמיתיים: סוחרי האדם המוסיפים ומייבאים מהגרי עבודה לישראל תוך גביית סכומי עתק מאותם מהגרי עבודה קשי יום.
נחישותו של ראש יחידת עוז לא תועיל כל עוד ימשיך השר הממונה עליו לאשר לסוחרי האדם את הבאתם של מהגרי עבודה נוספים לישראל, שהרי על כל מגורש, מביאה ממשלת ישראל שני מהגרי עבודה חדשים הכבולים למעסיקיהם ומועסקים לעיתים קרובות מידי בתנאי עבדות.
נא להמתין לטעינת התגובות
