חב"ד: הבכיר הנאצי הוא חסיד אומות העולם
נציגי החסידות פנו ל"יד ושם" בבקשה להכיר במי שעמד בראש המודיעין בצבא הנאצי וילהלם קנריס. הנימוק: הציל את האדמו"ר ומאות יהודים

רקע: הרבי מלובביץ' לא ידע מי הציל אותו
האדמירל קנריס הציל את רבי יצחק יוסף שניאורסון, האדמו"ר השישי לחסידות לובביץ' (הרבי הריי"צ) ממוות בטוח בשואה על ידי הברחתו מהרייך בראשית-1940 וזאת, לטענת אורבך ואנשי חב"ד, ללא תמורה כספית או טובת הנאה אחרת ותוך סיכון חייו וחיי משפחתו.
ממחקרים שהתפרסמו עד כה בישראל, בארצות הברית ובגרמניה, מסתבר כי קנריס הציל באופן דומה מאות יהודים. עוזריו הקרובים של קנריס נעצרו על ידי הנאצים בשל מבצע הצלת יהודים באביב 1943, וגם הוא עצמו נעצר והוצא לבסוף להורג בידי הנאצים.
עוזרו של קנריס, ד"ר האנס פון דוהנני, שפעל מטעמו של קנריס, קיבל ב-2003 את אות חסיד אומות העולם. "נראה לנו הגיוני וראוי שגם קנריס יקבל את אותה הכרה מיד ושם ומהעם היהודי", כתבו ראשי כפר חב"ד בפנייתם ליד ושם. לדבריהם, הבקשה נסמכת על מחקרים שכבר ראו אור בתוך חב"ד ועל חוות דעתו של אורבך, מחברו של המחקר ההיסטורי החדש "ואלקירי - ההתנגדות הגרמנית להיטלר", שראה אור לאחרונה ומבסס את ההנחה שקנריס פעל להצלת יהודים.
"קנריס לא הציל רק את הרבי כאיש פרטי", אומר הרב יוסף יצחק קמינצקי, יו"ר הוועדה המייעצת של כפר חב"ד, "אלא הוא הציל את כל תנועת חב"ד. אם חלילה היה הרבי נספה בשואה, כל תנועת חב"ד הייתה נעלמת. אז מה הפלא שאנו מבקשים אות חסיד אומות העולם עבורו?".
אנשי חב"ד כבר פנו בעבר ליד ושם, אולם נענו בשלילה. ביד ושם טענו כי קנריס פסול לקבלת התואר שכן גם אם לא הרג יהודים במו ידיו, הרי שכראש הביון הגרמני הוא נושא באחריות לרצח יהודים, ויחידות שהיו תחת פיקודו השתתפו באופן פעיל בהשמדת יהודים.
עם זאת, ספרו של אורבך טוען כי כל פעילותו של קנריס עסקה בהצלת יהודים ובחבלה במערך הלחימה הנאצי, ושהוא לא הרג יהודים. "אני מזמן הרגשתי שהאדם הזה הציל אותנו. מזמן אמרתי שמי שמציל כל כך הרבה יהודים - לא יכול ביד אחת להציל ובשנייה לעזור לחסל יהודים. זה לא עובד ככה", אמר הרב קמינצקי.
מספרו של אורבך
היהודים הוברחו אל מחוץ לגבולות הרייך השלישי בתואנה שהם סוכני ביון. ישנם ארבעה קריטריונים שמנחים את יד ושם בהכרה בחסידי אומות עולם: אדם שהציל יהודי; אדם שעשה זאת ממניעים אלטרואיסטיים ולא תמורת כסף או שוחד; אדם שסיכן את עצמו; ושלא פגע ביהודים אחרים במהלך המלחמה.
על פי העדויות שבידי אורבך, פועלו של קנריס עומד בכל הקריטריונים הללו. בסוף 1941 הוא ארגן מבצע שילוח ענקי שכונה "מבצע אקווילר", ובמסגרתו עזבו את שטח הרייך מאות יהודים במסווה של מרגלים על גבי רכבות שהגיעו לספרד ולפורטוגל. רבים מהניצולים העידו מאוחר יותר לטובתו.
היות שהיהודים המוברחים לא עסקו בסופו של דבר בריגול, נשא קנריס באחריות אישית על הברחת יהודים, שהעונש עליה היה מוות. לדברי אורבך, קנריס סיכן את עצמו וגם הוצא להורג בסופו של דבר - משום שהציל יהודים.
לדברי אורבך, התברר לאחרונה כי קנריס ניצל את מעמדו לא רק כדי להציל יהודים ולארגן את ניסיון ההתנקשות בהיטלר כחבר המחתרת - אלא גם כדי לחבל במאמץ המלחמה הגרמני כולו. כך נחשף בשתי ביוגרפיות חדשות שנכתבו עליו ב-2005 ו-2007.
בעקבות "מבצע אקווילר" נתפסו קנריס וחבריו על ידי האס-אס, והוא הודח מתפקידו כראש הביון הגרמני. אחרי כישלון ניסיון ההתנקשות בהיטלר ב-20 ביולי 1944 נחשפה תנועת ההתנגדות כולה, וקנריס נעצר והושלך למחנה ריכוז. הוא נרצח בתלייה במחנה הריכוז פלוסנברג בימים האחרונים של המלחמה, וכך גם עוזרו אוסטר. פון דונני הוצא להורג לפניו.
לדברי אורבך, מכתבו של אייכמן מוכיח עד כמה קנריס סיכן את עצמו בהצלת יהודים. מסמך נוסף של הביון האמריקאי מראה כי קנריס עמד בקשר עם סוכנים אמריקאים לאורך כל המלחמה, ואף אמר להם כי הימלר עוקב אחריו. "אדם שמחה שוב ושוב נגד רצח יהודים והציל מאות מהם, סייע לאנשים שניסו להתנקש בהיטלר וגם חיבל במאמץ המלחמה - לדעתי הוא איש שראוי ללא כל ספק לתואר חסיד אומות העולם", מסכם ההיסטוריון.