בשם הסב: הקרנה מיוחדת של הסרט "הירושות שלי"
הערב (ד'), ישדר ערוץ 10 את סרטה התיעודי והייחודי של עינת קאפח, בימאית ומרצה ידועה לקולנוע
עינת קאפח, במאית ומרצה לקולנוע, קיבלה מסבה שתי ירושות. האחת, צרור דפים בכתב ידו ובהם סיפור ילדותו המוצפן והקשה. והשנייה, גשמית יותר, תינתן לה, כך ציווה הסב, רק אחרי שתינשא.
הסרט שלה מתקיים בשלושה מעגלים הנתונים זה בתוך זה במלאכת מחשבת. הראשון, שופך אור על הפרק הקשה בתולדות יהדות תימן, במרכזו עמדה מלחמת אחים של ממש בין היהודים העקשים והיהודים הדרדעים. הראשונים, שקועים עמוק בעולם הקבלה והמיסטיקה היהודית, והאחרונים, רציונאלים. פרשני הרמב"ם, ומכשירי ההשכלה הכללית, שבראשם סבו של הרב קאפח , מייסד בית הספר הראשון בתימן לתורה ומדע.
אין לי מושג מדוע בבית הספר דילגו על הסאגה הזו, לטובת סיפורים ציוניים על מרבד הקסמים, אבל אם נדרש ממני לראות את הסרט של עינת לצורך העניין, הרי שדו דרך מעניינת מעין כמוה להשלים פערים בהשכלה.
לאורך הסרט נתונה קאפח להזהרות ואיומים מצד גורמים שונים, רבנים וחסידיהם, שמייעצים לה לא לגעת בפרשה החתומה, ולא להעלות אותה באוב. אבל הנכדה הנחושה מתעקשת לקיים את מצוותו של הסבא המפורסם, שתחת אין-ספור הישגים אינטלקטואלים פעור בו פצע פתוח וכואב.
היא חוקרת ובולשת, נפגשת עם אנשים וצוללת לספרים, ואט אט נפרשת בפניה מסכת ייסורים כואבת שתחילתה במאבקי שליטה בין שני זרמים דתיים. בשיאה של המלחמה, מלשינים העקשים למוסלמים על יהדותו של יוסף קאפח בן ה-13, וכדי להימלט מהתאסלמות, הוא נאלץ להתחתן. ילד בן 13. כאן נפתח המעגל השני. סיפור נישואיהם של בני הזוג קאפח, ילדים שנאלצו לדבוק זה בזו, והיו לעיר מקלט אחד עבור השני.
באחת הסצנות הצבעוניות בסרט, מלבישה סבתא קאפח כלה לקראת החינה
אי אפשר שלא לחוש צביטה בלב כשהסבתא מתוודה בפני נכדתה על החיים המקבילים שניהלו בני הזוג. "כן, הייתי רוצה שהוא יבוא איתי לטקסים הרבים בהם קבלתי פרסים ותעודות, מספרת סבתא קאפח, "אבל הוא לא חשב שזה מתאים".
באותה מידה, אי אפשר שלא להתרגש כשהיא אומרת "הוא היה אור בבית בשבילי. מספיק שהוא נמצא. יש אור בבית".
מה יודעים שני ילדים בני 13 על זוגיות ונישואים? ומתוך איזה אינסטינקטים בחר יוסף בן ה 13, בבת דודתו הפראית והחזקה, להיות לו לאישה? כאילו ידע על הייעוד שצפוי לו, ועל הצורך באישה מחושלת וטמפרמנטית לצידו. אותם אינסטינקטים שהפכו אותו לתלמיד החכם.
המעגל השלישי שוזר את חייה של עינת בחיי הסבים. צוואתו של הסב, המתנה את חלקה בירושה בנישואים, מכריחה אותה להתעמת עם המושגים שלה על זוגיות ואהבה מול אלה שלהם.
"נישואים כמו שלי לא היו מתאימים לך" אומרת לה הסבתא, "זה מתאים לתימן. לא פה. מה אנחנו ידענו על אהבה? אהבה זה בישראל. בחוץ לארץ לא ידענו מה זה אהבה".
אם כן, איך ראה סבא של עינת את הנכדה שלו? האם היא בעיניו היורשת הראויה, זו שנמסרו לה סודותיו הגנוזים, והועברה אליה האחריות להוציא אותם לאור? או שמא היא הנכדה שטרם (רק טרם) מילאה את ייעודה, ולכן לא זכאית לחלקה בירושה?
באומץ לב וביושר עינת קאפח חושפת את מאחורי הקלעים של "הרב המפורסם" ובמקביל, בוחנת את עצמה לאורו. בין שני הצירים האלה, הצופה מרוויח גם חוויה אינטלקטואלית מרגשת, כשהוא יוצא מן הסרט משכיל ורחב אופקים יותר משהיה לפני שצפה בו.
הירושות שלי, סרטה של עינת קאפח, ישודר בערוץ 10, הערב (ה'), 23:15, מפיק: משה אלפי - אלפים הפקות, מפיצה: go2films חדוה גולדשמידט
נא להמתין לטעינת התגובות
