ברית האידיאליסטים
ההצבעה על הפרטת הקרקעות היא הצבעה קצרת מועד, והציבור לא ישכח את מי שימכור את אדמת העם בתמורה למושבו בכנסת
הסיפור הגדול של הניצחון הזה מצוי בפרטים הקטנים. העבודה המאומצת של המטה למאבק בהפרטת הקרקעות עשויה משתי קומות: הראשונה היא עבודת השטח של אלפי פעילים, צעירים ומבוגרים, המתנגדים לתוכנית להפוך את אדמות הלאום ל"נכסי נדל"ן מניבים".
זה לא היה מאבק מתוקשר של יחצ"נים, זה היה ועודנו מאבק של אנשים אמיתיים הנלחמים על החיים המשותפים של החברה הישראלית ועל ערכי היסוד שלה: חברי תנועות הנוער, הירוקים, שמאליים, ימניים, מרכזיים, המתנגדים למצב שבו בארץ יהיו שני סוגי אנשים: אלה שהקרקע שלהם וכל האחרים שהם צמיתים עליה. זה היה מאבק מלמטה, בלי כסף - אבל מלא אנרגיה של ממש.
הקומה השנייה של המאבק עשויה מרקימתה המחודשת של ברית האידיאליסטים: אלה שלא רק רואים כסף בעיניים, אלא גם את התמונה הגדולה של המפעל הציוני שגאל את אדמות הלאום לא כדי להחזירן לידיים של אפנדים יהודים או אחרים.
לאחר כמעט 40 שנה של מאבקים אדירים בין השמאל הציוני לציונות הדתית על עתיד השטחים, פונות שתי הקבוצות המוכות הללו ומשלבות ידיים כדי לעצור את הפרטת הקרקע הלאומית.
כמו תמיד, הימין החילוני מדבר גבוהה גבוהה על "כבוד הלאומיות היהודית", אבל בפועל מוכר את קרקע העם עבור בצע כסף ומחליש את החברה כשהוא איננו פונה אל המאמץ האמיתי והנדרש: שידוד מערכות כללי בתוך מינהל מקרקעי ישראל במקום הפרטתו.
כי זה הרי האסון הלאומי והחברתי שאנו שקועים כבר שנים בתוכו: הפרטה שלוחת רסן, בלא קיום של דיון ציבורי ראוי, מתוך הנחה מוקדמת שאין כל מקום לתקן את פעילותם של גופים ציבוריים בלתי מתפקדים.
על כך יש לומר: מי שחושב שאדמות הלאום שנקנו במאמץ לאומי אדיר שנמשך על פני עשרות שנים, יכול להעבירן לידיים פרטיות, תוך כיפוף אמונותיהם של מרבית חברי הכנסת, ולמען מטרה
מכיוון שראש הממשלה וסביבתו אינם מבינים שהפרטת האדמה היא מעשה אנטי-לאומי, ולא מעשה "כלכלי", כדאי אולי להזכיר להם שמהלכים של הפרטה יכולים להיות לא רק חד-כיווניים: הפרטה יכולה, בתסריט פוליטי אחר, לשנות כיוון ולהסתיים בהלאמה.
קיצוניות כלכלית היא קיצוניות מסוכנת כמו כל קיצונות אחרת. אם היא מאיימת על החברה, סופה של החברה להתעמת עמה. חברי הכנסת שלא מכרו את נשמתם בהצבעה שהתקיימה בשבוע שעבר, נקראים שלא לעשות זאת השבוע. הצבעה על הפרטת אדמות היא הצבעה קצרת מועד, והציבור לא ישכח את מי שימכור את אדמת העם בתמורה למושבו בכנסת.