ועידת הפת"ח: סוף תהליך השלום?
עיקרי המצע המדיני של הוועידה מבטיחים: מאבק בהתנחלויות ומלחמה בייהוד ירושלים. פיוס? לא באופק. אמצעי אלימות? כן
הטיוטה המרשימה שהופצה בימים האחרונים, ובה מפורטים עיקרי המצע המדיני של הוועידה, כוללת מספר לא מבוטל של הפתעות מרעננות, המעידות על רצונו הכביר של ארגון הפת"ח בשלום אמיתי עם ישראל. על פי הטיוטה המתגבשת, הפת"ח מתכוון לחזק את מאבקו בהתנחלויות, בגדר הביטחון, ובעיקר להילחם במה שהוא מגדיר כ"ייהוד ירושלים". איך הוא מתכוון לחתור לאותן מטרות נעלות, אתם שואלים. ובכן, גם על שאלה זו עונה טיוטת הוועידה – "באמצעי אלימות מוגבלים". נשמע לא רע, נכון? לכל מי שחשש מפרץ אלימות חסר מעצורים, מבקש הפת"ח להרגיע שמדובר בסה"כ באלימות מוגבלת.
גם ערפאת בזמנו אימץ את דרך האלימות המוגבלת, זו שלכאורה נראה שאתה שולט עליה. ברצותו מגביר את עצמת האלימות וברצותו מקטין. נשמע מבטיח, עד שנזכרים שבפעם הקודמת זה הסתיים באינתיפאדה ארוכה ומגואלת בדם, במיטוט שלטון הרשות הפלסטינית, מותו של אדריכל השיטה ועליית החמאס לשלטון. נשמע כמו מתכון לקינוח אקזוטי. נותר רק לברר מי יהיה זה שיגביל ויפקח על אותה אלימות ואיך הוא בדיוק מתכוון לעשות את זה. הרי גם הגבלה של לא יותר מ- 17 הרוגים ליום זו הגבלה.
על מנת לייצר אווירה חיובית לקראת חידוש המשא-ומתן עם ישראל, הוכנסו לטיוטה גם סעיפים המדברים על הגברת המאמץ הבינלאומי להחרמת ישראל ולמניעת נורמליזציה עימה. איזה כיף לעשות שלום עם החבר'ה מבית לחם. אגב, כבונוס, הוסיפו הוגי השלום הפלסטינים סעיף המבקש "לפעול לפתיחת ערוץ אסטרטגי מול איראן". מסתבר שגם לבכירי החמאס הטיוטה הזו נראית קיצונית מידי. זו כנראה הסיבה לכך שבחמאס החליטו למנוע את הגעת נציגי הפת"ח העזתיים לוועידה. צדק מי שאמר שכל הסכם עתידי עם הפלסטינים יהיה תקף רק כלפי חצי מהעם הפלסטיני. עכשיו רק נשאר להגריל את החצי הזוכה.
אך עוד לפני סעיפי טיוטת הוועידה, כדאי גם קצת לספר על מוזמני ובאי הוועידה. כמו במסיבות מיוחסות, הסגורות לקהל הרחב, גם פה ציבור המוזמנים מאוד ממוקד ומוקפד. המקצוע הפופולארי בקרב אורחי הוועידה הוא תחום הארכיטקטורה, ולמרות זאת אף אחד מהאורחים לא עסק מימיו בתכנון בניינים. אורח הכבוד של הוועידה הוא אבו מאהר רניים, שמגיע לשטחי הגדה כשבאמתחתו
אבל אבו מאהר הוא לא היחיד. ציר נוסף בוועידה, שישראל אפשרה את כניסתו לגדה, הוא ח'אלד אבו-אוסבע. אותו אבו-אוסבע, ביחד עם עשרה מחבלים נוספים, היה מעורב ברצח של 35 ישראלים בשנת 1978, במה שכונה פיגוע "אוטובוס הדמים". אבו-אוסבע נתפס אך שוחרר כעבור שבע שנים בעסקת ג'יבריל. אפילו הוא לא חשב שיעברו 30 שנים והוא יחזור לגדה, מלווה במשמר כבוד, כשהוא בין אלו שיכריעו איך יראה תהליך השלום עם ישראל. אליו מצטרפות משלחות של נציגי הפת"ח מארצות המפרץ הפרסי, אלגי'ריה, תימן ואפילו סוריה ולבנון. יודעי דבר מספרים שאותם נציגים לא ממש עוסקים בללמד קרוא וכתוב בארצות מהן הגיעו. כשזו הוועידה, ואלו האנשים, עתיד השלום מעולם לא נראה כה מבטיח.
נא להמתין לטעינת התגובות
