עוד תהיה רכבת לירושלים?

גם אם למרבה הצער יוחלט שהצעת הרכבת תתקבל, וכמה רכסים בהרי יהודה ייאלצו ללבוש שמלת בטון ומלט בשנים הקרובות, אי-אפשר לומר שההכרעה התקבלה כלאחר יד. הכל נעשה נכון, רק מאוחר מדי

אביב לביא | 4/8/2009 7:42

אלה ימים של הכרעות כלכליות-סביבתיות. אחרי הסערה אתמול בכנסת, היום (ג') בשעה 10 אמורה להתכנס המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, כדי לפסוק סופית מה יהיה תוואי הרכבת המהירה שבין תל אביב לירושלים: האם הוא יחלוף על פני גשר מעל קניון נחל יתלה, או, כדרישת ארגוני הסביבה, יעבור מתחת לאדמה.

גם אם למרבה הצער יוחלט שהצעת הרכבת תתקבל, וכמה רכסים בהרי יהודה ייאלצו ללבוש שמלת בטון ומלט בשנים הקרובות, אי-אפשר לומר שההכרעה התקבלה כלאחר יד. שני הצדדים - הרכבת ורשות הטבע והגנים - העסיקו יועצים מגרמניה, שתי החלופות נבחנו על-ידי ועדת מומחים בראשות פרופ' עזרא סדן, שני הצדדים נדרשו להציג את גרסאותיהם בפני כל פורום אפשרי.

הכל נעשה נכון, רק מאוחר

מדי: כשכל זה קרה, התוואי של הרכבת כבר היה בגדר עובדה בשטח, והוועדות השונות לא נדרשו להכריע בין שתי חלופות שנמצאות באותו שלב עוברי - אלא בין אחת שכבר התחילה לרוץ בשטח, לאחרת שכדי לממש אותה יש לחזור כמה שלבים לאחור בסולם התכנון והביצוע. ובישראל הבירוקרטית והנשלטת על־ידי האוצר, חזרה לאחור עלולה לבשר על קבורתו של פרויקט תשתיות, חיוני ככל שיהיה.

בימים האחרונים, ערב הדיון המכריע, שברו בארגוני הסביבה את הראש איזה עוד גימיק הם יכולים לשלוף מהשרוול. במסגרת זו תלו שלשום פעילי החברה להגנת הטבע שלט על גשר המיתרים בכניסה לירושלים, ובו נכתב: "אסור לירושלים ליפול עם עוד גשר‭."‬ לפחות במלחמת הקופירייטינג הם ניצחו.