כמה ארוך צריך להיות פסק דין

ארוך דיו כדי שהצדדים יבינו מה השיקולים שהביאו להכרעה. אין בכך כדי להצדיק פסקי דין בני מאות עמודים (גם אם השופט דרורי כותב אותם)

שולמית אלמוג | 2/8/2009 9:25 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בסוף שנות השישים נתן בית המשפט העליון פסק דין הדוחה עתירה לקבל רישיון ציד. הנה פסק הדין בשלמותו: "קטילת בעלי-חיים לצרכי ספורט אינה מן הדברים שבית משפט זה רואה עצמו חייב, מטעמי צדק, להגן עליהם. הצו על תנאי מתבטל והעתירה נדחית".

פסק דין חסכני במילים זה זכה בזמנו לביקורת, בין היתר משום שהשופטים לא הציגו את העובדות הרלוונטיות ואף לא את הנימוקים המשפטיים להכרעתם. היום רווחת ביקורת הפוכה, הגורסת כי פסקי דין רבים לוקים באריכות יתר, וכוללים הרבה יותר מילים מכפי הנדרש. השופט משה דרורי, שלעבר פסק דינו בנושא הקופאית שנדרסה על ידי אברך, הופנו לאחרונה חיצי ביקורת המתייחסים לא רק לתכניו אלא גם לאורכו-מעל ל-300 עמודים-אינו לבד. שופטות ושופטים בכל ערכאה כותבים פסקי-דין ארוכים, לעיתים בני מאות עמודים.

לא פשוט לכתוב פסקי-דין. מדובר בטקסט החורץ גורלות. מילותיהן של שופטים שולחות אדם לכלא, מעבירות קניין מאדם אחד לאדם אחר, קובעות באיזה בית יגדלו ילדים. בהתאם לכך מצופה מהשופטים מלאכת כתיבה אחראית, רצינית וממצה.
בחינה שיפוטית

מטבע הדברים, לצדדים, ובמיוחד למי שהפסיד או הורשע, יש אינטרס מיוחד לדעת מה היו השיקולים המלאים שהובילו להכרעה. אם לא מדובר בשופטי בית-המשפט העליון, יבחן פסק-הדין על-ידי עין שיפוטית בכירה יותר, ואם ייכשל בבחינה הזו - הוא עלול להתהפך. בנוסף נחשף פסק הדין לעיונם המחמיר של מספר קהלי יעד: פוליטיקאים, הקהילה המשפטית המקצועית והאקדמית, התקשורת והציבור.

היום, בעידן הדיגיטלי, המאפשר חיפוש קל ומהיר עשוי בכל רגע להישלף משפט מתוך פסק-דין שנכתב זה מכבר, ולהוות בסיס לתקיפה שתפתיע שופטת או שופט, שנים לאחר שפסק-הדין ניתן. ובכל זאת, אין בכל אלה כדי להצדיק פסקי דין בני מאות עמודים. פסק דין צריך להציג את השאלות העובדתיות והמשפטיות העומדות להכרעת בית-המשפט, את ההכרעה ואת הנימוקים לה. פסק דין

אינו אמור להיות חיבור מדעי או דיסרטציה אקדמית. שימוש בפלטפורמה השיפוטית לצורך פריסה מפורטת של משנה תיאורטית, פילוסופית היסטורית או אחרת, הנוגעת רק באופן כללי להכרעה, אינו ראוי.

הקדשת זמן שיפוטי לכתיבה ארוכה בעייתית במיוחד על רקע העומס ההולך וגובר המוטל על מערכת המשפט, ופרקי-הזמן הארוכים בהם נאלצים מתדיינים להמתין ליומם בבית-המשפט ולפסק-דין בעניינם. אפשר לקצר. ראייה לכך היא כי לצד המאריכים בכתיבתם, שופטים אחרים, במיוחד בעבר אבל גם בהווה, נוהגים לחבר פסקי-דין קצרים אך מנומקים בצורה מלאה, והדבר אינו פוגע באיכות התוצר השיפוטי. מעטים ונדירים העניינים העולים בפני בית-המשפט שבהם יש הכרח אמיתי ברוחב יריעה של מאות עמודים כדי להציג שאלה משפטית, להכריע בה ולפרט את נימוקי ההכרעה.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

שולמית אלמוג

צילום:

פרופ' אלמוג היא חברת סגל הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה

לכל הטורים של שולמית אלמוג

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים