כך הכינו האמריקאים את תיק אברג'ל
החוקרים בארה"ב עקבו אחרי הכסף של אלי מרציאנו, הבן של סעדיה מהפנתרים. בסוף הם קלטו שמרציאנו הוא פיון של דג שמן: יצחק אברג'ל
מועדון החשפנות הפופולרי מושך אליו מדי שנה עשרות נשים צעירות, שמגיעות מכל רחבי ארצות הברית עם חלום על קריירת משחק בהוליווד ומסיימות מתפתלות על עמוד. הנחמה היחידה היא שהמועדון נחשב למהוגן יחסית ושלקוחותיו הם לא מהסוג שמזיל מיצי קיבה על הבר בשעות הצהריים, אלא שמרפד את הבנות בשטרות של 20.
אליהו מרציאנו, האיש שפיזר את הסמים של יצחק אברג'ל ברחבי בארצות הברית, היה בדיוק מהסוג הזה: מתעשר חדש שאהב מאוד לנפנף בירוקים שלו.
החיים הרהבתניים של מרציאנו נצנצו למרחוק, והם שגרמו למינהל האמריקאי למאבק בסמים, ה-Enforcement Administration Drug) DEA), לרחרח סביבו. במאי 2001, אחרי שעבד ארבעה חודשים כשומר סף ב-Body Shop, הצליח סוכן סמוי של היחידה לרכוש את אמונו של הלקוח הקבוע מרציאנו.
סוכן ה- DEA סיפר למרציאנו כי הוא מחפש עיסוק צדדי ושמע ממנו שהוא מוכר אקסטזי, קוקאין ומריחואנה בכמויות מסחריות. הסוכן ביקש ממרציאנו לקנות "סירה של אקסטזי" (1,000 כדורים בסלנג אמריקאי).
מרציאנו , כך על פי עדות הסוכן, הסכים וסיפר לו ברגע של כנות שהוא נמצא בארצות הברית בסך הכל שש שנים וכבר יש לו פנטהאוז יוקרתי, מוסך לרכבי יוקרה והוא נשוי לאישה מדהימה. כשהסוכן הסמוי שאל אותו כיצד עשה זאת, ענה מרציאנו: "עשיתי כמה מהלכים מסוכנים וגם עשיתי מזה הרבה כסף. מהלכים מסוכנים, כמו שאתה עושה עכשיו כשאתה הולך לקנות סירה ב-6,000 דולר ולהכפיל את ההשקעה שלך כשתמכור אותה. זו הדרך לעשות כסף".
ימים ספורים לפני מכירת הסמים נחשפה זהותו של הסוכן הסמוי. אחד הלקוחות של המועדון זיהה את השומר בכניסה כשוטר שעצר אותו בעבר, ומרציאנו מיהר לנתק מגע ולהיעלם. האמריקאים החליטו לחכות להזדמנות טובה יותר. והיא הגיעה.
אלי מרציאנו היה בקושי בן 26 כשהגיע לארצות הברית בשנת 1997. הצעיר התפרן הגיע בעקבות אהבה ומצא במקומה עבודה מייאשת בחנות נעליים ודירה צפופה, שחלק
אלא שכמה שנים לאחר מכן התחילו לטייל בירושלים סיפורים על הילד שנסע למכור נעליים והפך למיליונר. מרציאנו, בנו של סעדיה מרציאנו, ממנהיגי "הפנתרים השחורים" וחבר כנסת לשעבר (שנפטר לפני כשנה), היה דמות מוכרת בבירת ישראל. בליין שפקד מדי שבוע את מועדון האומן 17, ו"עבריין צעצוע", כפי שהגדיר אותו פעם אחד מחבריו.
"פתאום התחלנו לשמוע סיפורים על חברים שנסעו לבקר אותו וגילו שהוא נשוי לשפנפנת פלייבוי לשעבר, חי בפנטהאוז מטורף ויש לו אוסף של מכוניות יוקרה בחניה", סיפר חבר ילדות. "שני חברים שלי נסעו אליו בשנת 2001 והוא לקח אותם למסיבות הכי טובות, שרף אלפי דולרים בחדרי וי.איי.פי ודאג שכולם ייהנו כמו שצריך. כולם הבינו שהכסף מגיע בדרך לא דרך, כי מהעסקים שהיו לו, מכון השיזוף והמוסך, ברור שלא עושים סכומים כאלה. אבל זה לא עניין אף אחד".
כמעט אף אחד. הסוכן המיוחד דניאל רסמוסון מה-DEA התעניין מאוד בתזרים המזומנים הרב של מרציאנו. במשך שנתיים ישב רסמוסון בראש צוות החקירה שהיה אחראי על מבצע המעצר של מרציאנו, שזכה לכינוי Money Man (איש הכסף), וחיכה שמרציאנו יעשה את הטעות הראשונה.
כתובת היעד של המשלוח הייתה בית הדירות של מרציאנו בלוס אנג'לס. ניסיון להעביר את החבילה למרציאנו ולהפיל אותו ברגע החתימה לא צלח - האדם ששמו הופיע על החבילה לא נמצא בבניין.
חודשיים לאחר מכן, ב-18 בדצמבר, איתרו חוקרי מכס בסניף משלוחים של UPS בלואיוויל, קנטאקי, משלוח בן שתי חבילות לארצות הברית מאנטוורפן, בלגיה. שם השולח: הודז'ו ק' מוז'וקו. החבילות הכילו משאיות צעצוע ושאר צעצועים זולים שהוסלקו בהם 8.5 קילו אקסטזי.
יומיים לאחר מכן, איתרו חוקרי מכס בסניף DHL באוהיו משלוח בן שתי חבילות ששלח מבריסל, בלגיה, נדיז'ה ק' מוז'רקו, גם לנמען בלוס אנג'לס. המשלוח היה זהה למשלוח הצעצועים שיורט יומיים קודם.
לקראת סוף החודש, בערב חג המולד, 24 בדצמבר, סוכנים שתצפתו על מרציאנו הבחינו בו נכנס לקפה-אינטרנט בסאנסט בולבארד. אחד הסוכנים נכנס אחריו והתיישב לא רחוק ממסוף המחשב שעליו עבד מרציאנו. כשעזב את בית הקפה מיהר הסוכן לאבטח את המחשב וזימן מומחה מחשבים ששחזר את הגלישה.
מרציאנו, כך התברר, לא היה זהיר במיוחד. את חבילות הסמים שקיבל מאנשיו של אברג'ל באירופה חיפש באתרי האינטרנט של UPS ו-DHL. המספרים היו זהים לחבילות שנתפסו תקופה קצרה קודם לכן. מרציאנו ידע שעוקבים אחריו ושזמנו קצוב.
בשיחת טלפון שעשה עם אחד מחייליו לקראת סוף דצמבר 2003 החל לצעוק לתוך השפופרת: "לכו תזדיינו אם אתם מקשיבים לי! אתם מאזינים לי לטלפון? ! יא בני זונות, יא מזדיינים! בואו תמצצו לי את הזין. . . . אם הייתי. . . אם אתם חושבים שאדבר שטויות בטלפון. . . אני לא אעשה שום דבר, יא מזדיינים! ".
כשבוע לאחר השיחה שבה קילל את מי שישב לו על הקו, עצר ברחוב מול אדם שזיהה כסוכן סמוי והחל להתעמת איתו מילולית. הוא לא טעה. הסוכן, כך נכתב בדוח של רסמוסון, נמלט מהמקום. בסוף אפריל עצרה משטרת סנטה מוניקה את יצחק סנפיר וגיא גרוכובסקי, שני אזרחים ישראלים, על סחר באקסטזי.
במהלך המעצר החרימו השוטרים 2,200 כדורי אקסטזי וטלפון נייד. רישום השיחות של גרוכובסקי הראה שהחבר הטלפוני הטוב ביותר שלו הוא אדם בשם יוסי משיח. על פי רישומי הטלפון של משיח, ביום המעצר דיברו מרציאנו ומשיח כמה וכמה פעמים. מרציאנו נשמע אומר שהוא עצבני שגרוכובסקי לא מתקשר אליו. באותו ערב קיבל מרציאנו טלפון נוסף ממשיח, שסיפר לו שגרוכובסקי נעצר.
"האיש נפל", אמר משיח. "עקצו אותו? " שאל מרציאנו. "עכשיו מסדרים לו עורך דין", השיב משיח. "מבין אותך, נדבר אחרי זה", ענה מרציאנו וניתק. מבחינתו, הוא המשיך עם הביזנס כרגיל. "זה לא באופי שלו לוותר או לעצור, הוא בן אדם שהולך עם הראש בקיר", מספר ישראלי ששהה בלוס אנג'לס באותה תקופה ושימש כבלדר סמים.
"בארצות הברית לא חסרים ישראלים שמעבירים מזוודות עם כסף או סמים ממקום למקום, אבל לכולם היה ברור שמרציאנו עבר לליגה של הגדולים. היה לו ביצים של שור שהביאו לו הרבה כסף אבל גם הרבה צרות".
ידעתם שהוא עובד עם אברג' ל?
"זה לא מסוג הדברים ששואלים. אתה תמיד ראש קטן: מגיע לאיזה מוטל, נפגש עם מישהו, שם את המזוודה על המיטה והולך. הכל בשקט. הכל בדיסקרטיות. אז לשאול מישהו עם מי הוא עובד? זה לא ממש הגיוני. אתה רואה שמישהו חי כמו שאלי חי ואתה מבין לבד".
גם לאמריקאים לקח קצת זמן להבין שמרציאנו הוא בסך הכל פיון ברשת הסמים העולמית שהקים לעצמו יצחק אברג'ל. בשנת 2003, בעוד הוא עדיין מוגדר אסיר ברישיון, טיילו הסמים של אברג'ל בכל העולם: חיילים ובלדרים נשלחו ליפן, לאוסטרליה, לארצות הברית ולמדינות שונות באירופה.
כשהאמריקאים ביקשו את שיתוף הפעולה של כוחות המשטרה בבלגיה ובישראל על מנת להצליב מידע בפרשת מרציאנו, התברר מי עומד מאחוריו. משטרת בלגיה שלחה ל-DEA צילומי וידיאו של טרישה וויליאמס, האזרחית האמריקנית שעמדה מאחורי הצעצועים הממולאים שנשלחו מבלגיה למרציאנו על ידי הודז'ו ק' מוז'וקו ונדיז'ה ק' מוז'רקו המסתוריים.
כשהיא נעצרה, היא זיהתה את יניב חזיזה, אחד מחייליו של אברג'ל, כאיש שהעביר לה את חבילות הסמים. המסלול היה ברור.
ב-25 ביוני 2004 נעצר מרציאנו עם 14 חשודים נוספים על מה שהוגדר כ"הפלת רשת של הברחה והפצת סמים מהגדולות ביותר שפעלו בלוס אנג'לס". מרבית חברי הרשת היו ישראלים ואפרו-אמריקאים. האמריקאים כבר ידעו בשלב הזה על רצח סמי אטיאס, סוחר סמים שגנב מארגון אברג'ל סמים, וזמן קצר לפני כן אף גנב למרציאנו משלוח של אקסטזי, וגם על הכספים שהלבין ארגון אברג'ל בארצות הברית כספי המעילה של הבנק למסחר.
אלו למעשה שלוש העבירות שעליהן מתבססת בקשת ההסגרה שאישר השופט דוד חשין אשר שולחת את האחים אברג'ל, ישראל אוזיפה, ששון בראשי ומשה מלול לעמוד מול בית המשפט האמריקאי.
"הם פשוט יודעים איך לעבוד בסבלנות ולתפור תיק", מסכם בכיר לשעבר ביחידה הארצית לחקירות בינלאומיות. "כולם ידעו שהסיפור הזה הולך ונסגר לאט לאט. האמריקאים כל הזמן חזרו ואמרו: חבר'ה, סבלנות. בסוף זה השתלם". בנוגע למרציאנו, האיש שסיפק את הפיסה הראשונה שפרמה את כל העסק, נכון להיום הוא עדיין יושב בבית הכלא בארצות הברית. בבקשת ההסגרה האמריקאית נכתב כי מרציאנו הסכים לחתום על עסקה כעד מדינה, אולם סירב להצביע על יצחק אברג'ל כמי שעמד בראש הארגון. מרציאנו, כך על פי בקשת ההסגרה, מפחד כיום על חייו.
נא להמתין לטעינת התגובות
